החלטה בתיק פשר 233/05

בפני בקשה למתן צו כינוס על נכסי החייב והכרזתו כפושט רגל.

החייב טען בתצהירו כי חובותיו נוצרו בשנות התשעים וזאת עקב ניהול עסקיו באופן כושל ובזבזני. החייב ניהל חנות ירקות ומכולת וחי באורח חיים "בזבזני ונהנתני", כלשונו; חרף היותו נשוי ואב לילד.

בעקבות התנהלות החייב ואורח חייו התערבו אחיו, נטלו את הסחורה מהחנות ולא איפשרו לו להמשיך ולעבוד בעסק זה ובעקבות זאת הוא צבר חובות נוספים לספקים שונים; דבר שהביא אותו לסגירת העסק.

בשלב מאוחר ניהל החייב עסק אחר לציוד משרדי שגם הוא כשל כלכלית ואז ניסה לשוב ולעסוק במכירת ירקות וגם נסיון זה נכשל.

החובות של החייב הלכו וטפחו לנושים רבים מכל הארץ.

עולה מתצהיר החייב כי בין השנים 97 עד ל- 9/12/04 הוא היה במאסר; דבר שמנע ממנו לעבוד והביא לצבירת חוב המתקרב ל- 4,500,000 ש"ח.

החייב התגרש מאישתו שגם היא נמצאת בהליך של פש"ר.

בתיקי הפש"ר קיימים חובות משותפים הן ביחס לחייב והן ביחס לגרושתו.

לאחרונה החייב הכיר אישה אחרת מכפר פרדיס והתחתן איתה וכיום הוא נמצא בטיפולים נפשיים ומנסה לפתוח דף חדש.

החייב הביע נכונות לשלם 1,500 ש"ח לחודש, במידה וינתן בעניינו צו כינוס.

ב"כ הכונ"ר מתנגד לבקשה וטוען כי דברי החייב כעולה מתצהירו תומכים במסקנה כי החובות נצברו בחוסר תום לב. החייב הלך ופתח עסק אחרי שהעסק הראשון כשל. התנהגות מעין זו מעידה על חוסר תום לב.

אכן הוא שהפסיקה הכירה בהתנהלות של חייב כחסרת תום לב במידה והוא ניהל עסק שכשל, הפסיק את פעילותו ופתח עסק אחר מתוך צפייה וידיעה שהעסק החדש גם כן, יכשל.

בעניינו ניתן לומר כי החייב ניהל עסק למכירת ירקות; עסק שכשל. בעקבות התערבות אחיו, שנטלו את הסחורה, העסק נסגר, כעולה מתצהירו. לאחר מכן, החייב ניהל עסק של מכירת ציוד משרדי, שגם הוא כשל.

לא הייתי אומר שבהתנהלות הנ"ל ניתן לקבוע באופן חד משמעי שהחייב נהג שלא בתום לב. יש להניח כי הוא נאלץ לסגור את העסק של ממכר הירקות בעקבות התערבות אחיו ולאחר מכן ניסה את מזלו בעסק אחר שלרוע מזלו, כשל גם הוא.

אין בפנינו מקרה שבו החייב החל בניהול עסק מתוך ידיעה וכוונה ליצור חובות ולאחר מכן לסגור את העסק ולפתוח עסק חדש במטרה דומה, תוך שהוא חוזר חלילה על אשר התרחש בעסק הקודם. התנהלות מעין זו של חייב יש בה כדי להצביע על חוסר תום לב והמקרה שבפני אינו מסוג המקרים הנ"ל.

החייב שבפני פתח שני עסקים שאחד נסגר בעקבות הלחצים שהופעלו עליו על ידי אחיו והשני ככל הנראה כשל עקב חוסר נסיון; כי הרי מי שעוסק במכירת ירקות יתקשה; בלשון המעטה; לנהל עסק אחר של ציוד משרדי ללא נסיון, הכשרה וכישורים מתאימים. 

גם הצהרת החייב שהוא חי לפני שנים רבות בשנות התשעים באופן בזבזני ונהנתני, אין בה כדי להצביע על חוסר תום לב. דבריו הנ"ל של החייב מעידים על אמירת אמת שאין בינה לבין תום הלב כל סתירה. המדובר במונחים כלליים ובלתי מפורטים ואין להסיק מהם כל מסקנה בשאלת תום הלב או העדרו.

יש להניח כי החייב וגרושתו צברו את החובות יחדיו ובעניינה ניתן צו כינוס; על כן, ככלל ניתן להסיק מכך שחייב זה ובענייננו גרושת החייב - נהג בתום לב שגם החייב השני - ובענייננו החייב, נהג באופן זהה ביצירת החובות. מה גם, שלא הוצגו בפני ביהמ"ש ראיות אחרות התומכות במסקנה הפוכה.

אנו נמצאים בשלב התחלתי של בדיקת חובותיו של החייב והתנהלותו; הן עובר להגשת הבקשה דנן והן בשלב של יצירת החובות והן בשלב של צו כינוס נכסים.