החלטה בתיק פשר 2168/06

1.         כנגד חברת ש.ל. מרכז קרדיולוגי לאבחון בע"מ (להלן: "החברה") הוגשה בקשת פירוק לבקשת אגף מס הכנסה - פקיד שומה רחובות (להלן: "אגף מס הכנסה"). התקיימו שני דיונים: בדיון הראשון (ביום 10/1/07) לא נכח בא כוח מטעם החברה ומשכך נקבע מועד נוסף. בדיון השני (ביום 27/11/07) נכח בא כוח החברה, וניתן צו פירוק מותלה אשר היה אמור להיכנס לתוקף בתום 90 יום ממועד מתן ההחלטה אלא אם חובה של החברה לאגף מס הכנסה יסולק בטרם יחלפו 90 יום. אגף מס הכנסה ניהל משא ומתן עם החברה בנוגע לסילוק החוב, ובעקבות בקשת הצדדים אף ניתנה ארכה בטרם ייכנס הצו לתוקף על מנת לאפשר לצדדים לנסות להגיע להבנות אשר ימנעו את הדיון בבקשת הפירוק.

2.         החברה הגיעה להסדר עם אגף מס הכנסה, לפיו תשלם החברה את חובותיה למס הכנסה באמצעות צד ג'. בעקבות ההסדר, הוגשה על ידי אגף מס הכנסה בקשה למחיקת בקשת הפירוק, ככל הנראה בתאריך 20/3/08. נקטתי בלשון מסתייגת בעניין זה כיוון שבקשת המחיקה אינה מופיעה בתיק בית המשפט, ולראשונה  צורפה כנספח לתגובת אגף מס הכנסה במסגרת בקשת ההצטרפות דנן. אלא שלעניין זה אין חשיבות יתרה, לאור חזרת אגף מס הכנסה (במסגרת תגובתו לבקשת ההצטרפות) על בקשתו למחיקת בקשת הפירוק, ועל כן יוצאת אני מנקודת הנחה כי אגף מס הכנסה זנח את בקשת הפירוק, לצורך הדיון בבקשת ההצטרפות.

3.         המבקשים הינם עובדי החברה לשעבר. כוחם נכח בדיון הראשון שהתקיים בבקשת הפירוק, אך לא השתתף בדיון השני (בו ניתן בפועל צו הפירוק). המבקשים טוענים כי החברה חבה להם כספים בגין פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה ודמי הבראה שלא שולמו להם וכי סך כל חובות החברה לעובדיה עומד על כ- 234,329 ש"ח. הבקשה נסמכת על תקנה 10 לתקנות החברות (פירוק), תשמ"ז-1987 (להלן: "תקנות הפירוק") המאפשרת חילופי מבקשים במסגרת בקשת פירוק. העובדים טוענים כי עומדים הם בשני התנאים המצטברים המנויים בתקנה 10 ועל כן, מטעמי יעילות ההליך המשפטי, יש להורות על חילופי המבקשים ולהמשיך את הליך הפירוק.

4.         החברה מתנגדת לבקשת ההצטרפות. טענתה העיקרית של החברה הינה כי המבקשים לא עמדו בהוראות תקנה 8 לתקנות הפירוק הדורשת ממי שמעוניין להשתתף בדיון בבקשת פירוק להודיע על כך למבקש הפירוק, אלא אם קיבל אישור מבית המשפט.

לטענת החברה, המבקשים לא הודיעו על רצונם להשתתף בבקשת הפירוק, ומשכך הם מנועים מלהצטרף לבקשה. יוער בשלב זה כי החברה אינה טוענת בתגובתה דבר וחצי דבר בעניין גובה החוב או עצם קיומו של חוב כלפי העובדים.

5.         המבקשים טוענים בתשובתם כי תקנה 8 האמורה מקנה לבית המשפט שיקול דעת לאפשר השתתפות בדיון גם למי שלא הודיע מראש על רצונו להשתתף בדיון בבקשת הפירוק. בנוסף, לטענת המבקשים, בא כוחם נכח באולם במסגרת דיון הראשון (כפי שעולה מפרוטוקול הדיון). במהלך הדיון השני לא נכח בא כוחם באולם אלא נשאר מחוצה לו, אולם הוא ציין בפני בא כוח החברה כי קיימים חובות לעובדים, ועובדה זו אף נאמרת בפרוטוקול הדיון השני מפי בא כוח החברה.

6.         כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") אינו מתנגד לבקשת ההצטרפות. הכנ"ר מצביע על כך שבא כוח העובדים נכח באולם במסגרת הדיון הראשון ושפרוטוקול הדיון השני מעיד על כך שלבא כוח החברה ידוע היה על החובות הנטענים על ידי העובדים. עוד מציין הכנ"ר כי גם אם נתעלם מהאמור לעיל, הרי שתקנה 10 מאפשרת הצטרפות כאמור. עמדת הכנ"ר הינה כי ניתן לאפשר הצטרפות המבקשים לבקשת הפירוק, בכפוף לאמור בתקנה 11(ב) לתקנות הפירוק (בנוגע להפקדת פקדון על ידי המבקש החדש במשרדי הכנ"ר).

עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי;

7.         המסגרת הנורמטיבית בענייננו מצויה בתקנה 10 לתקנות הפירוק אשר קובעת:

"ביטל מבקש את בקשת הפירוק או שזנח את הטיפול בה, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון, על פי בקשת נושה או משתתף הרשאי להגיש בקשת פירוק, לצוות על חילופי מבקשים ועל המשך הדיון בבקשה בידי המבקש החדש"

            על חשיבותה של תקנה 10 עמדתי בעבר במסגרת החלטתי בפש"ר 1145/05 שגב נ' זאבי נאמנות ומימון בע"מ (להלן: "עניין שגב") שבה קבעתי בין היתר כי:

"לשון התקנה (אותה יש לקרוא בצוותא חדא עם תקנה 8) הינה פשוטה וברורה מאליה; אף אם המבקש עצמו מחליט שאין לו תועלת בבקשה, הרי שבית המשפט רשאי, בכל שלב, להעביר את "השרביט" לידיו של מבקש אחר ... אם זכותו של מבקש חדש ליטול לידיו את בקשת הפירוק עשויה לעמוד לו אף במקרה בו הבקשה נמחקה קודם לבקשת ההצטרפות, הרי מכח קל וחומר, הוא זכאי לעשות זאת, כאשר הבקשה תלויה ועומדת בפני בית המשפט, ובמהלך הדיון בה, נידונות טענות סף כנגד המבקש המקורי".

[ההדגשות אינן במקור, ו.א.]

8.         הרציונאל העומד בבסיס תקנה 10 הינו רציונאל של יעילות דיונית : כאשר הוגשה כנגד חברה בקשת פירוק, ובוצעו הפרסומים הנדרשים על פי דין, מסתמכים נושי החברה על הבקשה האמורה. במצב דברים כזה אין כל טעם בהגשת מספר רב של בקשות פירוק כנגד חברה אחת, והאינטרס הדיוני הינו לרכז את כל נושים תחת "קורת גג" אחת מבחינה דיונית. המציאות המסחרית מצביעה על כך כי לעיתים החברה מתפשרת עם הנושה מגיש בקשת הפירוק, מתוך מטרה לגרום לו למשוך את בקשת הפירוק. לולא תקנה 10, באופן כזה (על ידי התפשרות "בשלבים ובטיפטופין") יכולה חברה למתוח את הליכי הפירוק לאורך זמן, תוך יצירת חובות נוספים (והרעת מצב הנושים) ובניגוד לרציונאל היעילות הדיונית.

לעניין זה אשוב ואפנה לדבריי בעניין שגב האמור לעיל:

"בקשות הצטרפות מסייעות לבית המשפט לשמוע מספר גדול של נושים, ואי לכך לקבל תמונת מצב החורגת ממישור היחסים הצר בין החברה למבקש המקורי. כך, מקשה הדבר על חברה חדלת פרעון "לתמרן בין הטיפות", ו"לקנות" את מבקש הפירוק בהסדר אישי ביניהם, תוך משיכת זמן והרעת מצבם של יתר הנושים. כמו כן, אם החברה אכן סולבנטית, מאפשרים דיני ההצטרפות למנוע מצב בו תאלץ החברה להתמודד בכל פעם עם בקשת פירוק חדשה, ותחת זאת ניתן יהיה לדון במכלול טענות מבקשי הפירוק השונים ולדחותן כמקשה אחת".

(כמו כן, ראה החלטתי בפש"ר 218/95, בש"א 18441/01 בן עזר נ' בן עזר ).

9.         החברה טוענת כי תקנה 8 מונעת מהמבקשים מלהצטרף לבקשת הפירוק. אין בידי לקבל טענה זו . כאמור, מפרוטוקול הדיון הראשון עולה כי בא כוח המבקשים נכח בדיון. כך גם מפרוטוקול הדיון השני עולה כי טענת המבקשים בנוגע לחוב החברה כלפיהם הייתה ידועה לבא כוח החברה. מסכימה אני עם טענת המבקשים כי תקנה 8 מעניקה לבית המשפט שיקול דעת בנוגע להשתתפות בבקשת פירוק, גם במקרה בו לא הודיעו המבקשים מראש על רצונם להשתתף בבקשה. בנסיבות העניין ולאור האמור לעיל, סבורה אני כי שיקול דעתו של בית המשפט בעניין זה הינו רחב , מתוך רצון לקבל תמונה מלאה ומדויקת ככל הניתן על מצבה של החברה, ושיקול דעת זה אני מפעילה בהחלטתי דנן.

10.       לסיכום; מבקש הפירוק המקורי (אגף מס הכנסה) זנח את בקשת הפירוק. המבקשים דנן הינם עובדי החברה ולכן רשאים הם לבקש את פירוקה של החברה (סעיף 259 לפקודת החברות). משכך, נתמלאו שני תנאיה של תקנה 10לתקנות הפירוק.

            כמו כן, מטעמי יעילות אין כל טעם בדחיית בקשת ההצטרפות של המבקשים. דחייה כזו לא תמנע מהם הגשת בקשת פירוק חדשה, ואין בכך כל תועלת דיונית. לא זאת אף זאת; דחיית בקשת ההצטרפות (והגשת בקשה נוספת בשלב מאוחר יותר) עשויה לפגוע בנושי החברה, וזאת מכיוון שקיימת חשיבות פרקטית ומשפטית לשאלה האם לאפשר הצטרפות לבקשה קיימת או לדחותה (תוך הגשת בקשה חדשה) לעניין המועד הקובע את יום תחילת הפירוק (כאשר במידה וניתן צו פירוק נחשב יום הגשת הבקשה כיום תחילת הפירוק בכל הנוגע לעסקאות שמבוצעות בנכסי החברה).

11.       לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל. המבקשים יירשמו כמבקשי הפירוק במסגרת פש"ר 2168/06. המבקשים ישאו במחצית הפיקדון לכנ"ר, כאמור בתקנה 11(ב) לתקנות הפירוק. לא ניתן צו להוצאות. המזכירות תקבע מועד לדיון בבקשת הפירוק בהתאם ליומן בית המשפט.

היום, כ"ב בסיון, תשס"ח (24 ביוני 2008), בהעדר הצדדים.

תפארת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: