החלטה בתיק פשר 525/96

מונחת בפני בקשתו של מפרק חברת ח.אלקטרוניקה (1988) בע"מ (להלן: "המפרק" ו"החברה", בהתאמה); במסגרת הבקשה, עותר המפרק לחיובם האישי של חברי הדירקטוריון של החברה בחובות החברה, וזאת לפי סעיף 373 לפקודת החברות. כמו כן, עותר המפרק לסעד דומה כנגד מר מרדכי עזיזי, בעל השליטה ומנהלה של החברה החל מיום 7.7.96.

במסגרת בקשה זו (שהינה חלק מסדרת בקשות שהוגשו בו זמנית כנגד מנהלי החברה, בא-כוחה, וכן כנגד הנאמן שמונה לביצוע הסדר הנושים), פורש המפרק יריעה רחבה של התנהלות החברה לאורך השנים, וטוען למעורבת מסועפת של עו"ד אזוגי (אשר שימש ב"כ החברה) בכשלון הסדר הנושים, וכן למעשים שלא כדין שחלקם (כך לשיטת המפרק) גובלים בפלילים - כולל שליחת יד בנכסים השייכים לחברה. המפרק מבסס חלק ניכר מבקשתו, בין היתר, על דו"ח שערך הכנ"ר עוד בשנת 1999, ואשר העלה ממצאים חמורים כנגד אישים שונים הקשורים בחברה, וביניהם מר עזיזי עצמו (מנהל ובעל מניות).

המשיבים מתנגדים לבקשה, כאשר תחילה נמנעו מהגשת תגובה לגופו של עניין, והסתפקו בסדרת טענות סף; בין היתר, הועלו טענות התיישנות, והעדר עילה; רק לאחר החלטת ביניים מפורשת של בית המשפט, הוגשה אף תגובה לגופו של עניין. בין היתר, טוענים חברי הדירקטוריון לשעבר, כי אף אחד מהמעשים בבקשה לא קשור אליהם ואל פועלם, עד כי כך כי אף שמם נזכר אך בקושי במסגרת כתב הבקשה הארוך והמסועף שהגיש המפרק.

לגופו של עניין, העלה מר עזיזי גרסה מנוגדת לגרסת המפרק, ועיקרה, כי אין הוא אחראי לאותם מעשים ומחדלים שנעשו בחברה. עיקר גרסתו הינה, כי הוטעה על-ידי מר ויטלי קריספי, בעל השליטה הקודם בחברה, ורכש שלא בטובתו חברה העומדת על סף-פי פחת, אשר התמוטטה חודשים ספורים לאחר מכן, בלא שיהיה בידו סיפק לעשות מאומה - דבר אשר לטענתו הרס את עסקיו וגרם לקריסתו הכלכלית. רבים מן המחדלים והחשדות להם טוען המפרק, מוסיף מר עזיזי וטוען, מקורם במעשים שנעשו בתקופת שליטתו של מר קריספי.

לפי גרסתו של מר עזיזי, הרי שהחל מראשית הקפאת ההליכים לא ניהל עוד דבר ולא יכול היה לעשות דבר על דעת עצמו ואילו ניהול העניינים בפועל נעשה, לטענתו, בידי הנאמן ועו"ד אזוגי. במסגרת זו, טוען מר עזיזי כי הנתונים עליהם מצביע המפרק אינם מוכרים לו, ולא היו באחריותו. לטענתו, כל מה שעשה היה לסייע במכר, במימוש ובמגעים עם קונים וגופים שונים, וזאת בכדי לסייע  להצלחת הסדר הנושים. זאת, כאשר האשם בכשלון ההסדר, לשיטתו נובע אך ורק מ"הניהול הכושל של החברה על-ידי הנאמן וחבורתו" (כך במקור).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ולאחר שנערך דיון במעמד הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

1.         חברת ח.אלקטרוניקה, אשר עיסוקה המוצהר היה סחר במכשירי חשמל ומוצרים דומים, קרסה בשנת 1996, זמן לא רב לאחר שהפכה לחברה ציבורית, וחודשים ספורים לאחר שנערכו בה חילופי שליטה. במסגרת הקפאת ההליכים, הושג הסדר נושים שהתבסס במידה רבה על חלוקת נכסי החברה לשתי קבוצות, ועל התמורה הצפויה ממכירת הנכסים. על ביצוע ההסדר הופקד נאמן מטעם בית המשפט, רו"ח שחם, אשר ניתנה לו במפורש הסמכות לנהל את ענייני ההסדר והחברה - וזאת במסגרת החלטה שיפוטית ברורה, אשר אינה משתמעת לשתי פנים.

