החלטה בתיק פשר 2166/03

בבקשה זו עותר מפרקה של חברת חירם גת חברה להנדסה ובנין בע"מ (להלן: " המפרק" ו-" החברה", בהתאמה), כי בית משפט זה יורה לחברות נווה גד בנין ופיתוח בע"מ (להלן: " נווה גד") ושיכון עובדים בע"מ (להלן: " שיכון עובדים", וביחד - " המשיבות") להעביר לידיו את יתרת התשלום מגיע לחברה מהן בסך 325,868ש"ח, וכן כי תוחלף ערבות הביצוע המוחזקת על ידי נווה גד בערבות בדק.

1.                   על פי האמור בבקשה, הגיע המפרק, אז מתוקף תפקידו כמפרקה הזמני של החברה, להסכם עם המשיבות (להלן: " ההסכם"), אשר בא לידי ביטוי במסמך הבנות בנוגע לפרויקט בניה של נווה גד (להלן: " הפרויקט"). מסמך הבנות זה קיבל את אישור בית המשפט בהחלטה מיום 13.1.2004. על פי ההסכם, התחייבה החברה לחדש את עבודותיה בפרויקט ולהשלימן עד לקבלת טופס 4 וקבלת אישור אכלוס. כן התחייבה החברה לבצע את עבודות הבדק בפרויקט. המפרק טוען, כי ביום 10.10.2004 הסתיימו עבודות החברה על פי ההסכם, וביום 19.4.2005 אושר החשבון הסופי אותו הגישה החברה לנווה גד.

לאחר זאת, נותרה נווה גד חייבת את הסך האמור לחברה. בפגישה שנערכה בין המפרק ובין נציגי נווה גד, סוכמו תנאי התשלום של יתרת החוב, אך למרות זאת היא טרם שולמה.

המפרק מוסיף וטוען, כי לאחרונה העלתה נווה גד טענות כלפי החברה בדבר חיפויי השיש על בניין מסוים בפרויקט, והמפרק חושד כי העלאת טענות אלו באה על מנת להכשיר את אי תשלום החוב.

      אשר על כן עותר המפרק כי בית משפט זה יורה לנווה גד לשלם את חובה לחברה.

2.                   המפרק מוסיף וטוען, כי על פי ההסכם מחזיקה נווה גד בערבות ביצוע של החברה, להבטחת התחייבויותיה. המפרק טוען כי כל עבודות החברה בפרויקט הסתיימו כאמור לעיל, אך נווה גד נמנעת מלהחליף את ערבות הביצוע בערבות בדק, כאמור בהסכם. אשר על כן עותר המפרק כי בית משפט זה יורה לנווה גד להחזיר לחברה את ערבות הביצוע, בתמורה לערבות בדק.

3.                   המשיבות, בתגובתן, העלו מספר טענות סף, אשר היחידה מביניהן המהווה למעשה טענת סף הינה כי יש לדחות את הבקשה מן הטעם שלא צורף לה תצהיר. טענה נוספת, אשר אינה נוגעת למעשה לסכסוך בין הצדדים, הינה כי יש לדחות את הבקשה על יסוד עקרון עצמאותה של הערבות הבנקאית האוטונומית, וחוסר תלותה במערכת היחסים שבין הנושה והחייב.

כן טענו המשיבות כי יש לדחות את הבקשה משום שהמפרק נמנע, בניגוד לחובת האמון ותום הלב המושתת עליו, מלגלות מסמכים מהותיים. בין מסמכים אלו מציינות המשיבות מסמך הסכמות מאוחר יותר מיום 31.10.2005 (להלן: " ההסכם המאוחר"), ובו סיכומים שונים מאלו המופיעים בהסכם שקיבל את אישור בית המשפט; מסמך ובו רשימת ליקויים, אשר בגינם הוגשו כנגד נווה גד תביעות בסך מצטבר של למעלה מחצי מיליון שקלים; תכתובת מהותית הנוגעת לליקויים בחיפוי האבן.

