החלטה בתיק פשר 2172/03

מונחת בפני בקשת כונס הנכסים לחברת אומני מוצרי מזון בע"מ- בכינוס נכסים ובפירוק (להלן: "הכונס" ו"החברה", בהתאמה), לפטור את קופת הכינוס מתשלום היטל השבחה לוועדה לתכנון ולבנייה של עיריית תל אביב (להלן: "העירייה") בקשר למקרקעין המצויים ברחוב ריב"ל 18, תל אביב, הידועים כגוש 6976 חלקה 214 תתי חלקה 75-82, 84-90 (להלן: "המקרקעין"), ולהורות לעירייה כי תיתן לכונס אישור לצורך העברת המקרקעין לזכותה של חברת דנקרון בע"מ (להלן: "דנקרון"). 

1.         המקרקעין נרכשו על ידי החברה בשנת 1999. על המקרקעין נרשמה, לטובת בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"), משכנתא מדרגא ראשונה.

ביום 20/12/2001, עת נשלטו המקרקעין בידי החברה, הוחלה עליהם תכנית השבחה .

ביום 27/11/2003 מונה כונס הנכסים לנכסי החברה, וביום 23/5/2004, כשישה חודשים לאחר מכן, אושר מכר המקרקעין במסגרת הליכי הכינוס, לצורך פירעון חוב החברה לבנק. בסעיף 9.1.4 להסכם המכר, הוסדרה בין הצדדים אף סוגיית היטל ההשבחה.

2.         בקשה זו מוגשת עתה, נוכח סירובה של העירייה ליתן אישור להעברת זכויות הבעלות לדנקרון, עקב חוב בגין היטל השבחה המוטל על המקרקעין המוערך בכ- 200,000 ש"ח.

3.         המחלוקת הנטושה בין הכונס לבין העירייה מצטמצמת לשאלה האם יש לראות בהיטל ההשבחה הנובע מהתכנית שאושרה, כהוצאת כינוס הנולדת אגב מכירת הנכס, קרי לאחר מינוי כונס הנכסים , ואזי על הכונס לשלמו לעירייה בהיותה בעלת עדיפות על הבנק כנושה מובטח (במסגרת הוצאות הכינוס), או שמא המדובר בחוב אשר נוצר עם פרסום תכנית ההשבחה, בטרם מינוי הכונס , ואשר תשלומו נדחה לעת מימוש הנכס במכירתו. אז יהא מדובר בחוב רגיל העומד לעירייה כנגד החברה, ואשר כפוף לסדרי הקדימויות אשר בדין כלשאר נושי החברה וישולם במסגרת סדרי הנשייה הרגילים, הכפוף להגשת תביעת חוב.

4.         הכונס סבור כי מעמד העירייה כנושה בגין היטל ההשבחה בגין התכנית, נדחה מפני זכויות הבנק שהינו בעל משכנתא רשומה, וזאת כיוון שהיטל ההשבחה הינו חוב אשר נוצר עם פרסום תכנית ההשבחה, ובטרם מינויו של הכונס.

            לצורך ביסוס טענותיו, מפנה הכונס להחלטתי בפש"ר 1756/02 בש"א 22683, בש"א 7218/04 ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח נ' אפקון תעשיות בע"מ, בפרשת פויכטוונגר תעשיות בע"מ (להלן: פרשת פויכטוונגר). באותה החלטה קבעתי כי;

"...אולם, ככל שלא הוגשה תביעת חוב, אין בעל התפקיד רשאי לשלם כלל ועיקר לאותה רשות על חשבון חובות העבר שלה, וכל תשלום כזה יהיה בגדר העדפת נושים פסולה..."

ובהמשך;

"התוצאה היא לכן שהיטל ההשבחה הוא חוב שנוצר לפני תחילת הפירוק ומאחר שכך, לא היו המשיבים רשאים להתנות את מתן התעודות המבוקשות בפרעונו. תשלום החוב בגין היטל ההשבחה יעשה בדרך הרגילה של פירעון חובות בפירוק, וכך תמנע העדפת נושה אחד על פני הנושים האחרים.

המשמעות פשוטה, ואינה משתמעת לשתי פנים; הרשות אינה יכולה להשתמש בסעיף 324 לפקודת העיריות ובסעיפים דומים בכדי לעקוף את הדינים הספציפיים והקוגנטיים של חדלות הפירעון, ועליה להתכבד ולהגיש תביעת חוב."

5.         אציין כי ביום 2/1/2006 דחה הרכב שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט אהרון ברק, את דרישתה של רשות מקומית לתשלום היטל השבחה כתנאי להמצאת אישורים  לנאמן לביצוע הסדר נושים, תוך הותרת החלטתי אשר צוטטה לעיל על כנה. (ראה עניין זה ע"א 6189/04 עיריית אשדוד והוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשדוד נ' ד"ר שלמה נס, נאמן ומנהל מיוחד לחברת פויכטוונגר השקעות 1984 בע"מ ואח').

6.         דומה כי די בכך כדי לדחות את טענותיה של העירייה ולקבל את בקשת הכונס, אולם לא אניח עטי בטרם אתייחס להתנגדותה של העירייה לבקשת הכונס אשר נסמכת על החלטתי בפש"ר 348/93, בש"א 13134, כונסי הנכסים נ' עיט ציוד צבאי ליצוא בע"מ (להלן: "פרשת עיט");

            בפרשת פויכטוונגר הנזכרת לעיל כבר התייחסתי לטענה דומה של עירייה בדבר פרשנות הפסיקה בעניין עיט. דברים אלו אשר יובאו להלן יפים גם למקרה דנן;

"...מעבר לדרוש יוער, כי בכל האמור בפסיקתו של בית משפט זה, שגתה העירייה בפירוש שנתנה לפסיקה בפש"ר 384/93 עיט ציוד צבאי; הלכה זו לא נועדה כלל ועיקר לסתור את הלכת קהילת ציון, או ליתן פטור לרשות המקומית מהגשת תביעת חוב; אותה פסיקה לא דנה אלא במישור היחסים הפנימי בין כונס הנכסים למפרק..." (הדגשה שלי- ו.א)

7.         סוף דבר;

דין בקשתו של כונס הנכסים להתקבל.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.