החלטה בתיק פשר 228/99

1.         בפני בקשה למתן צו הפטר.

ביום 29.2.04 הגישו החייבים בקשה למתן הפטר (ביום 29.6.04 אוחד הדיון בבקשת החייבים).

בתסקיר מטעם הכונס הרשמי לפי סעיף 62(א) לפקודה מיום 12.7.04, התנגד הכונ"ר למתן צו הפטר בשל אלה: חוב פיגורים; טרם הסתיימה גביית הכספים המוחזקים בחברות הביטוח; והעדר מאמץ של החייבים למצוא עבודה ולהקטין את החובות.

2.         בדיון שהתקיים בבקשת החייבים ביום 19.2.04 בפני כב' השופט סוקול, טען הנאמן כי אין מקום ליתן הפטר בשל היקף החובות של החייבים.

בהחלטה מיום 6.7.04 אשר ניתנה על ידי כב' השופט סוקול, נקבע כי הבקשה הקדימה זמנה וכי על החייבים לפרט את כל הפעולות שעשו כדי להגדיל את הכנסותיהם כגון נסיונות למציאת עבודה וכדומה (להלן - "ההחלטה").

3.         בהתאם, הגיש החייב תצהיר ממנו עולה כי הוא סובל מזה שנים ממצב נפשי קשה המצריך טיפולים פסיכולוגיים. כן הצהיר החייב כי הוא עובד באופן קבוע כמדריך נוער במתנ"ס בהיקף משרה מלאה ולפיכך עושה הוא כל מאמץ כדי להקטין את חובותיו.

4.         בדיון שהתקיים בפני ביום 5.9.05, התנגדה נציגת הכונ"ר לבקשה נוכח חוב פיגורים של שני החייבים.

הנאמן אף הוא התנגד לבקשה וטען כי החייב התנהג בחוסר תום לב ביצירת חובותיו שעה שנטל משכנתא לצורך רכישת דירה בעת שהיה מצוי באיחוד תיקים בהוצל"פ. עוד טען הנאמן כי התנהגות החייב במהלך פשיטת רגל, מעידה על העדר רצון כן ואמיתי להתשכר ולהגדיל את הכנסותיו לצורך תשלום חובות.

בעניין זה ולאחר ששהתברר לנאמן כי החייב עובד במשרה מלאה, חזר בו הנאמן מטענותיו אלה ועמד על טענתו היחידה לפי יש לדחות את הבקשה בשל התנהגות החייבים בעת שנטלו משכנתא לרכישת הדירה כמפורט לעיל.

5.         מתסקיר הכונ"ר עולה כי התקבלה התנגדותו של בנק ערבי ישראלי בע"מ אשר תביעת החוב שלו מהווה 48.3% מסך החובות המאושרים.

            עוד עולה מהתסקיר כי במידה ותתקבל בקשת ההפטר יזכו הנושים לדיבידנד זעיר של 4.3%.

            דיון

6.         ככלל, העיקרון הגלום ביסודו של צו ההפטר הינו הכרה באינטרס הלגיטמי של פושט הרגל אשר נקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרעם,לפתוח דף חדש בחייו.

מאחר ומתן הפטר לחייב המשחרר אותו מחובותיו, פוגע בזכות הקניין של הנושים, על בית המשפט הדן בבקשה להפטר, לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים המוגנת לפי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בדונו בבקשת החייב למתן צו הפטר, על בית המשפט להביא בחשבון את התנהגותו של החייב לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכונס הרשמי; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת לנושים בהמשכת הליכי פשיטת הרגל (ש. לוין, א. גרוניס - פשיטת רגל (מהדורה שניה) עמ' 193).

            מן הכלל אל הפרט

7.         שוכנעתי כי  דין הבקשה להפטר להתקבל.

            הנימוק העיקרי בגינו לא נעתר בית המשפט למתן הפטר לחייבים היה כי לא הוכח שהחייבים פועלים במלוא כושרם להגדלת ההכנסות (ראה סעיף 5 להחלטה מיום 6.7.04).

            נימוק זה אינו קיים עוד נוכח העובדה שהחייב עובד במשרה מלאה והצהרת הנאמן כי אין הוא עומד עוד על טענתו זו.