4.                   לגופו של עניין, טוענות המשיבות, כי על פי ההסכם המאוחר, עליו חתם גם המפרק, ייערך הדיון בחשבון הסופי רק לאחר קבלת אישורים על גמר תיקוני תקופת הבדק בנוגע ל-80% מהדיירים. אישורים אלו טרם נמסרו במלואם למשיבות, ואף בקשה לעריכת התחשבנות סופית לא נשלחה למי מהמשיבות על ידי המפרק, עובר להגשת הבקשה. כמו כן טוענות המשיבות כי הדירות בפרויקט נמסרו לדיירים עם ליקויים חמורים, בגינם נחשבה מסירת הדירות כמאוחרת באשמת החברה, עובדה אשר אילצה את המשיבות לשלם פיצויים לבעלי הדירות.

כן טוענות המשיבות כי החברה התקשרה עם חברת שחר אסיסטנס (להלן: " שחר אסיסטנס"), על מנת שזו תבצע תיקונים שונים בדירות, והינחתה את המשיבות להפנות את דרישותיהן לביצוע תיקונים לשחר אסיסטנס. המשיבות טוענות, כי שחר אסיסטנס דחתה חלק מדירות המשיבות לתיקונים, בטענה כי אלו אינם נכללים בהסכם עליו חתמה עם החברה, ועל כן פעלו המשיבות על מנת לבצע תיקונים אלו, על חשבונן. פעולות אלו של המשיבות נעשו על מנת להקל על מצוקת הדיירים, על אף שהייתה זו חובתה של החברה לבצען, והמבקשות זכאיות לדרוש את עלותן מהחברה. במשיבות צירפו פרוטוקולים מישיבות תיאום עם שחר אסיסטנס, והן טוענות כי על פיהן האחרונה לא טיפלה בחלק מהליקויים אשר עלו שם.

המשיבות צירפו פסק דין על פיו הן חויבו בתשלום סך של כ-12,000ש"ח לאחת הדיירות, בעקבות תביעה שהוגשה כנגדן בסך של למעלה מ-80,000ש"ח. כן צורף סיכום של תשלומים בהם נשאו המשיבות במסגרת הליכים שונים, בסך של כ-50,000ש"ח. המשיבות צירפו גם שני כתבי תביעה ופרוטוקולים משני הליכים נוספים בהם הן נתבעות לשלם למעלה ממיליון שקלים בסך הכל. המשיבות טוענות כי תביעות אלו הן בעניינם של ליקויים שהיה על החברה לבצע. לעניין זה, צירפו המשיבות מכתב מהמפרק מיום 28.11.2004, על פיו תישא החברה בכל הסכומים בהן תחויבנה המשיבות בהליכים השונים, לרבות על פי פסקי דין או הסכמי פשרה, ובלבד שהסכמי פשרה כאמור יתקבלו רק לאחר קבלת עמדתה של החברה לגביהם. על פי מכתב זה, תעמודנה הבטוחות שבידי המשיבות גם לתשלום סכומים אלו.

5.                   המשיבות טוענות עוד, כי ביום 29.10.2006 השתתף המפרק בפגישה רבת משתתפים, בה הועלה נושא הליקויים בחיפויי האבן באחד הבניינים ונפילתם, וכי בפגישה זו הוסכם כי הנושא יועבר לבדיקה מקצועית של מהנדס. המשיבות פעלו לתיקון הליקויים בחיפויי האבן, והתקשרו ביום 18.11.2007 עם חברה אשר תתקן ליקויים אלו בתמורה לסך של כשני מיליון שקלים. לאור זאת טוענות המשיבות כי קמה להן זכות לחלט את ערבות הביצוע בסך 2,000,000ש"ח.

