החלטה בתיק פשר 2366/04

הבקשה דנא, אשר הוגשה מטעמו של עו"ד אליהו שטרן (להלן: "המבקש"), היא בקשה נוספת בעניין השלמת רישומם של בתי הדירות אשר הוקמו במסגרת פרוייקט המגורים שנבנה ברחוב גייגר, ובקרן הרחובות אופנהיימר וטאגור על ידי חברת ש.א.פ- בכינוס נכסים ובפירוק (להלן: "החברה").

בקשתו הקודמת של המבקש בעניין השלמת הרישום של בתי הדירות וכן סוגיית התשלום על ידי רוכשי הדירות, הכרוכה בכך, נידונה במסגרת בש"א 24752/05, אשר התייחסה לבתי הדירות אשר נבנו בחלקה 727, בגוש 6630, ונסתיימה בפשרה בין המבקש ובין בעלי הדירות. דא עקא, בבקשה זו המתייחסת לבנייני הדירות אשר נבנו בחלקה 729, לא מצאו הצדדים, למגינת הלב, את הדרך להגיע לעמק השווה, וזאת חרף נסיונותיו הכנים של בא כח הכנ"ר לתווך בין הצדדים לצורך השגת פשרה. מכאן הצורך בכתיבת החלטה זו.

במסגרת הבקשה המקורית, אשר הוגשה עוד ביום 12/9/2005 עתר המבקש להורות כדלקמן:

א.         להסמיך את הכונס הרשמי, בתפקידו כמפרקה של החברה לחתום על כל מסמך הנדרש לצורך קבלת צו לרישום הבניינים, וכן לחתום על כל המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע העברות הבעלות בקרקע ובדירות, כמפורט בעתירות א' ו-ב'  לרישא הבקשה.

ב.         להסמיך ולייפות את כוחם של עו"ד אליהו שטרן ועו"ד אילן דובב לטיפול בשם החברה בביצוע רישום זכויות הרוכשים בדירות על שמם, כמפורט בעתירה ב' לבקשה.

ג.          להורות כי על כל אחד מרוכשי הדירות המופיעים כמשיבים 5(1-11), וכן על כל אחד מבעלי החלקה אשר קיבלו לידיהם דירות במסגרת עסקת הקומבינציה, ומופיעים כמשיבים 4(1-7), לשלם למפרק הזמני, ולמשרד עורכי הדין דובב שטרן ושות', הפועלים מטעמו ברישום היחידות על שם המשיבים 4 ו-5, סכום לצורך השלמת הטיפול ברישום הדירות וכן שכר טרחה, בשיעור של 1.5% משווי כל דירה שהזכויות בה נרשמות.

יצוין כי עסקינן בסך הכל ב-28 דירות, מתוכן 11 דירות נרכשו ישירות מן החברה, ורוכשיהן ידועים כמשיבים 5, ואילו 17 דירות מתוך 28 הדירות בבניין, עברו לידי בעלי הקרקע (הם המשיבים 5) במסגרת עסקת הקומבינציה.

לאחר שהוגשה הבקשה דנא, ומשהוגשו התנגדויות רבות, הן מצד רוכשי הדירות, והן מצד בעלי חלקה אשר קיבלו דירותיהם במסגרת עסקת הקומבינציה, בכל הנוגע לדרישה לחייבם לשאת בהוצאות הרישום ושכר הטרחה,  הגיש המבקש בקשה מתוקנת, בהסכמתם של המשיבים 5 כולם, ואף בהסכמתם של רוב המשיבים 4 .

בהתאם לבקשה המתוקנת הוסכם כי המשיבים 5 ישלמו בגין רישום הבית המשותף וייחוד הדירות סך של 500$, כערכם בשקלים, בצרוף מע"מ כדין, וכן ישאו בהוצאות הרישום כקבוע בחוזי רכישת הדירות, בשיעור של 150$ לחדר בצירוף מע"מ.

נוכח הסכמת הצדדים, אני מאשרת את הסדר זה, החל לגבי 11 הדירות אשר נרכשו מהחברה (הדירות אשר רוכשיהם נמנים על המשיבים 5), ונותנת לו תוקף של החלטה.

זאת ואף זאת, המבקש הגיע לכלל הסכמה אף עם רוב בעלי הקרקע, הן לעניין שכר הטרחה, והן לעניין ההוצאות. נותר אם כן לדון בסוגיית התשלום מצד המשיבים 4, או ליתר דיוק, המשיבים   4(1), 4(2) ו-4(3), באשר יתר המשיבים 4, כאמור,  הגיעו להסדר עם המבקש . למעשה, המחלוקת אשר נותרה נוגעת אך לגבי 7 דירות מתוך 17 דירות הבעלים.

בתגובותיהם, מתנגדים המשיבים לביצוע תשלום כלשהו בגין השלמת הליך ייחוד הדירות, ותשלום שכר טרחת המבקש. לצורך כך מפנים הם אל הוראות הסכם הקומבינציה, בו נקבע כי הוצאות אלו תחולנה על החברה. בהמשך לכך, טוענים הם שאין הם אחראים להעדר כספים בקופת הפירוק ומשכך אין הם צריכים לשאת בנטל התשלום המבוקש על ידי המבקש.

בהמשך לתגובותיהם של המשיבים 4(1) ושל המשיבים 4(2) הודיע המבקש, כי הוא מסכים כי המשיבים ישאו בהוצאות הנדרשות, כיתר הדיירים , בסך 150$ בצירוף מע"מ עבור כל חדר, וכן מסכים להפחית את שכר הטרחה המבוקש לגובה של 0.75% משווי כל דירה, תחת שכר הטרחה הקודם שנתבקש על ידו, בגובה 1%.

אשר לסוגיית הוצאות הרישום;

לאחר שיתר רוכשי הדירות והבעלים בחלקה הגיעו להסכמה בדבר תשלום הסך של 150$ בצירוף מע"מ עבור כל חדר, ולאחר שאף בבקשת המבקש המתייחסת לחלקה 727 (בש"א 24752/05), הסכימו רוכשי הדירות לשאת בהוצאות כאמור, איני סבורה כי יש מקום לפטור את המתנגדים מתשלום סך זה, תוך העברת נטל הוצאות ליתר הדיירים בבניין.

סכום זה אכן הינו סביר בנסיבות העניין ועל כן, מוצאת אני כי  יש מקום לאשר את הבקשה בעניינו, ולחייב את המשיבים 4(1), 4(2) ו-4(3) לשאת בהוצאות אלו, כיתר הדיירים בפרויקט, לרבות בחלקה הסמוכה. יתר על כן, בכך יהיה ניתן להביא את סוגית הוצאות הרישום אל סיומה, לרווחתם של כל הדיירים.

אשר לסוגיית שכר הטרחה;

בסוגיה זו הודיעו המתנגדים ביום 23/11/2006 כי הם מוכנים לשאת בתשלום בגין השלמת הרישום על ידי המבקש, אולם זאת לפי בתעריף של 440 ש"ח בלבד. מנגד, עומד המבקש על דרישתו לחייב את המתנגדים בשכר של 0.75% משווי הדירות.

בעניין זה אין לי אלא לשוב אל הדברים אותם ציינתי בהחלטתי מיום 22/3/2006 בבש"א 24752/05, כדלקמן: