החלטה בתיק פשר 336/05

1.         בפניי בקשת חייב להכריזו פושט רגל.

            ביום 8.11.04 ניתן צו כינוס על נכסיו של עיסא גאודאת (להלן: "החייב"), בגין חובות מוצהרים בסך 494,836 ש"ח ל-30 נושים. על החייב הושתו תשלומים חודשיים בסך 750 ש"ח החל מיום 1.6.05. ביום 7.8.05 הופחת התשלום החודשי ל-300 ש"ח לתקופה של ארבעה חודשים.

2.         על-פי חוות דעת הכונס הרשמי שהוגשה על פי סעיף 18ד לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "חוות דעת הכונ"ר") , נגד החייב הוגשו 11 תביעות חוב, על סך של 279,491 ש"ח מתוכם נדרש סך של 80,017 ש"ח בדין קדימה ע"י הנושה - אגף המכס ומע"מ.

כנגד החייב נפתחו 34 תיקי הוצאה לפועל. נערכו לו חקירות יכולת ותיקיו אוחדו.

במועדים 2.10.05 ו-9.10.05 התקיימו אסיפות נושים בעניינו של החייב. החייב נכח באסיפות. באסיפות לא נכחו מי מהנושים.

3.         לטענת החייב, בשנת 1997 פתח עסק בשם "מאפיית הכפר" בפאראדיס. בשל תחרות בתחום ומיקומו, העסק לא הניב רווחים וכך פעילותו גררה הפסדים כספיים. בגין חובות שיצר החייב, נפתחו נגדו תיקים בהוצל"פ ובשנת 1999 אוחדו תיקיו. בשנת 2000 סגר את העסק, תוך שהותיר חובות לספקים רבים. בין שנת 2000 לשנת 2002, עבר העסק, לטענתו, לניהולו של אחיו - עיסא אחמד, כאשר החייב המשיך לעבוד בעסק כשכיר. גם תחת ניהולו של אחיו, העסק לא צלח ובשנת 2003 אחיו סגר את העסק.

4.            ממצאי חקירת הכונ"ר, המבוססים על טענות החייב, מעלים כי החייב פתח את בית העסק בשנת 1997, וכי החייב תולה את נסיבות הסתבכותו בחובות - במהומות האינתיפאדה שאירעו בשלהי שנת 2000. המהומות פגעו באופן ניכר בהכנסות העסק, אשר מקורן הנכבד הגיע מהמגזר היהודי. זאת יחד עם ריבוי מאפיות באיזור, שהביאוהו למכור את הסחורה במחירים נמוכים ולהפסדים. בשנה שבה הקים את העסק - 1997 בנה החייב את דירת מגוריו ומשך כספים מהעסק על מנת לממן את הוצאות הבנייה.

בשנת 2000 העביר את העסק לאחיו אשר ניהל אותו עד לסגירתו בשנת 2002. לטענתו, כל הציוד של העסק נמכר ב-50,000 ש"ח.

5.         החייב יליד 1970, נשוי ואב לשני ילדים, מתגורר בדירה שבנה מעל בית הוריו. לטענתו,            על הנכס רובצת משכנתא. החייב עובד כקצב ומשתכר סך 4,268 ש"ח לחודש. אשת החייב            אינה עובדת. לתא המשפחתי משולמת קצבת ילדים בסך 240 ש"ח לחודש.

6.         מחוות דעת הכונ"ר עולים הנתונים הבאים:

א.         החייב משלם את התשלומים החודשיים כסדרם.

ב.         החייב נכח באסיפות הנושים שהתקיימו בעניינו.

ג.          החייב הגיש דוחות הכנסות והוצאות חודשיים.

ד.         החייב לא המציא דוחות כספיים ו\או דוחות פחת של העסק אותו ניהל. במידה ורואה החשבון של העסק ממאן להעביר לרשותו את הדוחות, יכול היה החייב לקבל צו המורה על העברת החומר הגולמי לכונ"ר לשם ביצוע החקירה.

ה.         החייב לא המציא כל אסמכתא לטענתו כי מכר את הציוד של העסק, לא כל שכן, אסמכתא בדבר סכום המכירה. נראה כי החייב הבריח את נכסי המאפייה במקום למוכרם ולשלם תמורתם לנושיו.

ו.          לחייב חובות רבים לרשויות המס, ולא בוצע מצידו כל ניסיון להגיע להסדר עם רשויות המס.

ז.          החייב משך את הכנסות העסק לשם מימון הקמת בית מגוריו ובכך תרם באופן ישיר, לקריסתו. 

            לסיכום, ב"כ הכונ"ר סבור כי החייב לא הרים את נטל ההוכחה המונח על כתפיו לעניין אופן יצירת חובותיו והתנהלות העסק.

7.         מתגובת החייב לחוות דעתו של הכונ"ר עולות הטענות הבאות: