החלטה בתיק פשר 483/05

1.         בפני בקשתם של בעל ואישה למתן צו לכינוס נכסים.

2.         הבקשה הוגשה ביום 22.5.05  ולפיה למבקש חובות בסך 2,904,699 ש"ח ל - 8 נושים; ואילו למבקשת חובות בסך 1,400,000 ש"ח ל - 2 נושים.  לטענתם, כמעט כל חובתיהם נובעים מערבותם לחוב של חברה שקרסה ואשר הייתה בבעלות המבקש.  

3.         ב"כ כונס הנכסים הרשמי (להלן: " הכונ"ר") מתנגד לבקשה למתן צו כינוס. לטענת הכונ"ר הסתירו המבקשים מידע מן הכונ"ר וזאת בחוסר תום לב ובאופן המהווה ניסיון לסיכול חקירת הכונ"ר. לטענת הכונ"ר, דיווח המבקש על פעילותו במסגרת שתי חברות בלבד, תוך העלמת עובדת היותו מנהל פעיל בחברה שלישית, קוקו סחר צנרת בע"מ, הרשומה על שם בנו ואשר פעלה באותו מבנה בו פעלו חברותיו של המבקש. עוד טען הכונ"ר כי המבקש ניסה להסתיר הרשעתו בעבירות מע"מ, וכי לא צירף את כל המסמכים אשר נתבקש לצרפם.

לגבי המבקשת, טען הכונ"ר, כי בקשתה מסתמכת על אותן עובדות בדיוק, כבקשת המבקש, ועל כן אף בקשתה לוקה באותה הסתרת מידע, ובפרט שמדובר באותו תא משפחתי. לפיכך, יש לדחות אף את בקשתה למתן צו כינוס. 

4.         המבקשים הגיבו להתנגדות הכונ"ר כדלהלן:

4.1        לגבי המבקשת - נטען כי המבקשת מעולם לא הייתה צד לעסקיו של המבקש והסתבכותה הכלכלית נובעת מערבות לחשבון העיסקי של המבקש ואחיו. מאחר ולא הייתה מעורבת בעסקי בעלה אין לה כל מידע אחר ומסמכים אחרים מאלו עליהם מבסס המבקש את בקשתו.

4.2        לגבי המבקש - נטען כי לא היה כל ניסיון להעלים מידע מהכונ"ר. לטענת המבקש, הוא ציין את עונש המאסר אשר נגזר עליו בבקשתו למתן צו כינוס בגין עבירות מע"מ, המציא את פרוטוקול הדיון והכרעת הדין בעניינו - ובה גם העובדה כי הוא שימש כמנהל פעיל של חברת קוקו סחר. לדבריו, מדובר במפעל קטן, בבעלות בנו, המעסיק פועל או שניים, ולכן הביטוי "מנהל פעיל" המופיע בהכרעת הדין בעניינו הינו יומרני ואינו משקף את המציאות הפשוטה. המבקש מסביר כי המבנה בו פעלו שתי החברות שבבעלותו (חברות אשר הוקמו בשנים 1983 ו - 1997) היה בבעלותו (עד לפינויו מהמבנה בשל חובות) ולפיכך, טבעי היה כי חברתו של בנו תפעל מאותו מבנה.

המבקש הדגיש כי פעילותו בחברות נעשתה לאורך 17 שנים, כי החברות בבעלותו נסגרו ללא חובות, מאחר ואלו שולמו על ידיו באופן אישי, בין השאר,  באמצעות הלוואות; וכי במרוצת השנים איבד את כל נכסיו, לרבות המבנה בו פעלו החברות ודירת מגוריו.

עוד טען המבקש כי לא נעשתה כל "הברחת נכסים" ואף לימודי המשפטים של בנותיו מומנו על ידן באופן אישי. להוכחת טענתו זו אף צירף תלושי משכורת של הבנות מתקופת לימודיהן.  

5.         בתגובה לתשובת המבקשים חזר הכונ"ר על עמדתו לפיה הוא מתנגד למתן צו כינוס במקרה זה, תוך הדגשה כי קיימים חובות למע"מ וכי המבקשים לא המציא את כל המסמכים אשר נדרשו להשלים.

דיון

6.         סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] , תש"ם-1980 (להלן: " הפקודה") קובע כי לבית המשפט סמכות ליתן צו כינוס בהתאם לסעיף 6 לפקודה וזאת כאמור להלן:

"צו כינוס נכסים לבקשת חייב בית המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6, בבקשת פשיטת רגל שהגיש חייב, אם צורף לה אישור מאת הכונס הרשמי כי מולאו התנאים הקבועים בסעיף 17; במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, רשאי בית המשפט, לאחר שמיעת עמדת הכונס הרשמי, ליתן צו כינוס לבקשת חייב אף ללא אישור הכונס הרשמי כאמור, ובלבד ששוכנע כי החייב פנה תחילה לכונס הרשמי".

            לבית המשפט שיקול דעת אם להיעתר לבקשה למתן צו כינוס, גם כאשר מולאו התנאים הנדרשים בסעיף 17 לפקודה. 

            סעיף 18ה' (2) לפקודה עוסק בהכרזת החייב כפושט רגל ולפיו רשאי בית המשפט " לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו".

על אף שסעיף זה עוסק בשלב המתקדם בו נדרש בית המשפט להכרזת החייב כפושט רגל הרי שאין בכך כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לדחות בקשה למתן צו כינוס כאשר כבר בשלב התחלתי זה ברור כי החייב פעל בחוסר תום לא ו/או במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל (ראה א. גרוניס וש. לוין, פשיטת רגל, עמוד 108, ה"ש 171).

לפיכך, כאשר ברי כי בקשתו של החייב להכריז עליו פושט רגל תידחה, הרי שאין טעם במתן צו הכינוס אשר יוביל לניהול הליך סרק.

מן הכלל אל הפרט;

7.         במקרה הנדון, לא שוכנעתי כי כבר בשלב זה ניתן לאמר כי התנהלות המבקשים הינה חסרת תום לב וכי הם מבקשים לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.

המבקשים טוענים לכישלון עסקי אשר החל לפני שנים רבות ואשר לא הצליחו להתאושש הימנו.