החלטה בתיק פשר 310/97

זוהי בקשה בה עותר החייב אלון לוין כי יינתן לו הפטר מלא לחובותיו.

על פי האמור בבקשה הצטבר בקופת הנאמן סך של למעלה מ- 900,000 ש"ח, ומקורו בעיקולי כספים של גרושתו, וזאת בעקבות ביטול הענקה פסולה. סכום זה, כך החייב, מספיק לתשלום מלוא חובותיו לנושיו. החייב הקים עסק לטכנאות מחשבים, באישור בית המשפט, ועובד בו. הוא לא עמד באופן רציף בתשלומים החודשיים, ולמעשה במהלך העשור בו מתנהל התיק שילם רק כ-8,000 ש"ח. בקשה קודמת של החייב להפטר נדחתה, לאחר שאסיפת הנושים החליטה על תשלום 100% מסכום הנשייה שאושר על ידי הנאמן. לטענת החייב, הוא שיתף פעולה עם הנאמן ועם הכנ"ר, זאת לצד ניהול הליכים רבים, חלקם מוצדקים שכן התקבלו בהם פסיקות לטובתו. עתה מבקש החייב כי תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו.

הנאמן, בתגובתו, מתנגד לבקשה, שכן, לטענתו, החייב לא שיתף עמו פעולה, ואף עשה מאמצים כדי להכביד ולהקשות על הנאמן בהגשת בקשות וערעורים רבים. החייב לא הגיש דוחות אודות העסק שהותר לו לנהל, וזאת מזה כ-5 שנים, ואף הדוחות אשר הגיש, עובר לכך, לא היו במועדים שנקבעו לכך. על פי הנאמן מצוי בקופתו סך של כ- 750,000 ש"ח. חובות מאושרים בסך כ- 560,000 ש"ח וחוב מותנה אחד על סך של כ- 900,000 ש"ח. חוב מותנה זה הוא לאחיו של החייב, ואישורו מותנה בכך שהאח ישלם דיבידנד של לפחות 50% לנושיו הוא. לטענת הנאמן אין לשעות לטענות החייב אודות מצבו הכלכלי הקשה ד'היום, שכן מזה זמן ארוך שהנאמן והכנ"ר מפצירים בחייב לחדול מניהול עסקו הפרטי הצובר חובות.

הכנ"ר, בתסקיר אשר הגיש אודות החייב, מציין כי החייב שיתף פעולה עם הנאמן ועם הכנ"ר באופן חלקי בלבד. לא הגיש דוחות אודות העסק אותו הוא מנהל, ולא עמד בתשלומים החודשיים באופן סדיר. הן הכנ"ר והן הנאמן מציינים כי הענקה שביצע החייב לאשתו עובר להיקלעותו להליכי הפש"ר בוטלה על ידי בית המשפט, וערעור על כך לבית המשפט העליון נדחה. בכך, כך הכנ"ר, יש כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכים. לכן, ועל אף הדיבידנד הגבוה המוצע לתשלום, מתנגד הכנ"ר למתן הפטר, וממליץ על סיום ההליכים בהסדר.

בדיון אשר נערך אתמול, 14.11.2007, חזרו הכנ"ר והנאמן על עמדתם, תוך שימת דגש על היעדר תום ליבו של החייב, הן עובר לתחילת הליכי פשיטת הרגל בעניינו, נוכח ההענקה הפסולה שביצע ואשר בוטלה, והן במהלך הליכים אלו, נוכח הכמות הגדולה של ההליכים בהם נקט, לעיתים שלא לצורך. כן נטען על ידי הכנ"ר כי אי עמידתו של החייב בתשלומים החודשיים, והימנעותו מלהגיש דוחות, כאמור לעיל, מקימים עילה שלא לאשר את ההפטר המבוקש, וזאת לאור סעיפים 63(ב)(2) ו-(7).

אף הנושים אשר הופיעו לדיון התנגדו למתן ההפטר, וזאת נוכח התקופה הארוכה בה מתנהלים ההליכים, ולאור העובדה כי לא שולם להם כל סכום עד עתה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתגובת הכנ"ר, ונתתי דעתי לטענותיהם בדיון, ניתנת החלטתי זו:

1.         עניין לנו בחייב אשר ההליכים בעניינו נמשכים מזה למעלה מעשר שנים, ואשר כל הצדדים מסכימים שהגיעה העת לסיימם. בקופת הנאמן הצטברו די כספים על מנת לחלק דיבידנד מלא לנושים, ונותר לקבוע אם ייתן בית משפט זה גם הפטר לחייב.

2.         בנסיבות המקרה באתי לכדי מסקנה כי בית המשפט לא יכול להיעתר לבקשת החייב למתן הפטר, וכי הדרך הראויה לסיום ההליכים הינו אישור הצעת החייב כהסדר על פי סעיף 52 לפקודת פשיטת הרגל. בבוא בית המשפט לבחון מתן הפטר לחייב, שומה עליו לבחון את תום ליבו של החייב הן באופן התנהלותו עובר לתחילת ההליכים, והן במהלכם. מהטענות אשר הובאו בפני אין לי ספק כי התנהלות החייב בענייננו הייתה לקויה, וזאת בלשון המעטה.

3.         אכן, בקופת הנאמן הצטבר סכום גבוה המספיק לחלוקת דיבידנד משמעותי, אך זאת רק לאחר שבית משפט זה ביטל הענקה פסולה שביצע החייב לטובת אשתו, לאחר שהחייב מיצה כל הליך וערעור על מנת למנוע ביטול הענקה זה, ולאחר שהיה על הנאמן לנקוט הליכי גבייה סבוכים. כן מצאתי כי התנהלות החייב לקתה באי עמידתו בתשלומים החודשיים, ובעובדה כי במהלך העשור בו מתנהלים ההליכים כנגדו שילם בעצמו לקופה סכום זעום של כ-8,000 ש"ח. לכך יש להוסיף את היעדר הדיווחים של החייב אודות העסק אשר ניהולו אושר.

4.         אף התעקשותו של החייב לקבל הפטר בהליך זה גובלת במיצוי הליכי משפט עד תום, שכן אישור הצעת החייב כהסדר על פי סעיף 52 לפקודה תחייב את נושיו, וכן כל בעלי תביעת חוב אחרת. אשר על כן תמוהה התעקשותו של החייב לקבלת הפטר, בחזקת הייתה התנהלותו בהליכים אלו ללא דופי. אין באפשרות בית המשפט ליתן גושפנקא לאמירה שכזו בנסיבות התיק דנן. לעניין זה אין כל משמעות לעובדה כי אביו ואחיו של החייב, פושטי רגל בעצמם, אמורים לסיים ההליכים בעניינם בהפטר, שכן אין התנהלותם של אלו כהתנהלות חייב זה.

5.         לאור האמור לעיל, וכן לאור התנגדותם של הנאמן, של הכנ"ר ושל נושיו של החייב, אין לי אלא לדחות את בקשת החייב להפטר. עם זאת, אני מאשרת את ההסדר אשר הוצע לתשלום לנושיו.

היום ה' בכסלו, תשס"ח (15 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.

תפארת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: