החלטה בתיק פשר 6148/05

1. בפני מונח ערעור על החלטת המנהל המיוחד לבדיקת תביעות החוב (להלן: " המנהל") כנגד משה אזולאי (להלן: "החייב"), אשר דחה את תביעת החוב אותה הגישה המערערת במסגרת תיק פש"ר (ב"ש) 6339/00 משה אזולאי נ' הכונס הרשמי.

2. ביום 18.7.01 הגישה המערערת, גליה בינשטוק, תביעת חוב לב"כ הכונ"ר, המבוססת על פסק דין שניתן לטובתה כנגד החייב עקב ליקויים בביצוע עבודות חשמל שבוצעו על ידו, בביתה. לטענת המערערת סכום חוב החייב כלפיה עומד על סך של     42,959 ש"ח.

3. ביום 22.7.01 הודיע ב"כ הכונ"ר למערערת כי היא מתבקשת להשלים לתביעת החוב מסמכים נוספים בין השאר, יפוי כח, עותק מכתב התביעה והסכמים שנתחתמו עם החייב.

4. ביום 13/01/05 מונה עו"ד אלון זאב הלפטר למנהל מיוחד, לצורך בדיקת תביעות החוב , וביום 02/03/05 ניתנה החלטתו על-פיה נדחתה תביעת החוב של המערערת, היות ותביעת החוב איננה חתומה על ידי הנושה, אלא על ידי בא-כוחה, היות ותביעת החוב אינה אומדת כלל את סך החוב נכון ליום מתן צו הכינוס, היות ותביעת החוב איננה מפרטת את מקור הסכום הנוסף שאינו עולה מפסק הדין  שניתן כנגד החייב, ובנוסף תביעת החוב לא מעלה כל מידע, אם נגבו כספים אחרים מהחייב השני שחויב בפסק הדין, מר סימון אזולאי.

עמדת המערערת

5. טוענת המערערת כי על-פי יפוי הכוח שמסרה לבא-כוחה, מוסמך האחרון לחתום בשמה על תביעת החוב כשהוא מפנה ללשון יפוי הכח כדלקמן:

"מבלי לפגוע בכלליות המינוי הנ"ל יהיה בא כוחי רשאי לעשות ולפעול בשמי ובמקומי בכל הפעולות הבאות, כולן ומקצתן הכל בקשר לעניין הנ"ל והנובע ממנו כדלקמן:

1)         ...

 2) לחתום על ו/או לשלוח התראות נוטריוניות או אחרות, לדרוש הכרזת פשיטת

     רגל, או פירוק גוף משפטי ולעשות את כל הפעולות הקשורות והנובעות    

     מהעניין הנ"ל.

3)      ...

4)      להופיע בקשר לכל אחת מהפעולות הנ"ל בפני כל בתי המשפט, בתי דין למיניהם או מוסדות אחרים הן ממשלתיים והן אחרים עד לדרגה האחרונה.

...  

9)       לנקוט בכל הפעולות ולחתום על כל מסמך או כתב בלי יוצא מן הכלל אשר בא כחי ימצא לנכון בכל עניין הנובע מהעניין הנ"ל.

מכאן, מסיק ב"כ המערערת כי רשאי היה לחתום בשם המערערת על תביעת החוב ולכן  טען כי שגה המנהל עת דחה את התביעה בשל הטעם כי תביעת החוב אינה חתומה על ידי  המערערת.

עוד טוענת המערערת, כי דחיית תביעת החוב בשל היעדר פירוט מרכיבי החוב  אינה כדין, היות וסך התשלום לטובת המערערת על-פי פסק הדין, כולל בנוסף לסכום שנפסק הוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, ולזה יש להוסיף את ההוצאות בגין הליך ההוצאה לפועל שננקט נגד החייב.

עמדת המנהל

6.         המנהל חזר וטען כי תביעת החוב לכשעצמה נגועה בפגם יסודי אשר יש בו כדי להצדיק את דחיית תביעת החוב, היות וזו אינה ערוכה לפי תקנה 80 לתקנות פשיטת הרגל (התשמ"ה - 1985) (להלן: "לתקנות"), לפיה יש להצהיר על חובו של פושט הרגל נכון ליום מתן צו הכינוס, דא עקא שיום מתן צו הכינוס אינו מצוין בתביעת החוב ומשכך אין לדעת את סך החוב נכון ליום מתן צו הכינוס. מוסיף המנהל כי תקנה 76 לתקנות מורה על אימות תביעת החוב באמצעות הגשת תצהיר של הנושה או מי מטעמו, אך בענייננו חתם ב"כ המערערת על תצהיר המערערת ואף אישר את חתימת ידו. לכן טען כי פגם יסודי שכזה בעריכת התצהיר מחייב את דחיית תביעת החוב.

6. מוסיף ומציין המנהל כי המערערת אוחזת בפסק הדין לטובתה על  סך של  32,800 ש"ח, סכום הכולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, לכן לא ברור מדוע הסך הנקוב בתביעת החוב הוא 42,959 ש"ח, בייחוד שלא צורפה לכך כל אסמכתא אשר תלבן את ההפרש בין הסכומים, וכן לא צורפו לתביעת החוב המסמכים אותם ביקש הכונס הרשמי מהמערערת לצרף לתביעת החוב.  מציין המנהל כי אסמכתאות אלו צורפו בערעור דנן, אך לא הוגשו  כלל בעת הגשת תביעת החוב בשנת 2001 ומשכך אין לקבלן כראיות, היות וחלף המועד להגשת תביעת חוב.    

עמדת הכונס הרשמי

7. הכונס הרשמי הצטרף לעמדתו של המנהל, כי יש לדחות את תביעת החוב של הנושה, היות והנושה לא צירף לתביעת החוב את כתב התביעה נגד החייב, כפי שהתבקש, בייחוד  מאחר ופסק הדין שניתן ביום 29/11/00, ניתן לאחר מתן צו הכינוס שניתן ביום   05/10/00. כמו כן ציין הכונס הרשמי כי שכר טרחה שנפסק והוצאות גבייה בהליכי הוצאה לפועל שנוצרו לאחר מתן צו הכינוס, אינם ברי תביעה בהליכי פשיטת רגל, לפיכך יש לדחות את הערעור.

המסגרת הנורמטיבית