החלטה בתיק פשר 2178/04

עיון בבקשה מעלה ספק גדול אם דינה להתקבל, קל וחומר במתכונתה הנוכחית; אמנם, יתכן מאד כי חלק מהפעולות שנקטו מנהלי החברה לשעבר, ובניהם בכספי קופת הפיצויים המיועדים לעובדי החברה; אין ספק, כי המנהלים לשעבר הועסקו בעבר כעובדים, ואי לכך קמה להם לכאורה זכות למשיכת פיצויים. אלא, שהשהות הארוכה שחלפה מאז הגיעו להם הפיצויים לשיטתם, ועד למועד משיכתם (וכן הסמיכות בינו לבין הקריסה), מעלים אכן חשד מסויים בכל הנוגע להתנהלותם; בדרך זו, פועלת גם הדרך הנפתלת שעברו הכספים בין חשבונות בנק שונים של המנהלים ובניהם.

אלא שבנסיבות המקרה, אין די בכך כדי לקבל את הבקשה.

לא אוכל לקבל את טענתה של המפרקת, ככל שהיא מסתמכת על פסק הדין בעניין ברג, וזאת באשר קיימת קביעה עקרונית של בית המשפט העליון, שניתנה באותו ערעור עצמו, כי לא ניתן להרחיב את מועד התחולה של סעיף 355 לפקודת החברות באמצעות חובות אמון של בעלי השליטה לחברה.

זאת ועוד; עניין לנו, לכאורה, במימוש זכות הקיימת למנהלים לשעבר בכובעם כעובדים ; ספק גדול הוא אם מימוש זכות לפיצויים (להבדיל אולי מהחלטת החברה לקבוע פיצויים הנראים על-פניהם כמנופחים או פיקטיביים), ראויה להידון לפי הכללים של אישור עסקאות בעלי-עניין דווקא. לכל היותר, במידה והתנהגות בעלי החברה עולה לשיטת המפרק ל"שימוש שלא כהוגן בכספי החברה", הרי שמן הראוי להגיש בקשה לפי סעיף 374 לפקודת החברות, על כל המשתמע מכך, ולא לבססה על דינים ודרכים פורמליות לעריכת עסקאות, שאין בינן לבין משיכת פיצויים ולו מאומה.

זאת ועוד; תנאי יסודי וחד-משמעי לתחולת דיני בטלות ההעדפות, הינו כי ההעדפה הנטענת ארעה בטווח שלושת החודשים שקדמו להגשת בקשת הפירוק. אין ספק, כי תנאי זה לא התקיים בנסיבות המקרה; לא אוכל לקבל את עמדת המפרקת, ככל שהיא טוענת כי יש להתחיל ולספור את התקופה החל מהעברות מאוחרות של סכום הפיצויים - מחשבונות המנהלים לבניהם, או בין חשבונות הבנים לחשבונות משפחתיים אחרים. נקל לראות כי הפסלות הנטענת חלה, במובהק, על ההעברה הראשונה , מן הקופה אל חשבונות המנהלים. בכך באמור בעובדה כי הועברו כספים לאחר מכן בין בני המשפחה לבין עצמם, יש לראות כאחת מן השתיים:

א.         אם אכן, מדובר בטשטוש עקבותיה של העדפה או הברחת נכסים, הרי שהמעשה הפסול החל כבר קודם, ואין בהעברה הנוספת מעשה חדש שניתן להתחיל את ספירת שלושת החודשים ביום עשייתו.

ב.         אם ההעברה הראשונה היתה כדין, הרי שאין עסקינן אלא בהעברת נכסים בין בני משפחה לבין עצמם, ואין למפרקת כל עניין או מעמד בכל הנוגע לכך.

כך או כך, לטענה דנן אין בסיס, ודינה להדחות.

