החלטה בתיק פשר 6145/01

1.         בפני בקשה להורות למפרק החברה להעביר למבקשת סך של 48,602 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בגין חומרי גלם שהזמין הנאמן, עו"ד גינדס, מהמבקשת בתקופת הסדר נושים או לחילופין להורות לנאמן לשלם הסכום באופן אישי.

            טענות המבקשת:

2.         המבקשת עוסקת באריזה, שיווק והפצה של בוטנים, אגוזים ופירות יבשים (להלן:"חומר הגלם"). למבקשת היו קשרים עסקיים עם החברה עוד טרם נקלעה לקשיים כספיים ונכון ליום הגשת הבקשה להקפאת הליכים עמד חוב החברה כלפיה  על סך של 292,612 ש"ח.

בתקופת הסדר הנושים, נוהלה החברה על ידי הנאמן. המבקשת המשיכה לספק חומרי גלם לחברה מתוך ידיעה והסתמכות על מצגי הנאמן וידיעה כי הנאמן מנהל עסקי החברה כשליח בית המשפט מתוקף תפקידו והוא אחראי באופן אישי לפרעון החוב וההתחייבויות שנטלה על עצמה החברה בתקופה זו.

בנוסף, הנאמן מכר המלאי שנותר במחסני החברה לצד ג', מלאי אשר חלקו שייך למבקשת, אולם לא טרח להעביר לה תשלום בגין מלאי זה. המבקשת היתה בטוחה שהנאמן ימשיך לשלם את דרישות התשלום כפי שעשה בהזמנות קודמות.

הנאמן חב חובת זהירות כלפי המבקשת, אולם הפר חובה זו משלא בדק מראש כי יש כיסוי בקופת החברה למלוא התשלום ולא דאג שההמחאה שמסר למבקשת תכובד. הנאמן לא הודיע למבקשת כי מצבה של החברה הורע ואין ביטחון לתשלום.

יש ליתן למבקשת זכות קדימה בתשלום לפני נושים אחרים מאחר וסיפקה חומרי הגלם בתקופת הסדר נושים, שגרמו לשיקומה ופעילותה העסקית של החברה בתקופה זו.

לחילופין, התבקש חיובו האישי של הנאמן הן מכח סעיף 374 לפקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג - 1983 או בחילוט הסכום מהערבות האישית שהפקיד הנאמן עם מינויו.

טענות הנאמן:

3.         הנאמן טוען להפרדה בין שתי תקופות. האחת של הקפאת ההליכים, בה הופעלה החברה על ידי הנאמן והתחייבויתיה בתקופה זו מולאו במלואן. בתקופה זו היה על הספק להעביר הזמנותיו לבדיקה ואישור מראש של הנאמן והזמנות אלה אושרו לאחר שנתקבלה תחזית המבוססת על תזרים המזומנים של החברה, ממנו ניתן ללמוד, שהחברה תעמוד בהתחייבויותיה.

תקופה שניה היא תקופת הסדר הנושים, בה פעלה החברה כעסק חי עד למתן צו הפירוק הזמני ביום 10.6.01. תפקיד הנאמן בתקופה זו בעיקרו היה לאכוף על החברה את הוראות הסדר הנושים והתשלומים המתחייבים על פיו. החברה היא זו שיצרה הקשר עם הספקים ולא הנאמן. הכספים נמסרו והופקדו בחשבון החברה ולא בחשבון הנאמן. לנאמן היתה זכות חתימה בחשבון החברה, אך זאת על מנת להבטיח שלא מוצאים כספים שאינם משרתים את רווחת החברה והסדר הנושים עימה. על פי דו"ח התקבולים הכספי של החברה שהוגש לתיק ביהמ"ש ביום 27.8.01, לתקופת הפעילות של הסדר הנושים, ניתן ללמוד, כי הן בתקופת הקפאת ההליכים והן בתקופת הסדר הנושים, היה עודף הכנסות על הוצאות.

עוד נטען על ידי הנאמן כי אישור ההזמנות על ידו היה במישור מערכת היחסים בינו לבין החברה ולא כלפי המבקשת וההתקשרות שלה נעשתה ישירות עם החברה. אישור ההזמנה נעשה על ידי הנאמן כלפי החברה על פי הצרכים התפעוליים שלה, ללא כל קשר למבקשת והנאמן לא יצר כל מצג שווא או אחר כלפיה.

במועד צו הפירוק היה בחשבון החברה יתרת מזומנים ושיקים בסך כולל של 296,000 ש"ח, אלא שהשיק נמשך ליום 19.6.01, לאחר מועד צו הפירוק ולכן החוב לא נפרע, אף כי היה כסף בחשבון החברה לתשלום.

עמדת הכונ"ר

4.         הכונ"ר סבור שאין ליתן למבקשת מעמד עדיף על פני הנושים האחרים. יחד עם זאת, מציין כי לשאלת מעמדם של הנושים בתקופת הסדר נושים, תינתן התשובה עפ"י המדיניות המשפטית הרצויה וזאת בהתייחס לפס"ד תבור ורבינוביץ (אליהם אתייחס בהמשך).

דיון:

5.         העובדות הרלוונטיות לעניננו הן כדלקמן:

1.         צו הקפאת ההליכים כנגד החברה ניתן ביום 9.11.98. החברה התנהלה בהקפאת הליכים עד ליום 12.9.99 משאושר הסדר הנושים עם החברה.

2.         ביום 14.5.01 הוגשה בקשת הפירוק. ביום 10.6.01 בוטל הסדר הנושים והנאמן יחד עם עו"ד בודה מונו כמפרקים זמניים של החברה.