החלטה בתיק פשר 385/05

1.         החייב, יליד שנת 45, הגיש ביום 18.12.05 בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל בגין חובות מוצהרים בסך 17,421,007 ש"ח ל- 44 נושים.

2.         בתגובתה מיום 29.1.06 מתנגדת ב"כ הכנ"ר לבקשה ומבקשת לדחותה משני טעמים עיקריים:

א.         החייב הגיש בעבר שתי בקשות לפשיטת רגל במסגרת פש"ר 886/90 ו- פשר 144/00. החייב הוכרז פושט רגל בשנת 91 אלא שבשנת 93 בוטלה הכרזתו בשל שימוש לרעה בהליכים. בקשתו השניה נדחתה ביום 16.5.01 משלא הצביע על שינוי נסיבות המצדיק הגשת בקשה נוספת ומאחר והמשיך ליצור חובות חדשים. בנוסף, קבע בית המשפט (כב' השופט אברהם), כי התנהלותו של החייב בניהול עסקיו ויצירת חובותיו אינן בתום לב.

ב.         בקשת החייב דנן מתייחסת לאותן נסיבות הסתבכות ואינה מחדשת דבר, והעובדה כי החייב נזכר לפתע בחובות מהשנים 93-89 מחזקת את המסקנה, כי הוא נוהג בחוסר תום לב.

3.         ביום 20.3.06 הגיש חייב תשובה מפורטת לתגובת הכנ"ר; החייב ביקש להצביע על שינוי בנסיבות ועל נתונים חדשים המצדיקים, לשיטתו, הגשת בקשה חדשה.

באשר לחובות נשוא הבקשה דנן - הבקשה מתייחסת לא רק לחובות קודמים אלא לחובות חדשים על אף היותם מזעריים יחסית וכן מתייחסת לחובות ישנים שגדלו והתנפחו שלא באשמתו. החייב מוסיף וטוען, כי הוא ובני משפחתו עושים מאמצים אדירים להקטנת החובות (ירידת הנושים מ- 69 ל- 45). בנוסף, טוען החייב, כי צו הכינוס וצו ההכרזה אינם מונעים מחייב להמשיך וליטול על עצמו חובות שאינם ברי תביעה בהליך הראשון או עשויים להצדיק בקשה נוספת להכרזה (לוין-גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שניה, עמ' 188-186).

באשר למצבו הכלכלי של החייב - לטענת החייב מצבו הכלכלי הדרדר בצורה משמעותית בשל אי יכולתו לעבוד עקב מצבו הבריאותי. החייב מוסיף וטוען, כי בהחלטת כב' השופט אברהם צוין, כי הכנסתו של החייב בזמנו היתהה ע"ס 15,000 ש"ח כאשר הכנסתו דהיום עומדת ע"ס 1,600 ש"ח מקצבת נכות מאת המל"ל, בנוסף לקצבת הבטחת הכנסה בסך 900 ש"ח, שמקבלת אשתו, ועזרה מבנו בסך של כ- 1,500 ש"ח. החייב מבקש להדגיש שהוא משלם לתיק האיחוד תשלום חודשי בסך 1,500 ש"ח.

באשר למצבו הרפואי - טוען החייב, כי כיום הוא סובל ממצב בריאותי קשה; בשנת 2002 הוא איבד את כושר עבודתו, והוא סובל ממחלות רבות (דיסק, פרקים, סוכרת, דלקת מעיים) ואף הוכר ע"י המל"ל כנכה ונקבעה לו דרגת אי כושר של 60%. החייב צירף לתשובתו תיעוד רפואי ואישורים מטעם המל"ל.

עוד טוען החייב, כי מצבו החברתי נפגע קשות והוא נלחם על קורת גג ונרדף על ידי נושיו. החייב מבקש לתת לו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, שכן זוהי מטרת הליכי פשיטת הרגל.

4.         אמנם מקום שלא חל שינוי בנסיבות, לא יעתר בית המשפט לבקשה נוספת למתן צו כינוס, אולם בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה ולאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, בתגובת הכנ"ר ובתשובת החייב על צירופיהן, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל.

            מתצהירו של החייב ומהנספחים המצורפים לבקשתו ולתשובתו, עולה כי החייב סובל מבעיות רפואיות והוכר כנכה ונקבעה לו דרגת אי-כושר בשיעור של 60% החל מיום 1.1.02. כמו כן, מקובלים עלי הסבריו של החייב באשר למצבו הכלכלי ולחובותיו. משכך, סבורני, כי נוכח מצבו הרפואי וגילו המתקדם של החייב והשינוי שחל בעקבות כך במצבו הכלכלי, מן הראי להיעתר לבקשתו למתן צו כינוס ולתת לו הזדמנות להגיע להסדר עם נושיו.

5.         ברי, כי בעקבות מתן צו הכינוס יתאפשר לכנ"ר לערוך חקירה מקיפה בדבר התנהלותו והתנהגותו של החייב מאז דחיית בקשותיו הקודמות, בשים לב לשינויים הנטענים בנסיבותיו ותוך התייחסות למצבו הרפואי.

6.         לאור האמור, אני נעתר לבקשה ומורה כדלקמן:

(א)        ליתן צו כינוס לנכסי החייב;

(ב)        למנות את הכונס הרשמי ככונס לנכסי החייב;

(ג)         לאסור את יציאת החייב מן הארץ. החייב יפקיד את דרכונו בידי הכונס הרשמי; על משטרת ישראל לעכב את יציאת החייב עד לקבלת הודעה מבית המשפט בדבר ביטול צו עיכוב היציאה;

(ד)        על החייב לבצע את הפעולות הבאות:

(1)        להתייצב בפני הכונס הרשמי במשרדו בכל עת שידרש לכך, לצורך חקירה;

(2)        לשלם לכונס הרשמי לטובת נושיו תשלום עיתי בסך 1,000 ש"ח לחודש, החל מיום   1.8.06, ומידי כל ראשון לחודש שלאחר מכן.