החלטה בתיק פשר 5315/04

1. בפני מונחת בקשת החייבים להכריז עליהם כפושטי רגל. ב"כ הכונ"ר הסכימה להכרזת החייבת, אך התנגדה להכרזתו של החייב בטענה כי יצר את חובותיו בחוסר תום לב.

2. ביום 5.10.04 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסי החייב והכונס הרשמי מונה ככונס לנכסיו. יחד עם מתן צו כינוס לנכסי החייב ניתן צו כינוס לנכסי אשתו של החייב הגב' ריבמה סילישטיאן.

3. בעת הגשת הבקשה למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל הצהיר החייב כי חובותיו מגיעים לסך של 720,952 ש"ח, כולל חוב משכנתא בסך 350,000 ש"ח ומספר נושיו 3. על פי טענת החייב הסתבכותו הכלכלית נובעת מכך שרומה על ידי חברו ארכדי ירחו, מי שביקש להיכנס כשותף לעסקיו של החייב.

4. מחקירת החייב, מתצהירו וממסמכים שצרף עולה כי החייב עלה ארצה בשנת 1992 מברית המועצות והתגורר בדירה באשדוד. דירה זו נמכרה ביום 2.4.01 בהליכי הוצאה לפועל כשמכספי מימוש הדירה סולקה המשכנתא והיתרה הועברה לזוכה בתיק ההוצאה לפועל הגב' זניאדה מרגולין. לדברי החייב בשנת 1992 פתח הוא עסק עצמאי, מכולת  באשדוד. בשנת 1996 פתח בית קפה ומסעדה כשבית הקפה הפסיק את פעילותו בשנת 2000, בסמוך למימוש הדירה על ידי בנק דיסקונט בגין אי תשלום המשכנתא שלקח לשם רכישת הנכס. מסביר החייב כי הסתבכותו הכלכלית החלה בשנת 1997 כאשר ביקש לצרף את חברו ארכדי ירחו כשותף לבית הקפה במטרה להגדילו ולהפכו למסעדה. ירחו התחייב להשקיע סך של 500,000 ש"ח. לטענת החייב קיבל ירחו מהגב' מרגולין הלוואה בסך 300,000 ש"ח. אולם, מכיוון שלירחו לא היו פנקסי שיקים נתן החייב לגב' מרגולין שיק בטחון בסך 300,000 ש"ח, עד אשר ימציא ירחו שיק בטחון משלו ואז תחזיר הגב' מרגולין לחייב את השיק שמסר לה. לדברי החייב הגב' מרגולין הפקידה לחשבון המשותף שלו ושל אשתו את סכום ההלוואה בסך 300,000 ש"ח עבור ירחו, וסכום זה משך החייב ומסרו לירחו. מסביר החייב כי הכספים הועברו לירחו דרך החשבון שלו מאחר וירחו ביקש להסתיר מאשתו את העובדה כי נטל הלוואה בסכום זה. כמו כן, מסביר החייב כי לא השאיר את הסכום ברשותו הגם שירחו היה אמור להעביר לו כספים מאחר וירחו שיכנע אותו כי בסכום זה יעלה בידו לסדר את בני משפחתו ולנסוע לרוסיה כדי להביא משם כספים נוספים. בפועל, ירחו לקח את הכסף נסע לרוסיה ונעלם כשהוא מותיר בארץ אישה, ילדים וחובות רבים. גב' מרגולין פנתה לחייב בדרישה לפרוע את שיק הבטחון אולם החייב לא יכול היה לעמוד בפרעון והגברת מרגולין פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגדו. סברה ב"כ הכונ"ר כי הנסיבות המפורטות לעיל אינן מלמדות על תום לב ביצירת החובות וכי בפועל אם היה ירחו אמור להשקיע 500,000 ש"ח בשותפות לא נשמע כל הסבר משכנע מצד החייב מדוע מסר לירחו את הסך של 300,000 ש"ח במזומן אשר הופקד בחשבונו על ידי הגב' מרגולין, אשר הלוותה לו את הכספים האמורים.

5. לאחר ששמעתי את הסבריו של החייב, קשה לומר כי מדובר בחוסר תום לב ביצירת החובות, כי אם בטפשות ותום לב ואמונה שלמה בחברו ירחו, אשר שיכנע אותו כי בתמורה ל-300,000 ש"ח אותם יקבל לידיו יוכל לגייס סכום גבוה יותר ולהשקיע בעסק. תמימותו של החייב באה לידי ביטוי גם בעצם חתימה על שטר הבטחון כנגד ההלוואה אותה נטל ירחו מהגב' מרגולין מבלי שיש לחייב בטחונות כלכליים אשר יבטיחו הלוואה זו. אין ספק כי החייב נפל כפרי בשל למעשה מרמה של חברו הנוכל אשר ברח מן הארץ שבכיסו שטרות של כסף ומותיר אחריו את חברו להתמודד עם סבך החוב וכן את אשתו שלו וילדיו, מבלי שהוא מותיר אחריו עקבות. אינני סבורה כי יש בנסיבות אלו כדי ללמד על חוסר תום לב ביצירת החובות.

6. החייב עומד בתשלומים החודשיים ומגיש דוחות באופן מסודר וסבורתני כי יש מקום להכריז עליו כפושט רגל.

7. ב"כ כונס הנכסים הרשמי לא התנגדה להכרזת החייבת, אשתו של החייב,  כפושטת רגל.

8. אשר על כן, הנני  מחליטה כדלקמן:

א.                  אני מכריזה על החייבים כפושטי רגל.

ב.                  הכונס הרשמי יתמנה כנאמן לנכסי החייבים.

ג.                    החייבים ישלמו הדדית לנאמן לטובת נושיהם סך של 900  ש"ח לחודש צמוד למדד חודש אוקטובר 2004.

ד.                  על החייבים להגיש לנאמן דו"ח חודשי על הכנסותיהם והוצאותיהם.

ה.                  על החייבים להתייצב בכל עת שידרשו לכך בפני הנאמן וכן בפני הכונס הרשמי בכל עניין הקשור לפשיטת הרגל.

ו.                    יציאת החייבים מן הארץ אסורה.

            החייבים יפקידו את דרכונם בידי הכונס הרשמי.

            על משטרת ישראל לעכב את יציאתם של החייבים מן הארץ עד לקבלת הודעה מבית המשפט בדבר ביטול צו עיכוב היציאה.

ניתנה היום כ"א באייר, תשס"ה (30 במאי 2005) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים