החלטה בתיק פשר 603/02

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המפרק בתביעת חוב, כאשר הטעם לכך הינו כי המצב המשפטי בסוגיה נשוא תביעת החוב השתנה בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון.

הרקע לבקשה וטיעוני הצדדים

1.         ביום 9.12.02 ניתן צו פירוק כנגד חברת מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ (להלן: "החברה").

המפרק עו"ד ש' כהן, דן בתביעות החוב שהוגשו לו בתוקף תפקידו, ובין היתר בתביעות שהגישו המבקשים שהינם עובדי החברה.

המפרק דחה חלק מהסעדים שבתביעותיהם. החלטותיו ניתנו חלקן בשנת 2004 וחלקן בשנת 2005. המבקשים לא הגישו ערעור על החלטות המפרק.

ביום 18.9.07 הוגשה הבקשה דנן להארכת מועד הואיל והמפרק לא כלל בהחלטותיו תשלום עבור דמי הודעה מוקדמת, לאור המצב המשפטי בעת מתן החלטתו. המבקשים מפנים לפסק הדין בע"א 10961/04.

המפרק למעשה אינו מתנגד לבקשה, אולם מפנה לחלוף הזמן מיום מתן החלטותיו (2004-2005) ועד למועד הגשת הבקשה (2007). כן טוען הוא כי לא הוצגו טעמים מיוחדים המצדיקים העתרות לבקשה.

יחד עם זאת, מסכים המפרק, ברוב הגינותו, כי פרנסת העובדים קופדה במפתיע על ידי הליך הפירוק, ולא מדובר בנושה עסקי רגיל.

לאור גובה התשלום עבור הודעה מוקדמת כאמור, לדעתו, לא ישפיע הדבר על קופת הפירוק, ומכאן הסכמתו להארכת המועד. בתגובתו מתייחס המפרק אף לערעור לגופו ומוכן לקבלו ללא הליך ערעורי נוסף.

דיון

2.         המבקשים, עובדי החברה נקלעו להליך הפירוק ועבודתם בחברה נפסקה. הם הגישו תביעות חוב שכללו אף תביעת דמי הודעה מוקדמת. דחיית תביעת החוב בפריט זה היתה כדין.  באשר כך היה הדין בעם הכרעתו.

אכן המבקשים פנו לבית המשפט לאחר זמן ניכר מיום הכרעת המפרק, ואולם לאור הסכמת המפרק להארכת מועד, עברנו משוכה זו, ואני נעתר לבקשה.

3.         אשר לגוף הערעור, עם מתן פסק הדין, ע"א 10961/04 המוסד לבטוח לאומי נ' מתן גוטר (טרם פורסם ) (תק-על 2006(3), 3565, 3569 (2006).  השתנה המצב  המשפטי בסוגיה זו של דמי מתן הודעה מוקדמת.

כב' השופט א' רובינשטיין מתייחס לנושא:

"הנשיא גולדברג, במאמרו "הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות (על חוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות, תשס"א-2000" הפרקליט מ"ו (תשס"ב) 218, 224 הביע אמונתו כי כשתתעורר השאלה דנא "יגיעו בתי המשפט למסקנה שלצורך אותן הוראות (של חוק ההודעה המוקדמת-א"ר) יש ליתן משמעות שונה לדיבור 'שכר עבודה' מהמשמעות שבחוק הגנת השכר, לאור תכליתן השונה של אותן הוראות". המחבר ער לכך ש"פיצוי" או "תמורת" הודעה מוקדמת אינם באים בגדרי שכר עבודה לצורך חוק הגנת השכר, שכן אינם משתלמים לעובד 'תוך כדי ועקב עבודתו', אך סבור הוא כי ה'פיצוי' בגין הודעה מוקדמת נופל בגדר 'הכנסת עבודה' על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש)...

 הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו"? (עמוס ג', ג') פעמים כנראה התשובה חיובית. דומה כי הנשיא גולדברג ע"ה, מנסיונו בדיני העבודה, והשופטת אלשיך תבל"א, מנסיונה בדיני הפירוק, באו שניהם לכלל מסקנה דומה, שהדרך הראויה היא החלת הביטוח של זכויות העובדים בפירוק גם על דמי הודעה מוקדמת. השאלה היא הניתן להגיע לתוצאה זו על-ידי פרשנות, או שמא זו נחלתו של המחוקק; ודומני, לאחר העיון, שניתן ללכת בנתיב הפרשנות". (שם, פסקאות יח, כ')

ובהמשך: