החלטה בתיק פשר 2237/03

מונחת בפני בקשתו של הנאמן לנכסי החייב אהרון קטאשווילי, כי אורה על ביטול הסתלקותו של החייב מחלקו בעיזבון אביו, ואקבע כי הסתלקות החייב מעיזבון אביו המנוח הינה הענקה בטלה כלפי הנאמן, כמשמעותה בדיני פשיטת הרגל. בנוסף, מבקש הנאמן כי יוצא צו לפיו על החייב ואחיו, המשיבים 2-4 למסור לו דו"ח מאומת בתצהיר ובאסמכתאות אודות פרטת נכסי עיזבון אביהם המנוח במועד פטירתו. כמו כן מבוקש כי אתן צו שיאפשר לנאמן לקבל מידע מאת כל "גוף ציבורי" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות , וכן מאת כל צד ג' אחר שיכול לסייע באיתור נכסי המנוח.

מתגובת ב"כ כונס הנכסים הרשמי, אשר התקבלה ביום 15.9.05 עולה כי הנאמן ויתר על הסעד הנוסף בבקשתו, סעד  לפיו אורה כי החייב זכאי לקבל מחצית מחלקו בעיזבון אביו, בהסתמך על הדין העברי, בהיותו בנו הבכור של המנוח, וטוב עשה  הנאמן. מדובר בסעד שהועלה בשלב מוקדם מידי, וספק גדול אם יש לדון בו בבית משפט של פשיטת רגל.

אם כן, עולה כי הסוגיה העיקרית המונחת בפני ודורשת הכרעה הינה הסוגיה המשפטית-עקרונית הנוגעת לתחולתו של סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, בדבר ביטול הענקה. לאור זאת, ומכיוון שעסקינן בבירור משפטי הנמצא בסמכות ייחודית ומובהקת של בית משפט של חדלות פירעון, מצאתי כי נסיבות המקרה הולמות שימוש בסמכותי לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, ליתן החלטה שלא במעמד הצדדים, וכך אני עושה.

להלן עובדות המקרה בקצירת האומר ;

החייב הוא בנו הבכור של המנוח, מר סימון קטאשווילי ז"ל, שנפטר אלמן ביום 19.9.03. לחייב שני אחים ואחות, והם המשיבים 2-4.

כנגד החייב נוהל תיק הוצאה לפועל משנת 1997. בחודש יוני 2004 ניתן צו כינוס לנכסיו, וביום 12.7.05 הוכרז פושט רגל. עו"ד רובננקו מונה כנאמן על נכסיו.

אביו המנוח של החייב, הגיש בקשה למתן תוקף של פסק דין לצוואה לבית הדין הרבני, ודיון בבקשתו נקבע ליום 28.10.03. אולם, טרם אותו מועד שנקבע לדיון בבקשתו, נפטר האב ביום 19.9.03.

היות ושטר הצוואה לא קיבל את אישור בית הדין הרבני טרם פטירת המנוח, הגישו ילדיו, המשיבים 1-4, ביום 6.11.03, לבית הדין הרבני בקשה למתן צו ירושה בנוגע לאביהם.

ביום 27.11.03 נערך הדיון בבית הדין הרבני.  מפרוטוקול הדיון עולה כי החייב נתן והקנה את חלקו בדירה ברחוב צמח צדק 4/12 בלוד הידועה כגוש 4026 חלקה 305/11 לאחיו משה קטאשווילי, המשיב 3. כמו כן נתן והקנה את חלקו בדירה ברחוב צמח צדק 7/16 לוד הידועה כגוש 4026 חלקה 302/15 לאחיו רפאל קטאשווילי, המשיב 2.

ביום 27.11.03 הוציא בית הדין הרבני צו ירושה, הקובע כי המשיב 3 יורש לבדו את הזכויות בחלקה 305/11 בגוש 4026, והמשיבים 2 ו 4 יורשים את הזכויות בחלקה 302/15 בגוש 4026, לפי חלוקה של שני שליש ושליש, בהתאמה.

טענות הצדדים ;

טענות הנאמן ;

לטענת הנאמן, הסתלקותו של החייב מחלקו בעיזבון אביו לטובת אחיו ביום 27.11.03 מהווים הענקה הבטלה כלפי הנאמן מכוח הוראות סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. כמו כן טוען הנאמן כי ביסוד הסתלקותו עמד רצונו של החייב להרחיק את חלקו בעיזבון מידי נושיו.

זאת ועוד; מוסיף הנאמן וטוען כי הסתלקות החייב מחלקו בעיזבון והקנייתו לאחיו מהווים העדפת מרמה כאמור בסעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל.

טענות החייב ואחיו, המשיבים 2-4 ;

לטענת המשיבים, אביהם המנוח העניק במהלך חייו את מרבית רכושו לחייב, לרבות סיוע כספי. כמו כן עזר הוא להם, בכל הקשור לרכישת דירות מגורים, למעט בנו הצעיר, המשיב 2. לאור העובדה כי המנוח לא רצה להפלות את בן זקוניו, רצה הוא כי הזכויות בחלקה 305/11 בגוש 4026 יעברו אליו בשלמותן, וכי הזכויות בדירה השנייה יעברו בחלקים שווים לכל ילדיו, והחייב בכללם.

טוענים המשיבים כי עקב העובדה ששטר הצוואה שהכין אביהם המנוח לא קיבל את אישור בית הדין הרבני טרם פטירתו, החליטו הם להסתלק מחלקיהם בירושה עפ"י הדין, בהתאם לרצונו של אביהם. כמו כן, ולאור העובדה שהמשיב 3 נתן לחייב מכספו למעלה מ 30,000$ לסיוע במצוקותיו הכספיות לנושיו השונים, החליט החייב להסתלק מחלקו בדירה השנייה לטובתו. לטענתם, החייב פעל על פי רצון אביו המנוח בכל הנוגע להעברת הזכויות בדירה.

זאת ואף זאת; טוענים המשיבים כי על פי חוק הירושה, לחייב מעולם לא היה חלק בעיזבון אביו, שכן בסעיף 6(ב) לחוק הירושה נקבע כי מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה, ובהתאם לאמור לעיל, הרי שלסעיפים 96 ו 98 לפקודת פשיטת הרגל אין תחולה על המקרה דנן, שכן לחייב לא היו כל נכסיו שיכל להעביר.

לטענת המשיבים, יש לדון בשאלת תוקפה של צוואת אביהם, למרות הפגם שנפל בה, וכי לבית משפט זה של חדלות פירעון אין סמכות עניינית לדון בסוגיה זו.