החלטה בתיק פשר 5292/04

1.                   בפני מונחת בקשת החייב כי יוכרז כפושט רגל.

2.                   ביום 26/08/04 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, לפי בקשתו, והכונס הרשמי מונה לכונס נכסיו. על החייב הושת תשלום חודשי בסך 600 ש"ח לטובת קופת הנשייה, אך בפועל נמצא כי החייב לא מגיש דוחו"ת הכנסות והוצאות וכן אינו עומד בתשלומים החודשיים.

3.                   בעת הגשת בקשתו הצהיר החייב על חובות בסך 148,951 ש"ח ומספר נושיו 13, אשר לטענתו נבעו מכשלון בניהול עסק בשם "כל דבר בדולר" (להלן: " העסק").

4.                   החייב יליד 1973 נשוי ולו 3 ילדים קטינים הסמוכים על שולחנו. החייב אינו עובד ואילו אשת החייב מנהלת עסק לממכר ממתקים בבאר שבע. 

5.                   הכונס הרשמי התנגד להכרזת החייב כפושט רגל בטענה כי בקשתו הוגשה שלא בתום לב ובמטרה לנצל לרעה את ההליכים כאמור בסעיף 18(ה)(2) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), בכך כי לא די שהחייב לא שילם אף תשלום לטובת קופת הנשייה הגם ונתנה לו ארכה לכך, אלא שמחוות הדעת שנערכה על ידי הכונס הרשמי בהתאם לסעיף 18(ד) לפקודה, עולה כי החייב רכש דירה חדשה בשנת 2003, כאשר היה שקוע בחובות, וכי מנהל הוא עסק לממכר ממתקים, הרשום על שם אשתו, ללא אישור בית המשפט, כנדרש מחייב המצוי בהליכי פשיטת רגל. כמו כן ציין הכונס הרשמי כי החייב לא מנהל אורח חיים צנוע לאור פירוט חיובי כרטיס האשראי, דבר המלמד על כך כי החייב אינו מצוי במצב כלכלי קשה, כי אם מנסה הוא להתחמק מנושיו.

6.                   בדיון שהתקיים בפני, ביום 03/04/05, טענה ב"כ החייב כי כל חובותיו נובעים מניהול העסק ולא ממקור אחר. לעניין הדירה, טען החייב כי זו נרכשה שעה שלא חשב לנקוט בהליכי פשיטת רגל. עוד נטען על ידי החייב כי, חיובי האשראיי החריגים נעשו הם מחשבונה של אשתו ולא שלו והם מתייחסים לחודש יולי 2004, בטרם ניתן צו הכינוס. כמו כן, התחייב החייב שלא לפגר עוד בתשלומים החודשיים.

7.                   לחייב נתנה ארכה בת 30 יום לסלק את חוב הפיגורים, להמציא את הדוחו"ת השוטפים, לעניין הכנסות והוצאות וכן, להמציא עותק מחיובי אשראי ועותק מדפי החשבון של אשתו מחודש יולי ועד היום.

8.                   בהודעה משלימה שהגיש הכונס הרשמי ולאחר שנמסרו המסמכים שלהם נדרש החייב, חזר  הוא על עמדתו בדבר התנגדותו להכרזת החייב כפושט רגל מהטעמים שפורטו לעיל, ובנוסף דיווח כי החייב לא סילק את פיגוריו לקופת הנשייה ולא הגיש מספר דוח"ות.

9.                   הליכי פשיטת רגל מקנים לחייב הזדמנות לשקם את חייו על ידי פריסת חובותיו וברוב המקרים, על ידי שמיטת חלק מסך חובותיו. בהליכים אלו נהנה החייב מכך שנושיו מנועים מלהידפק על דלתו השכם והערב ולנקוט נגדו הליכים תובעניים אחרים, דוגמת הליכי ההוצאה לפועל.

יחד עם זאת, חייב המבקש לחסות תחת הליך פשיטת הרגל, שומה עליו לקיים את התנאים המקדמיים המנויים בפקודה והמרכזי שבניהם הוא, התנהגות בתום לב הן ביצירת החובות, הן בימים טרם מתן צו כינוס וכלה עם מתן צו הכינוס ועד לסיום ההליך.     

10.               סבורתני כי המקרה דנן ממחיש נכונה נסיבות בהן מבקש חייב להנות מהליכי פשיטת הרגל תוך ניצול לרעה של ההליך, ואסביר דבריי:

גם אם אצא מתוך הנחה כי החובות בגין העסק נוצרו בתום לב, עיון בפירוט החובות שהגיש החייב בתמיכה לבקשתו למתן צו כינוס, מלמד כי 9 מתוך 10 תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגד החייב, מקורם בחוב שנוצר בשנת 96 (7 נושים), שנת 97 (נושה 1) ושנת 2001 (נושה 1), בנוסף נמצא כי בשנת 2002 חתם החייב על ערבות, כאשר היה מצוי כבר בחובות בגין העסק באופן המלמד כי קרוב לוודאי ידע שנעדר הוא יכולת כלכלית מתאימה. על אף האמור, ובהתעלם ממצבו  בחר לו החייב לרכוש דירה ביום 13/04/03 בסך של 478,421 ש"ח, שעה שטרם נפרעו חובותיו בגין העסק, כאילו תאמר "ההיו חובות מעולם"? אם לא די בכך, ושעה שהחייב מצהיר על חובות בסך    148,951 ש"ח, נמצא כי  החייב מנהל אורח חיים בזבזני שאינו מאפיין מצוקה כלכלית. את זאת ניתן ללמוד מדפי חשבון הבנק של אשתו וחיובי כרטיס האשראי, שהתייחסו לחודש יולי 2004,  חודש לפני מתן צו הכינוס.)

נסיבות אלו מלמדות על חוסר אחריות והיעדר אכפתיות של החייב אל מול נושיו.

מעבר לאמור לעיל, עולה מחקירת הכונס הרשמי כי, החייב פתח עסק לממכר ממתקים, אשר רשום על שם אשתו, ובחקירתו בפני הכונס הרשמי הודה החייב, כי פתח את העסק על שם אשתו מאחר וכפושט רגל אינו יכול לעשות כן. בנוסף, ציין כי הוצאות והכנסות העסק נעשות מחשבונה האישי של אשתו.

אם לא די בכל אלה, נמצא גם כי  החייב אינו  מגיש דוחו"ת כסדרם ואף לא סילק את הפיגורים לטובת קופת הנשייה. צא ולמד כי לא די שהחייב אינו ממלא את ההוראות בבסיס הפקודה, אלא אף בהתנהלותו ממשיך להפגין זלזול כלפי הנושים משאין הוא מתמיד בהפקדות הכספים לקופת הנושים וממשיך לסכן נושים חדשים כשהוא מנהל עסק אחר ללא רשות בית משפט.

11.               לאור האמור לעיל, ניכר כי חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל הם המלווים את החייב בהילוכיו. אם לא די בגין ביטול ההליכים בעניינו בגין כל אירוע בנפרד, אזי הצטברותם מעידה גם מעידה, כי החייב גילה חוסר תום לב לאחר יצירת החובות, וגם לאחר מתן צו הכינוס נוהג הוא שלא בתום לב משאין הוא עומד בחיובים החודשיים לקופת הנושים.

12.               סוף דבר, אני דוחה את בקשת החייב ומורה על ביטול צו הכינוס שניתן בעניינו.

ניתנה היום כ"ט בתשרי, תשס"ו (1 בנובמבר 2005) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.