החלטה בתיק פשר 2163/03

1.         עסקינן בבקשת המבקשת, חברת מצות אביב בע"מ, כי אורה על ביטול החלטה שניתנה על ידי חברתי, כבוד השופטת דניה קרת-מאיר, ביום 6.6.05 במסגרת בש"א 12746/05. במסגרת אותה בקשה, אישרה כבוד השופטת קרת לכונס הנכסים לחברת פרימה חברה לביסקוויטים בע"מ (להלן:"הכונס") למכור את זכויות החברה בסימן המסחר "פרימה" לרוכשת, חברת ג.ע. פרימה לתעשיה ומסחר בע"מ.

עוד מבוקש כי אורה שבמועד הטלת העיקול אצל הכונס על כלל נכסיו של מר דורון ויז'נסקי, טרם המחה הוא את זכויותיו בסימן המסחר לרוכשת, או לכל צד ג' אחר, ולכן כל הכספים אשר הופקדו אצל הכונס ע"י מר ויז'נסקי עוקלו כדין, והכונס לא רשאי היה להמשיך בהליך המכר של סימן המסחר.

ביום 21.6.05 החליט כבוד הנשיא על העברת הטיפול בבקשה זו לידי.

2.         טרם אסקור את טענות המבקשת, להלן עובדות המקרה בקצרה, כפי שעלו מטענות הצדדים;

ביום 22.1.04 מונה עו"ד נרדיה ככונס נכסים קבוע לחברת פרימה חברה לביסקוויטים בע"מ. לאחר שפרסם הכונס הזמנה להציע הצעות לרכישת זכויות החברה בשם המסחר "פרימה", הרשום אצל רשם סימני המסחר, ערך הוא במשרדו, ביום 26.5.05, התמחרות. באותה התמחרות התייצבו שלושה מציעים, ביניהם מר דורון ויז'נסקי ונציג מטעם המבקשת, חברת מצות אביב בע"מ. במעמד זה הפקידו המציעים פיקדון בסך 1,500 ש"ח כל אחד.

בסופה של ההתמחרות נתקבלה ההצעה הגבוהה ביותר לרכישת שם המסחר על ידי מר ויז'נסקי. בתום ההתמחרות הודיע מר ויז'נסקי כי הוא מבקש לרשום את שם המסחר, לאחר השלמת התשלום, על שם צד ג'. הכונס השיב כי בכפוף לאישור בית המשפט, אין לו התנגדות למהלך. בנוסף נקבע כי מר ויז'נסקי יפקיד עד ליום 30.5.05 סכום נוסף של 3,500 ש"ח להבטחת הצעתו, וזאת כתנאי להגשת בקשה לאישור המכר לבית המשפט.

3.         ביום 29.5.05 התקבל במשרד הכונס צו לעיקול נכסיו של מר ויז'נסקי אצל כונס הנכסים, בסכום של  כ- 14,000 ש"ח, אשר ניתן במסגרת תיק הוצאה לפועל בו המבקשת הנה הזוכה ומר ויז'נסקי הוא החייב. במענה לצו השיב הכונס כי לא מוחזקים בידיו נכסים כלשהם בבעלות מר ויז'נסקי.

ביום 2.6.05 הוקמה הרוכשת, חברת ג.ע. פרימה לתעשייה ומסחר בע"מ.

ביום 5.6.05 הגיש כונס הנכסים בקשה לבית המשפט במסגרת בש"א 12746/05 לאישור מכר זכויות החברה  בשם המסחר, לחברה הרוכשת. עיון בבש"א זו מגלה כי הכונס פירט בפני בית המשפט את השתלשלות העובדות הקשורות במכר, צירף את פרוטוקול ההתמחרות ואף הדגיש בסעיף 8 לבקשה קיומו של צו העיקול, אשר התקבל במשרדו ותשובתו לאותו צו. כמו כן ציין כי ביום 2.6.05 נמסרה לו הודעתו של מר ויז'נסקי בדבר זהות הנמחית, היא הרוכשת. הכונס ציין כי לא התנגד לבקשתו של מר ויז'נסקי, בכפוף לאישור בית המשפט. ביום 6.6.05 החליטה כבוד השופטת קרת ליתן צו כמבוקש לבקשת הכונס למכירת סימן המסחר. החלטה זו הינה נושא בקשת הביטול שבפני.

טענות המבקשת ;

4.         המבקשת טוענת כי במועד מסירת הודעת העיקול לידי כונס הנכסים, מר ויז'נסקי טרם המחה את זכויותיו בסימן המסחר לאחר, ולכן כל הכספים שהופקדו אצל כונס הנכסים ע"י מר ויז'נסקי וכן זכותו החוזית המותנית בסימן המסחר, עוקלו כדין על ידה.

לטענתה, היה על הכונס להודיע לראש ההוצאה לפועל על הכספים והזכויות של מר ויז'נסקי, וכן להודיע למר ויז'נסקי על העיקול ועל כך שלא יוכל לבצע את המכר בטרם יפרע את חובו למבקשת.

תגובת כונס הנכסים ;

5.         לטענת הכונס, אותם כספים בסך 5,000 ש"ח אשר שולמו ע"י מר ויז'נסקי אינם מגיעים לו, אלא מדובר בכספים אשר הוקנו לכונס הנכסים עבור קופת הכינוס. לאחר שנסתיימה ההתמחרות, והצעתו של ויז'נסקי הוכרזה כזוכה, הוקנה הסך האמור לכונס הנכסים ונזקף כמקדמה המשתלמת על חשבון תמורת המכר. 

אשר לזכויות בשם המסחר, טוען הכונס כי כל עוד לא אושר מכר שם המסחר על ידי בית המשפט, וכל עוד לא הושלמה תמורת המכר, נותר שם המסחר בבעלות החברה שבכינוס ובחזקת הכונס. לטענתו, המחאת זכויותיו של מר ויז'נסקי בקשר עם שם המסחר הנה המחאה המותנית בתנאים מתלים, היינו באישור המכר ע"י בית המשפט ובתשלום מלוא תמורת המכר. הכונס מתייחס להוראת סעיף 1(ב) לחוק המחאת חיובים, בכל הנוגע לתוקפה המשפטי של המחאה מותנית, ועצם היותה תקפה לכל דבר ועניין מרגע יצירתה.

לטענת הכונס, הליכי מכר סימן המסחר בוצעו כדין, בשקיפות מלאה ולאחר שזכה לאישור בית המשפט לפני כל פעולה שביצע.

תשובת המבקשת ;

6.         לטענתה, מכיוון שהרוכשת נוסדה רק ביום 2.6.05, לא ניתן היה להמחות ביום 26.5.05 זכויות במכר לצד ג' שטרם נולד. אף ביום בו נמסרה הודעת העיקול לכונס, טרם נוסדה הרוכשת. לטענתה, לא ניתן לעשות הסכם המחאה ללא ניצע וללא הסכם המחאה בין ממחה לנמחה.