בפועל, ולאחר שדירקטוריון החברה חדל למעשה מלפעול עם קריסתה, הרי שלגרסת המפרק (הנתמכת במידה רבה בידי חומר הראיות, כפי שיפורט בהמשך החלטתי זו) נותרה מרבית מלאכת הניהול בפועל בידי גורמים אחרים הקשורים בחברה. בין היתר נטען, כי מחומר הראיות עולה תמונה ברורה למדי בכל הנוגע למעורבות ענפה של מר עזיזי - וזאת לא רק בסיוע, יעוץ וכיוצא באלו, אלא מעורבות פעילה, ברורה ועקרונית בעסקאות מכר, ניהול מהלכים כספיים וכיוצא באלו , כולל קבלה והוצאה של שיקים. לעניין זה, מן הראוי להעיר, כי במסגרת תגובתו של עו"ד אזוגי, הביא הוא תצהיר ישן של מר עזיזי אשר נטל אחריות מפורשת למספר מהלכים שנעשו בנכסי החברה. זאת, באורח שקשה לישבו עם גרסתו דהיום.

כבר בשלב זה, אעיר: מן העובדות שהובאו בפני עולה תמונה ברורה ועקבית, כי במשך תקופה ארוכה ביצע מר עזיזי (לא פעם, ביחד עם עו"ד אזוגי) מספר לא מבוטל של מכירות ועסקאות (בין היתר, אל מול רוכש הנכסים, צדדי ג' ונושים שונים), תוך שהם מעבירים (או למצער, אמורים להעביר) את התמורות לידי הנאמן. זאת, כאשר הנאמן משלים במשך מרבית הזמן עם מצב זה, ואך מדי פעם קובל על כך כי תשלומים כאלו ואחרים אינם מבוצעים בזמן או בדרך המוסכמת. מעיון בחומר הראיות עולה, כי מהלכים עסקיים לא מעטים בוצעו באמצעות שיקים של מר  עזיזי , דבר שאינו מתיישב כלל ועיקר עם הטענה, כי לא היה אלא "יועץ" או מעניק סיוע גרידא לרוכשת. כך למשל, אף כאשר הוסכם כי יוחזרו לקופה כספים בגין חוסר בן 610,000 ש"ח אשר נוצר בקופה (לעניין זה, ראה בין היתר את החלטתי המפורטת בבש"א 21329/04 - היא הבקשה המקבילה בעניינו של עו"ד אזוגי, וכן את האמור בהמשך החלטתי זו), שולם חלק ניכר מן הכספים בשיקים של מר עזיזי.

2.         כך או כך, הרי שזמן לא רב לאחר אישורו, החל הסדר הנושים לקרוס, כאשר תשלומים עוכבו, לא הועברו הלכה למעשה לפי ההסדר, והתגלעו סכסוכים משפטיים לא מעטים בין החברה לרוכש ולגורמים אחרים. לצד זאת, עלו חשדות הולכים וגוברים לחוסרים תמוהים ולהעדפות נושים, אשר הגיעו לשיאן כאשר דיווח הנאמן על חוסר של 610,000 ש"ח בקופתו - וזאת במסגרת תמורות אשר אמורות היו להכנס לקופתו.

במסגרת זו, בוצעה חקירה מקיפה של כונס הנכסים הרשמי, אשר הביאה בסופו של יום לשורת מסקנות קשות כנגד כל הגורמים המעורבים: החל ברוכש שהפר את ההסדר, המשך בעו"ד אזוגי ומר עזיזי, וכלה בתפקודו של הנאמן עצמו. מן הראוי לציין, כי אין מחלוקת כי בעל השליטה בחברה הרוכשת, חברת א.א.ש, היה מקורב למר עזיזי; עם זאת, חלוקים המפרק ומר עזיזי בדבר מידת הקירבה. בעוד שלעמדת המפרק, עניין לנו במקורב לכל דבר ועניין אשר שימש למעשה כלי או למצער שותף להברחות נכסים ומעשים שלא כדין, טוען מר עזיזי שאין עסקינן אלא במכר עסקי מן העבר, אשר בינו לבין עזיזי עצמו לא היו יחסי קרבה יוצאי דופן, קל וחומר שלא קנוניה ושיתוף פעולה אסורים.