6.                   על פי תשובת המפרק, אין לקבל את טענות המשיבות בנוגע ל"הסכם המאוחר", שכן המדובר במכתב חד צדדי של נווה גד, שממוען למנהל הפרויקט, ושהמפרק בסך הכל מכותב אליו. מכתב זה איננו הסכם, והוא נעדר כל מאפיין של הסכם, ובמיוחד הוא נעדר חתימת המפרק עליו. אשר על כן אין לקבל את טענות המשיבות, כאילו "הסכם מאוחר" זה הביא לשינוי כלשהו בהתחייבויות הצדדים על פי ההסכם המקורי.

המפרק מוסיף כי עוד ביום 9.5.2006 התקבל מכתבו של המפקח על הפרויקט מטעם המשיבות, על פיו התקבלו אישורים בדבר סיום תיקוני הבדק ל-80% מהדירות. המפרק מציין, כי מפרוטוקול פגישת תיאום מיום 19.12.2007 עולה בבירור כי מתוך 188 הדירות בפרויקט נחתם פרוטוקול סופי לשנת הבדק עבור כולן, למעט 9. כן מביע המפרק את תמהיתו מדוע השמיטו המשיבות מתגובתן את פרוטוקול ישיבה זו, אף כי נערכה ימים ספורים טרם זו הוגשה.

      המפרק אף מראה כיצד ראיותיהן של המשיבות עצמן מראות, כי אין לקבל את טענותיהן בדבר חוסר שיתוף הפעולה של שחר אסיסטנס, או בדבר היעדר פניה של המפרק אליהן לביצוע חשבון סופי. כן טוען המפרק, כי אין לקבל את התחייבות המפרק לשאת בהוצאות המשיבות בתביעות שונות כאמתלה לסירובן לשלם את הסכומים המגיעים לחברה. זאת, הן נוכח גובה הסכומים עליהן התפשרו המשיבות עם הגורמים אשר תבעו אותן, והן נוכח ההפרשים בין סכומי הפשרה וסכומי התביעה המקוריים אשר נופחו.

7.                   לעניין טענות המשיבות בדבר החלפת הערבויות, השיב המפרק, כי מסמך ההבנות אשר נחתם בין המפרק ובין המשיבות, כולל לתוכו את חוזה הבניה בין החברה ובין המשיבות (להלן: " חוזה הבניה"). על פי סעיף 12.6.1 לחוזה הבניה, תוחלף ערבות הביצוע בערבות בדק עם סיום עבודות, שלב אשר חלף זה מכבר. משהיה על המשיבות להחליף את הערבויות, אין להתייחס לטענותיהן בנוגע לסעיף 12.5 לחוזה הבניה, על פיו תעמוד ערבות זו כביטחון למילוי התחייבויות החברה על פי החוזה והשלמת הפרויקט, ויש להחיל את הוראות סעיף 12.6, ולראות בעברות הבדק, אשר אמורה הייתה להתקבל על ידי המשיבות במקום ערבות הביצוע, כערבות אשר מבטיחה את קיום התחייבויות החברה כלפי המשיבות בתקופת הבדק.

8.                   ככל שהדבר נוגע לפעולות אותן נקטו המשיבות בנוגע לחיפויי האבן, טוען המפרק, כי המדובר באופן מובהק בעבודות שיש לבצע במסגרת תקופת הבדק, ואין לקבל את ניסיונן של המשיבות לקבל את ערבות הביצוע כבטוחה לביצוע עבודות אלו. כן העלה המפרק טענה בדבר ניסיונם של המשיבות לעשות עושר ולא במשפט, על חשבון החברה (ולמעשה על חשבון נושיה), וזאת לאור העובדה, כי הסכם העבודות לתיקון חיפויי האבן נעשה על יסוד חוות דעת אשר התבססה על תקן הנוהג כיום, ואשר עבר שינויים רבים מאז חתימת חוזה העבודה ועד היום.

9.                   הכנ"ר, בתגובתו, מצדד בעמדת הנאמן, וטוען כי אין למעשה כל מחלוקת כנה בין הצדדים בשתי העתירות, ועל כן יש להיעתר למבוקש.