החלטה בתיק פשר 6349/83

מונחת בפני בקשתו של כונס הנכסים הרשמי, כי אורה על ביטול הפטר אשר ניתן למר עמי הראל (להלן: "החייב"), וזאת נוכח הרשעתו בעברות של זיוף ומרמה שמועדן לאחר מתן צו כינוס לנכסיו , קרי - במהלך פשיטת הרגל ממנה הופטר. החייב מתנגד לבקשה, וזאת הן בטענת שיהוי מהותי היורד לשורשו של עניין, והן מטענות דיוניות. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ולאחר שנערך דיון במעמד הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

1.         ביום 12.6.83 ניתן, לבקשת נושה, צו לכינוס נכסי החייב; עשר שנים מאוחר יותר, הגיש החייב בקשת הפטר. בתסקיר של כונס הנכסים הרשמי שניתן בשנת 1994, נקבע כי לא נמצא פסול בהתנהלות החייב, ולאור האמור לעיל ניתן לו בשנת 1995 הפטר מותנה, אשר הסתמך על הצהרת החייב כי אין לו נכסים וכי הוא "עובד למחייתו במכירת פלאפל". בשנת 2001, ניתן לחייב הפטר חלוט.

בין מתן ההפטר המותנה למתן ההפטר החלוט, העלו אי-אלו מנושי החייב טענות כי החייב מסתיר נכסים בפולין, וכמו כן נפתח כנגד החייב תיק הוצאה לפועל בגין חובות לגביהם נטען כי נוצרו לאחר מתן צו הכינוס. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הנושה לביטול ההפטר, מן הנימוק שלא הוכחה כדבעי בראיות. בית המשפט העליון, אשר דן בערעור הנושה, הותיר את ההפטר על כנו, אולם סייג זאת כדלקמן:

" ביני לביני הועמד המערער לדין פלילי בגין עבירות, שיכול ותהיה להן השלכה על הליכי פשיטת הרגל... אנו סבורים שלעת הזאת, אין מקום לבטל את ההפטר; אכן יכול ותתקיימנה נסיבות, בין על יסוד חומר חדש שיהיה בידי המערער בכלל או לאחר הרשעתו של החייב, אם יורשע, בפרט שיצדיק ביטול ההפטר".

ביום 3.6.03, הגיש החייב, מיוזמתו, בקשה לצו כינוס על נכסיו, אשר עילתה חובות חדשים אשר נצברו בתקופה בה היה נתון בהליכי פשיטת רגל ; בין היתר עלה לכאורה מן הבקשה, כי בשנת 1987 חתם על ערבות לחובותיה של חברה, בלא ליידע את הבנק הנושה כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל.

2.         ביום 15.7.03, הורשע החייב לפי הודאתו , בעברות זיוף ומרמה. בהכרעת-דינו, קובע כב' השופט בארי כדלקמן:

" הנאשם הודה (ההדגשה שלי - ו.א.) כי בשנת 1993, שעה ששימש כמנכ"ל (ההדגשה שלי - ו.א.) בחברת "טאו אינטרנשיונל", נתן יד יחד עם אחרים לזיוף מסמכים ולקבלת דבר במרמה. מדובר במרמה כלפי המתלונן ד"ר אבנר הרמן כהן שגילה עניין להצטרף לשותפות בעסק של מסעדה בעיר לודג' שבפולין".

ובהמשך:

" מדובר במנכ"ל (ההדגשה שלי - ו.א.) שכשל מספר פעמים במעשים חמורים תוך מילוי תפקידו".

נוכח האמור לעיל, פתח כונס הנכסים הרשמי בחקירה, אשר הסתיימה באוגוסט 2006 בדו"ח עב-כרס, אשר מסקנותיו בקצירת האומר הינן כי החייב הקים חברות שלא כדין ועשה עסקאות כלכליות בסכומים ניכרים, וכי שיקר בנוגע להכנסותיו בעודו פושט רגל - זאת באשר בעודו מצהיר על עבודה בממכר פלאפל בפולין ומשכורת חודשית בסך 1,260$, קיבל לכאורה משכורות חודשיות שונות בסך אלפי דולרים בחודש, וכן סכומים בסך גבוה עוד יותר מבעלי עניין אחרים בחברות דנן. כמו כן, שילם סך של מאות אלפי דולרים בכדי להכנס לחברה אחרת, ופעל כדירקטור בחברת עמיסטר בע"מ. נוכח האמור לעיל, טוען כונס הנכסים הרשמי כי ההפטר ניתן על בסיס מצג שווא, וכי החייב ביצע עברות חמורות על דיני פשיטת הרגל.

3.         החייב, בתגובתו לבקשה, השליך את מרבית יהבו על טענות סף, בין היתר כי:

א.         כונס הנכסים הרשמי לא תמך את תגובתו בתצהיר.

ב.         היה עליו לצרף את הנאמן כמשיב.

ג.          שגה הכנ"ר כאשר ביסס את בקשתו על סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל, ולא על סעיף 55 לפקודה.

ד.                  הנושים לא צורפו כמשיבים.

ה.                  הבקשה לוקה בשיהוי ניכר, משום שהנתונים נמצאו בידי כונס הנכסים הרשמי מזה שנים, וכי הגשת הבקשה בלא קבלת עמדתו הינה התנהלות בחוסר תום-לב.