החלטה בתיק פשר 291/93

1. הבנק המשיב הגיש במסגרת תיק הפש"ר בקשה בבש"א 15825/05 למינוי כונס נכסים על מקרקעין הידועים כחלקה 8 גוש 30128 המהווים מגרש ועליו מבנה ברחוב דרך בית לחם 143 (להלן: "המקרקעין").

הבקשה הוגשה על מנת לאכוף שעבוד אשר יצרה המשיבה 1 (להלן: "החברה") לטובת הבנק המבקש.

יש לציין כי ביום 3.5.93 הורה בית המשפט על מינוי כונסי נכסים ומנהלים קבועים לחברה יחד עם חברות אחרות בקבוצת אנ.די.סי.

החברה היא הבעלים של המקרקעין נשוא הבקשה, אשר שועבדו בשעתו במשכנתא להבטחת חובות כלפי הבנק המבקש.

המשיבה 2 (להלן: " ממש) קיבלה על עצמה במסגרת הסדר הנושים בתיק, התחייבויות שונות ובין השאר לשכור את המקרקעין נשוא הבקשה ולשלם סכומים לבנק המבקש.

בין הצדדים התעוררו מחלוקות באשר להתחייבויות על פי הסדר הנושים ובעניין זה ניתנה על ידי החלטה בבש"א 10610/03.

נוכח הפרת הסדר הנושים ביקש הבנק לבטל את הסדר הנושים בכל הנוגע למבקש ולמקרקעין ולכן הוגשה הבקשה לאכוף את זכויות הבנק לעניין המקרקעין.

לבקשה זו הוגשה תגובה והתנגדות המשיב 3, שהוא מציע הסדר הנושים. תגובה נוספת המתנגדת לבקשה הוגשה על ידי המשיבה 2 באמצעות בא כוחה.

לאחר שהוגשה תשובת הבנק לתגובה נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 31.10.05

מאחר שהוגשה בקשה לפסילת שופט, אשר על החלטתי בה הוגש ערעור לבית המשפט העליון, נדחה הדיון עד לאחר הערעור. 

משדחה בית המשפט העליון את הבקשה לפסילת שופט, נקבע הדיון מחדש והתקיים ביום 27.4.06.

בתום הדיון ניתן על ידי צו לסיכומים.

עוד יש לציין כי בסוף הדיון, ומחוץ לפרוטוקול, הוצעה על ידי הצעה באשר למקרקעין אשר לא התקבלה על ידי הצדדים. לכן, בסופו של דבר, הושלם על ידי הצו להגשת סיכומים.

2. ביום 25.5.06 הגיש הבנק בקשה לפרסם בשני עיתונים יומיים הזמנה להציע הצעות לרכישת המקרקעין. 

בבקשה נאמר כי הבקשה מוגשת על מנת לייעל את ההליך המתנהל בבש"א 15825/05 אותו פרטתי לעיל.

ב"כ הבנק ציין כי במסגרת הדיון אשר התקיים ביום 27.4.06, הועלתה על ידי בימ"ש הצעה לפיה ינסו הצדדים להביא למכירת המקרקעין מבלי שינתן צו כינוס נכסים.

הבנק שקל את ההצעה והגיע למסקנה כי נכון לפעול כמבוקש לעיל.

פניית הבנק למשיבים לקבל את הסכמתם נותרה ללא מענה.

הבנק ביקש לקבוע הליך מסודר למכירת המקרקעין.