החלטה בתיק פשר 6094/05

1.                  בפני מונחת בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל.

2.                  ביום 3.3.05 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו והכונס הרשמי מונה לכונס נכסיו.

3.                  לטענת החייב נובעים חובותיו כתוצאה מכשלון של מספר עסקים אותם ניהל, כשהאחרון שבהם הוא מסגרייה אותה ניהל בין השנים 1998 ל-2002.

4.                  ב"כ כונס הנכסים הרשמי התנגד להכרזת החייב כפושט רגל בטענה כי יצר את חובותיו בחוסר תום לב וכי בפועל מעשיר הוא את נכסיו כיום, על פני הנושים, בכך שמשלם הוא החזר של תשלומי הלוואה בגין רכישת דירתו בשיעור גבוה ביותר ומבלי שנותרת בידיו יתרת כספים להעברה לקופת הנושים.

5.                  מדו"ח כונס הנכסים הרשמי עולה, כי החייב הינו יליד 1956 נשוי ולו שלושה ילדים, אחד מהם קטין. מדובר בחייב שניהל מספר עסקים בין השנים 1984 ועד שנת 2002 ולאורך כל השנים חזר וניסה את מזלו כדי להביא פרנסה לבני ביתו. כך ניתן ללמוד כי בשנת 1984, ניהל הוא עסק של מיני מרקט שכונתי באמצעות הון עצמי של כספי פיצויים שקיבל מחברת "ביטא"  ומחסכונותיו, אולם עקב ניהול כושל והאינפלציה של אותן שנים, צבר הוא חובות לספקים ולבנקים. ב-1985 מכר החייב את העסק לאדם אחר במחיר הפסד. בשנת 1986 ניסה הוא את מזלו מעבר לים ולאחר 5 חודשים בהם ניסה להשתלב בשוק העבודה המקומי בארצות הברית, חזר הוא ארצה והחל לעבוד כשכיר בשוק הירקות ובהמשך פתח חנות ירקות וקנה כלי רכב מסוג רנו אקספרס בתנאי ליסינג. העסק כאמור שרד עד אשר נפתח בסמוך אליו עסק מתחרה. ב-1988 נכנס החייב לשותפות בעסק של מיני מרקט עם אדם אחר וכעבור שנה, משלא הניב העסק כל רווח, פרש החייב מן השותפות ומכר את כלי רכבו כאשר תמורת הכסף שקיבל אף לא הספיקה לסילוק ההלוואה שנטל למימון רכישת כלי הרכב. בשנת 1991 נאלץ החייב למכור את ביתו לצורך כיסוי החובות, אך בכל זאת נותרו חובות נוספים לחייב. בשנת 1996 עבד החייב כקבלן משנה בחברת "התכוף" במסמיא אז רכש שוב כלי רכב טויוטה בתנאי ליסינג, אולם כעבור 10 חודשים הופסקה עבודתו והחייב נאלץ שוב למכור את כלי רכבו. בשנת 1997 נכנס הוא לשותפות במוסך "אמונים" ובמשך 5 חודשים נוצר חוב לבנק מזרחי עקב שותפות זו. בשנת 1999 פתח החייב מסגריה וביצע עבודות עבור קבלני בניין. לדבריו, נדרש הוא לשלם דמי חסות אולם בשל סירובו פרצו גנבים למקום עסקו וגנבו משם ציוד בשווי של כ-50,000 ש"ח. בשנת 2001 ביצע החייב עבודה עבור חברת בניין בשם "האחים אוזן", מהם רכש את דירתו. לדברי החייב הבטיחו לו "האחים אוזן" עבודות מסגרות בבניינים אותם יבנו, כדי לממן את רכישת הדירה מהם. אולם, בפועל, כעבור 4 חודשים מאז רכש את דירתו הפסיקה חברת הבנייה להזמין את שירותיו של החייב והחייב נאלץ לסגור את המסגרייה בשנת 2002 עקב חובות שהצטברו.

כיום עובד החייב כשכיר בעסק "פלאפל העמק" ומשתכר סך של כ-3,300 ש"ח נטו ואשתו העובדת כפקידה בעיריית באר-שבע משתכרת סך של 3,500 ש"ח נטו.

החייב משלם החזרי משכנתא בסך של 3,775 ש"ח לחודש וכן תשלום חודשי לכונס הנכסים הרשמי בסך 500 ש"ח.

נכון לחודש דצמבר 2005, הוגשו כנגד החייב 7 תביעות חוב בסכום כולל של 459,085 ש"ח.

הנושים אשר הוזמנו ליתן עמדתם לא מסרו כל עמדה בעניין בקשה זו של החייב.

6.                  אשר לטענת ב"כ הכונ"ר כי החייב יצר את חובותיו בחוסר תום לב, סבורתני כי אין כך הם פני הדברים או לפחות לא הונחה בפני תשתית ראייתית איתנה אשר יש בה כדי לבסס טענה זו. מדובר בחייב אשר עשה את כל אשר לאל ידו כדי למצוא פרנסה לו ולבני משפחתו ואף במצוקת הזמנים ניסה את מזלו בעבודה מעבר לים. העובדה כי במהלך ניהול עסקיו יצר הוא חובות חדשים כשלחובתו חובות קודמים, אין בה באופן אוטומטי כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב. החייב בתום לב, סבר כי בהקמת עסק חדש או שותפות חדשה, יוכל להחלץ מהחובות שצבר. מדו"ח הכונ"ר עצמו אף ניתן ללמוד  על תום ליבו של החייב בכך שמצא לנכון למכור את דירתו ואת כלי רכבו כדי להחזיר חובות לאחרים. לנוכח התנהלותו זו של החייב, אין לומר כי מדובר בחייב שנהג בתום לב ביצירת החובות.

אשר לטענת ב"כ הכונ"ר כי מעשיר הוא את נכסיו מקום שעומד הוא בהחזרי המשכנתא ואינו משלם לקופת הנושים, הרי שמדיווח עדכני של ב"כ הכונ"ר עולה כי החייב סילק את כל יתרת חוב הפיגורים לקופת הנושים ומהצהרת החייב עצמו נלמד כי זה מסכים להליך של מימוש דירתו לטובת הנושים.

7.                   לנוכח כל האמור לעיל, סבורתני כי אין כל מניעה מלהכריז על החייב כפושט רגל וכך הנני עושה:

א.      אני מכריזה על החייב כפושט רגל.

ב.      הכונס הרשמי יתמנה כנאמן לנכסי החייב.

ג.       החייב ישלם לנאמן לטובת נושיו סך של 500 ש"ח לחודש צמוד למדד חודש 02/05.

ד.      על החייב להגיש לנאמן דו"ח חודשי על הכנסותיו והוצאותיו.

ה.     על החייב להתייצב בכל עת שידרש לכך בפני הנאמן וכן בפני הכונס הרשמי בכל עניין הקשור לפשיטת הרגל.

ו.         יציאת החייב מן הארץ אסורה.

ז.       החייב יפקיד את דרכונו בידי הכונס הרשמי.