החלטה בתיק פשר 340/04

1.         בפני בקשת חייב להכרזתו כפושט רגל.

ביום 5.7.04 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 1,006,192 ש"ח ל - 78 נושים.

על החייב הושת תשלום בסך 100 ש"ח לחודש. 

על פי חוות דעת הכונס הרשמי שהוגשה על פי סעיף 18 ד' לפקודת פשיטת הרגל (להלן: " חוות דעת הכונ"ר") הוגשו נגד החייב 5  תביעות חוב על סך כולל בגובה 204,733 ש"ח. לא נתבעו חובות בדין קדימה.

במועדים 7.2.05 ו - 14.2.05 התקיימו אסיפות נושים בענינו של החייב.  החייב התייצב בשתי האסיפות ולא נרשמה נוכחות מטעם מי מהנושים באסיפות אלו. החייב לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.         לטענת החייב, חובותיו נובעים מנפילת עסק אותו ניהל, בשם "הילה שיווק", לאחר שאחד מלקוחותיו רכש סחורה בסכום של כמיליון ש"ח וברח מהארץ ללא ששילם על הסחורה. כתוצאה מכך, נקלע החייב לחובות כבדים, ואף נאלץ למכור את בית מגוריו והוא כיום מתגורר בבית הוריו. לטענתו, הוא אינו עובד מזה שלוש שנים וחי מקצבת הבטחת הכנסה ועזרה מהוריו, לאחר שנקבעה לו דרגת אי כושר זמנית של  75%.

3.         מחוות דעת הכונ"ר עולים הממצאים הבאים:

3.1        בשנת 1990 החייב היה רשום כשכיר בעסק "הילה שיווק" אשר היה רשום על שם הורי החייב (לטענת החייב, העסק נרשם על שם הוריו מאחר והיה אסיר משוחרר).

3.2        קודם לכן, היה החייב אסיר במשך 31 חודשים וזאת בגין הרשעתו במשיכת המחאות ללא כיסוי ובהונאה. החייב לא המציא כתב אישום, הכרעת דין או גזר דין.

3.3        בין השנים 1990 עד 1996 הקים החייב שלוש חברות, בשתיים מהן נרשם כבעלים של 50% מהמניות (והמחצית השניה נרשמה על שם חמתו בחברה א' ועל שם אשתו בחברה ב') ובשלישית כבעלים של 99% (והאחוז הנוסף לאשתו). החייב הצהיר אך ורק על פתיחת החברה הראשונה, לא המציא דוחו"ת כספיים לאף אחת מן החברות ולגבי חברה ב' הורשע בגין אי דיווח עסקאות למע"מ.

3.4        החייב לא המציא מסמכים המאמתים את "תרגיל העוקץ" לו הוא טוען, ובחקירה במשרדי הכונ"ר שינה גרסתו והפחית את החוב אותו חב לו הלקוח שרכש סחורה וברח לחו"ל, מסך מיליון ש"ח לסך 640,000 ש"ח; אם כי, כאמור, לא המציא מסמכים לתמיכה באף אחד מן הסכומים.

3.5        החייב הוכרז מוגבל בחשבון הבנק בנסיבות מחמירות, והודה כי המשיך למשוך המחאות על אף שידע כי אלו לא יכובדו על ידי הבנק. לחייב תיקי הוצל"פ רבים בגין המחאות ללא כיסוי.

3.6        לחייב חוב מזונות על סך 61,000 ש"ח. בתצהיר מיום 18.7.02, בתגובה לטענת אשתו כי הוא מהמר, הצהיר החייב  "זה 5 שנים שאני לא מהמר" - מכאן שנהג להמר.

4.         מסקנת הכונ"ר הינה כי חובות החייב אינם נובעים מכישלון עסקי ולא נוצרו בתום לב ולפכיך מתנגד הכונ"ר להכרזת החייב פושט רגל.

5.         בתגובת החייב לחוות דעת הכונס, נטען כדלהלן:

5.1        החייב בן 53 וסובל מבעיות רפאיות קשות. החייב לקה בארוע אוטם מוחי כחודש קודם להגשת הבקשה להכריזו פושט רגל. אירוע זה גרם לו לבעיות זכרון ושכחה, שיתוק וחוסר תפקוד. עקב אירוע זה, לחייב קושי רב לדייק בפרטים. לטענתו, יש לייחס את השמטת הפרטים החסרים בתצהירו לבעיית זיכרון זו ולהיעדר ייצוג בעת הגשת הבקשה. עוד מציין החייב כי הוא סובל מבעיות לב ועומד בפני צינתור.

5.2        לגבי החברות - לטענתו, למיטב זכרונו, הוא אינו בעל מניות בחברה א' המוזכרת על ידי הכונ"ר, חברה ב' לא הייתה פעילה כלל ולכן לא דיווח עליה.

5.3        לעניין קריסת החברה - החייב טוען כי הסתבכותו נובעת מערבות אישית שנתן לספקים וטוען כי כל המסמכים הרלבנטים לבריחת הלקוח לחו"ל נמצאים אצל אשתו לשעבר, גב' מרים נמר, אשר מסרבת להעביר אותם אליו. בכל מקרה, הלקוח השאיר בידיו שיקים ללא כיסוי, והוא פעל במסגרת הליכי הוצל"פ לגביית הכספים ללא הצלחה.

5.5        לענין פיזור המחאות ללא כיסוי - טוען החייב כי במועד מתן ההמחאות סבור היה כי החברה תצליח להתאושש וכי יהיה כיסוי להמחאות.