דין דומה, חל גם על טענתה האחרונה של המפרקת, המבקשת "ליבא" בעקיפין את סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל לתחום דיני החברות. ספק גדול בעיני אם ניתן לעשות זאת באמצעות חקיקה שיפוטית, ואין זה בטוח כלל ועיקר כי הדבר ראוי והולם את דיני החברות. אמנם, המפרקת טוענת, כי הדבר מתאים, בין אם במישרין או בדרך "היקש" בנסיבות שהן "קיצוניות" - אלא שבנסיבות המקרה, אין הדבר יכול להועיל לה, מן הסיבות הבאות.

ראשית אעיר, כי גם אם פעולת המנהלים סטתה מן הראוי, הרי ספק גדול בעיני אם עסקינן ב"נסיבות קיצוניות"; אין עסקינן במצב בו נגנבו נכסים מן החברה או רוקנו נכסיה, אלא במצב בו נמשכו פיצויי פיטורין על-ידי מנהלים שאין ספק כי הועסקו על-ידי החברה כעובדים לשעבר; אף אם חרג הדבר מן המותר, הרי שאין עסקינן בפעולה הלוקה בחוסר יושר משווע, ומקימה "נסיבות קיצוניות" המצדיקות צעד כה חריג כזה המבוקש על-ידי המפרקת (זאת במיוחד לאור העובדה, כי ספק גדול אם החוסר שנוצר בקופת הפיצויים הינו גדול, והמנהלים הביעו נכונות מפורשת להחזיר את הסכום העודף שמשכו, אשר "העדיף" אותם על-פני העובדים האחרים). מעבר לדרוש יוער, כי נסיבותיו של המקרה שנידון בפרשת ענק ביוגנטיקה בע"מ אותה מצטטת המפרקת היו שונות וחמורות בהרבה - ואף שם הקפיד בית המשפט לבדוק ולקבוע, כי המעשה נפל בתחום "המועד הקובע" של שלושת החודשים של ערב הקריסה.

שנית , מן הראוי לשוב ולהזכיר, כי לדיני החברות קיים מנגנון מיוחד משל עצמן לטיפול ב"נסיבות קיצוניות" בהן חשודים מנהלים בניצול שלא כדין של נכסי החברה, קיפוח נושיה או עובדיה, ריקון נכסים וכיוצא באלו; מנגנון מיוחד זה הינו צמד הסעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות, ואם אכן סברה המפרקת כי בנסיבות מתאימות עסקינן, היה עליה לבסס את בקשתה על סעיפים אלו או על אחד מהם, על כל המשתמע מכך. מעבר לדרוש יוער, כי בנסיבות המקרה, ספק אם ראוי לעשות זאת, וזאת במיוחד עקב ההתחייבות להחזיר את הכספים, באורח שישווה את מעמד המנהלים למעמדם של יתרת העובדים.

בעניין זה, ראוי להזכיר כי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין מוציא את כספי קופת הפיצויים ממצבת נכסי החברה חדלת-הפרעון; אין בכך, אמנם, בכדי לחסום את המפרקת מלדאוג לעניינם של עובדי החברה, מקום בו כספי הפיצוי הוצאו מהקופה שלא כדין; זכותה אף לדרוש את הנותר בקופה, היה והתברר כי הופקדו שם במתכוון כספים בערך העולה על המגיע לעובדים לפי הדין, באופן המעורר חשד לנסיון להברחת נכסים (סוגיה שלא נטענה בענייננו). בנסיבות המקרה, בהן קיים מניה וביה חוסר בקופה באופן שאין די בו בכדי לשלם לכל העובדים את המגיע להם, אך ברור כי קלוש ביותר הוא הסיכוי, כי תשאר יתרה לא מנוצלת כלשהי שיהיה מקום לבקש את החזרתה לקופת הפירוק, ואף לעניין זה משקל בנסיבות המקרה.

מכל האמור לעיל עולה, כי דין הבקשה בנוסחה זה להדחות; זאת, בכפוף לכך כי המנהלים לשעבר אכן יעמדו בהבטחתם, ויחזירו את הסכומים היחסיים בהם העדיפו את עצמם על יתרת העובדים הזכאים לפיצוי, וזאת למטרת חלוקה שיוויונית והוגנת של הסכום בין כל העובדים הזכאים.

בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום כ"ג בתשרי, תשס"ו (26 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.