החלטה בתיק פשר 2366/04

מונחת בפני בקשתו של עו"ד אליהו שטרן (להלן: "המבקש") להורות לכנ"ר, הוא המפרק הזמני לחברת של חברת ש.א.פ בע"מ- בכינוס נכסים ובפירוק (להלן: "החברה"), כדלהלן:

א.         לחתום על כל המסמכים הנדרשים לשם רישום הבעלות בדירות בחלקה 727 בגוש 6630, אשר נמכרו על ידי החברה למשיבים 2-11 אשר זכאים להירשם כבעלים של הדירות, (להלן: "הרוכשים").

ב.         להסמיך ולייפות את כוחם של עו"ד אליהו שטרן ועו"ד אילן דובב לטיפול בשם החברה בביצוע רישום זכויות הרוכשים בדירות על שמם.

ג.          להורות כי על כל אחד מהרוכשים, לשלם למפרק הזמני, ולמשרד עורכי הדין דובב שטרן ושות', הפועלים מטעמו ברישום היחידות על שם הרוכשים, שכר טרחה, בשיעור של 150$ עבור כל חדר בדירה הנרכשת, וכן בתשלום נוסף בשיעור 1% מערך הדירה אשר תרשם על שמם בהתאמה, כתשלום עבור הוצאות נוספות, אשר לא היו צפויות, לשם השלמת הרישום.

אשר למבוקש בעתירות א' ו-ב';

1.         לאור המבוקש בעתירות, בהעדר התנגדויות על ידי מי מהצדדים, ולאור הסכמת הכנ"ר, כמבוקש.

אשר למבוקש בעתירה ג';

2.         מהבקשה, ומתגובות הרוכשים לה, עולה כי בין הצדדים נטושה מחלוקת. הרוכשים מתנגדים לתשלום שכר הטרחה, לאור טענתם, כי כבר השלימו את כל התשלומים אשר נתבקשו תמורת הדירות, ולפיכך מבקשים הם כי לא ייגבה מהם סכום נוסף בגין שכר טרחה לרישומן של הדירות, ובגין הוצאות נוספות אשר לא היו צפויות.

3.         אשר לתשלום למפרק הזמני, מציין הכנ"ר בתגובתו, כי בתוקף תפקידו כמפרק זמני, אינו מבקש בשלב זה כל שכר עבור פעולותיו. נותר אם כן, לבחון את המחלוקת בדבר שכר טרחת עורכי הדין.

4.         אשר לתשלום בסך 150$ עבור כל חדר בדירה; בחוזה למכירת הדירות אשר נחתם בין החברה ובין כל אחד מהרוכשים, מבהיר סעיף 7  ד' כדלהלן:

"הרוכש מתחייב לשלם לחברה בגין הוצאות, תסריטים ומפות לצורכי רישום הבית המשותף את הסכום של 150$ כערכם בשקלים, בגין כל חדר של הנכס במתואר בסעיף 2 א' לנספח א' , בצירוף מע"מ כדין".

התשלום האמור בסעיף זה הינו תשלום לחברה ולא למשרד עורכי הדין. צדק ב"כ הכנ"ר בתגובתו, בה ציין כי "טענות המבקש, לפיהן החברה לא העבירה לו תשלום בגין פעולותיו, אינן מעניינן של הרוכשים, ואין להחזיקם "כבני ערובה" בשל מחדלי החברה" מששילמו את המוטל עליהם. טענות המבקש לעניין זה, צריך שיופנו כנגד החברה בפירוק, בדרך של הוכחת חוב.

            ואכן, מסעיף 20 לתשובתו של המבקש, עולה כי כך נהג, בהגישו תביעת חוב למפרק, בגין חובותיה של החברה.  

אי לכך, אני מחליטה כי הרוכשים לא ישאו בתשלום הסכום של 150$ עבור כל חדר, וזאת בכפוף להמצאת אסמכתא מתאימה, לפיה אכן שילמו את הסכום הנ"ל בהתאם לקבוע בחוזה עליו חתמו עם החברה. אם זו לא תומצא לא יהא מנוס חיובם.

5.         אשר לתשלום הנוסף בשיעור 1% מערך כל דירה, כחלק מעלות שכר טרחתם של עורכי הדין; בהליך של פירוק בשל חדלות פירעון, נפגעים פעמים רבות צדדים תמימים אשר שילמו מכספם , אך לא זכו לקבל את מלוא התמורה.

            מחמת שאין בקופת הפירוק הכספים אשר נדרשים לביצוע כל הנדרש להשלמת הרישום והתשלומים הכרוכים בכך, ומכיוון שברור הצורך בהשלמת רישום הזכויות של הרוכשים בדירות (והדבר אף באינטרס שלהם), נראה כי אין מנוס מלהטיל תשלום נוסף על הרוכשים. זאת ואף זאת; דומה כי התועלת אשר תצמח לרוכשים מהשתתפות בנטל התשלום, ומהבאת פרשה זו אל סיומה,  גדולה היא מההוצאה אותה ייאלצו הרוכשים להוציא.

            עם זאת, אינני מוצאת סיבה מדוע בחר המבקש לנקוב דווקא בהשתתפות בשיעור של 1% מערך הדירה. בפרויקט מקביל של החברה בפירוק, הוא פרויקט "חולון הצעירה", חויבו רוכשי הדירות לשלם עבור השלמת רישום הבתים כבתים משותפים סך של 393 ש"ח בלבד, כאמור בתגובת הכנ"ר. אמנם, כל פרויקט מעלה בעיות שונות, ואף ייתכן כי מורכבותו של הפרויקט דנן מצדיקה השתת תשלום גבוה יותר על הרוכשים, אולם אין הצדקה לפער כה גדול בין התשלום הנוסף אשר מושת על הרוכשים בפרויקט אחד של החברה, לעומת פרויקט אחר. ראוי כי המחירים אותם יידרשו הרוכשים לשלם, יהיו קרובים ככל הניתן, בהתחשב במידת מורכבותו של כל פרויקט ופרויקט, לסכומים אותם משלמים יתר רוכשי הדירות מהחברה באתריה השונים. אשר על כן, יבהיר המבקש מהו מקור או סיבת הדרישה לתשלום בגובה 1%. כמו כן אף ישקול האם ניתן להפחית את הנטל אשר מושת על רוכשי הדירות. המבקש ימסור הבהרתו בתוך 20 ימים.

            המזכירות תקבע תזכורת פנימית ליום 16/04/2006.

היום כ"ב באדר, תשס"ו (22 במרץ 2006) בהעדר הצדדים.