החלטה בתיק פשר 215/05

בפני בקשה למתן צו הקפאת הליכים.

ביום 18/4/05, הגישו שלוש המבקשות בקשה משותפת למינוי נאמן זמני לצורך גיבוש הסדר נושים ואישור תוכנית הבראה, וכן למתן צו הקפאת הליכים לתקופה של 90 יום.

הבקשה הובאה בפני רק לאחר פגרת הפסח, וביום 2/5/05, נתנה על ידי החלטה בה ציינתי כי לבקשה לא צורפה תוכנית מגובשת שנערכה על ידי רואה חשבון הכוללת את פריסת התשלומים המוצעת לנושים במסגרת תוכנית ההבראה, ועל כן, איני רואה מקום ליתן צו לתקופה כה ארוכה.

בהתאם ניתן על ידי צו זמני להקפאת הליכים בלבד למשך 30 יום, כאשר הוריתי כי על המבקשות לערוך תוכנית מוצעת באמצעות רואה חשבון, ולהגישה עד ליום 22/5/05, על מנת שהנושים יוכלו להתייחס  אליה.

הדיון נקבע על ידי להיום.

המבקשות הגישו ביום 23/5/05 הודעה שהועברה אלי רק היום, אליה מצורפים בדיוק אותם מסמכים שצורפו לבקשה הראשונה, כאשר בהודעה צויין כי התוכנית נבדקה על ידי רואה חשבון חיצוני עלי עומר, והוא אף מצרף את חוות דעתו להודעה.

במסמך המתקרא חוות דעת אין כל פירוט, מעבר לאמירה כללית כי דוחות רווח והפסד שנעשו הינם באחריות הדיריקטריון וההנהלה של החברה וכי הדוחות בוקרו על ידם, וכי הדוחות משקפים באופן נאות את המצגים הכלולים בהם " בכפוף לקיום ההתחייבויות והתממשות התחזיות שאוזכרו בהצהרות המנהלים".

כפי שאמרתי בהחלטתי הראשונית, אין בכל המסמכים שהומצאו משום הצעה להסדר נושים.

מדובר בשלוש חברות אשר מסת הנכסים שלהן שונה, מסת הנושים שלהן שונה, מסת המקורות הכספיים שלהן שונה. מן הראוי היה כי הצעה להסדר תפרט בדיוק לגבי כל חברה וחברה את כל הפרמטרים הנ"ל ואת ההצעה המוצעת לגבי כלל הנושים ואופן החזר החובות לכל אחד מהם.

כל אלו, לא נכללו בבקשה המקורית ואף לא פורטו כפי שהוריתי בהחלטתי הראשונית עד היום, אלא בכלליות רבה וללא בדיקת הנתונים על ידי רואה חשבון, או כלכלן.

ב"כ המבקשות ביקש היום לאפשר ליועץ כלכלי מטעם החברות, להביע עמדתו בעל-פה, אולם גם היועץ הכלכלי בסופו של דבר לא הציג כל תוכנית ספציפית ממנה ניתן ללמוד כי אכן יש סיכוי להבראת החברה ומהו ההסדר המוצע לנושים.

ממילא משאין פירוט כזה ואין כל תוכנית הבראה ולא תוכנית מוצעת להסדר חובות, אין כל מקום להורות על הקפאת הליכים.

מעבר לכך, התברר כי בנק הפועלים הינו בעל שעבוד צף לגבי המבקשת הראשונה ועובדה זו לא צויינה כלל בבקשה.

אין ספק כי זו עובדה מהותית אשר מן הראוי היה להציגה בפני בית המשפט עם הגשת הבקשה, מאחר ועובדה זו יש בה כדי להשפיע על מתן ההחלטה לגבי צו הקפאת ההליכים במעמד צד אחד.

מעבר לכך, התברר כי במסגרת יחסי הצדדים, וכנראה במסגרת משא ומתן להסדר החובות, התחייבו בעלי המניות של המבקשת 1 להעביר כספים שהתקבלו ממשיכת קרן הפנסיה לעובדי הבניין לטובת הבנק. [ראה נספחים י"ב-1 י"ב 2 לתגובת בנק הפועלים].

ב"כ בנק הפועלים טען בדיון כי בניגוד להתחייבויות המפורשות להעברת הכספים, משכו בעלי המניות את הכספים הללו ולא העבירו אותם לבנק הפועלים.

ב"כ המבקשות בתשובתו, לא השיב לגופו של עניין מדוע לא קויימה ההתחייבות הנ"ל, אלא טען כי אין להידרש לסוגיה זו במסגרת הבקשה להקפאת הליכים, אלא שהבנק יכול לפנות לערכאות משפטיות על מנת לאכוף את ההתחייבות הנקובה במסמכים הנ"ל.

פירוש הדבר הוא כי מצד אחד מבקשות המבקשות, ולצורך סוגיה זו בעיקר מבקשת 1, צו הקפאת הליכים בין השאר כנגד הנושה בעלת השעבוד הצף, ומנגד, בתשובה לטענה כי התחייבות שנתנה במסגרת משא ומתן לפרעון החוב לא קויימה, מפנה היא את הבנק להליכים משפטיים אחרים.

ברור שטענות אלו אינן יכולות לדור בכפיפה אחת ומשמיטות את הקרקע מכל הבקשה למתן צו להקפאת הליכים מעבר לדברים שנאמרו לעיל.