במסגרת הדו"ח עלו חשדות חמורים לסדרת מעשים שלא כדין, כל זאת כאשר הנאמן אינו ממלא את תפקיד הפיקוח שהוטל עליו, ומותיר את ענייני החברה בפועל בידי מר עזיזי ועו"ד אזוגי. זאת, לצד גביית הוצאות הסדר מנופחות ומוגזמות, קל וחומר נוכח מצב ההסדר ובעל התפקיד גם יחד. לעניין זה, השיב הנאמן כי סבר שתפקידו אינו אלא "לחלק כספים" - טענה אשר נראית כמופרכת על פניה נוכח ההחלטות השיפוטיות המפורשות בעניין סמכויותיו. אלו הטילו עליו, בין היתר, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, לנהל את החברה ואת ענייני ההסדר, על כל המשתמע מכך.

3.         מאוחר יותר, כאשר הנסיונות "להחיות" את הסדר הנושים לא צלחו, הועברה החברה לפירוק והמבקש דהיום הפך למפרקה. הבקשה הנוכחית, כמו גם הבקשות המקבילות שהוגשו כנגד בעל השליטה לשעבר מר קריספי, הנאמן לשעבר רו"ח שחם, וכנגד עו"ד אזוגי, הינן במידה רבה פועל יוצא מדו"ח כונס הנכסים הרשמי, בצוותא-חדא עם תוצאות בירוריו ומסקנותיו של המפרק.

דומה, כי את הבקשה שבפני ניתן לחלק לשני חלקים, השונים זה מזה בתכלית:

א.         החלק הנוגע לדירקטורים לשעבר של החברה: זו מבוססת בעיקר על טענות כי לא מילאו את תפקידם כלל ועיקר, ולא בלמו את סדרת המעשים האסורים שנעשו בשלב הסדר הנושים. זאת, חרף העובדה כי (לשיטת המפרק וכונס הנכסים הרשמי), הוחזרו סמכויותיהם ואחריותם לכנן בגמר שלב הקפאת ההליכים. אי לכך, טוען המפרק כי חברי הדירקטוריון (למעט אחד מהם, אשר פרש מהחברה בשלב מוקדם, ונמחק מן הבקשה בעודה תלויה ועומדת), אחראים בעקיפין למעשים שנעשו בשלב ההסדר - באורח המקים חבות לפי סעיף 373 או 374 לפקודת החברות.

ב.         חלקה המרכזי של הבקשה, אשר נוגע למר מרדכי עזיזי, שהיה בעל השליטה בחברה ומנהלה הכללי לאורך כל התקופה הרלוונטית.

בחלק זה של הבקשה, עולות כאמור טענות קשות בדבר סדרה ארוכה של פעולות אסורות, הכוללות בין היתר העדפות נושים, העלמת מלאי ושליחת יד בנכסי החברה. כמו כן, מעלה המפרק שורת טענות הנוגעות למהלכים ומחדלים תמוהים וחורגים לכאורה מכל סבירות עסקית - כולל זניחת נכסים וזכויות של החברה. מעשים אלו, מוסיף המפרק וטוען, אינם מתיישבים (וזאת בלשון המעטה), עם טענתו של עזיזי כי פעל בתום-לב לטובת החברה, ולמען הצלחת הסדר הנושים.

4.         לאחר שעיינתי בטענות העולות כנגד הדירקטורים לשעבר ובתשובתם לטענות אלו, הרי שאין ספק כי התנהגותם וחוסר המעורבות המוחלט שגילו בענייני החברה עשוי להראות תמוה ורחוק מהתנהלות זהירה ומיטבית, וזאת בלשון המעטה. אלא שחרף זאת, ספק אם די בכך, לכשעצמו ובנסיבות המקרה הנוכחי , בכדי להצדיק שימוש בסנקציה כה חריפה כגון חיוב אישי בחובות החברה לפי סעיף 374 לפקודת החברות.

עיון בנוסחו של סעיף 374 מלמד, כי "נקודת הכובד" של הסעיף עוסקת ב"שימוש שלא כהוגן" בנכסים, זכויות או כוחות ניהול בחברה. אכן, הסעיף מכיל מספר חלופות אפשריות של התנהלות אסורה: לצד שימוש אקטיבי בנכסים או כספים (כגון נטילת טובות הנאה מנכסי החברה, וכיוצא באלו), מופיעות חלופות נוספות אשר חלקן עשויות להתיישב אף עם התנהלות פסיבית יותר שעיקרה מחדל - כגון: "נעשה חב או אחראי עליהם". חלקים אלו של הסעיף עשויים להתיישב, אכן, אף עם הפעלת סעיף 374 במקרים של רשלנות וגרימת נזק במחדל. אלא, שמן הראוי לנקוט זהירות רבה ולשקול את הדברים היטב, טרם נעשה שימוש מסוג זה בסעיף 374, קל וחומר כאשר עסקינן בדירקטורים, אשר מעורבותם בניהול החברה היתה עקיפה בלבד.