החלטה בתיק פשר 2136/02

מונחת בפני בקשתו של מר אלי אוזן, דירקטור לשעבר בחברת נגה השקעות בטכנולוגיה בע"מ, כי אתיר לו להגיש שני מסמכים כראיה בהליך המתנהל נגדו בבית משפט זה, לפי סעיף 374 לפקודת החברות. שני המסמכים שצירופם מבוקש הינם:

א.         פרוטוקול חקירתו של מר יצחק גולדברג, מנהלה לשעבר של החברה, ברשות לניירות ערך.

ב.         מסמך לגביו טוען מר אוזן כי הוא פרוטוקול מישיבת דירקטוריון של החברה.

הבקשה המרכזית התלויה ועומדת כיום כנגד מר אוזן, נסבה אודות מיליון דולר אשר אין חולק כי הועברו מכספי החברה לחשבונו האישי של מר אוזן בשוויץ. אלא, שלטענת מר אוזן, נעשה הדבר בהנחייתו של מר גולדברג, ובפועל שימשו הכספים דנן, כפי שתוכנן מראש, לתשלומים לצדדי ג' שונים במסגרת עסקאות של החברה, ומעולם לא "שולשלו" לכיסו הפרטי של מר אוזן.

במסגרת הבקשה הנוכחית, טוען מר אוזן כי שני המסמכים שצירופם מבוקש שופכים אור על הפרשה באורח המחזק את גרסתו, באשר מר גולדברג מודה במסגרתם, לכאורה, בעיקרי גרסתו העובדתית של מר אוזן.

הקושי המרכזי העומד למכשול בדרכו של מר אוזן, ואשר הבקשה הנוכחית נסבה אודותיה, הינה העובדה כי חרף מאמצים לא מבוטלים שנעשו בנידון, לא הופיע מר גולדברג לעדות בבית המשפט. תחילה, התעלם מהזימונים לעדות, וכאשר הוצא נגדו צו הבאה ונמסר לו, לקה בארוע בריאותי בשערי בית המשפט, והובהל לטיפול בבית החולים. באי-כוחו של מר אוזן, מצידם, מפקפקים באמיתותו של הארוע, וטוענים כי אין עסקינן אלא בנסיון נוסף (ומוצלח) של מר גולדברג להתחמק מעדות. כעת, לטענתם, אף כי העסיקו חוקר פרטי, לא עלה בידם לאתר את מר גולדברג פעם נוספת, והסיכוי להביאו לעדות הינו קלוש.

אין צורך להכביר מילים, כי נוכח אי-הבאתו של מר גולדברג, הפכו אמירותיו במסמכים שצירופם מבוקש ל"אמרת חוץ של עד", אשר אינה קבילה בפני עצמה, אלא אם תוכח לגבי תחולת אחד החריגים המכשירים אמרות חוץ. בעניננו, טענו באי-כוחו של מר אוזן לתחולתם של שני חריגים מרכזיים:

א.         סעיף 10א(ב) לפקודת הראיות: עד שלא התייצב לעדות בגין אמצעי פסול שהופעל עליו.
בעניין זה, טוען מר אוזן כי חרף העובדה כי הסעיף חל לכאורה אך ורק במישור הפלילי, הרי שניתן להקיש ממנו אף להליכים אזרחיים, ובמיוחד כאשר מדובר בהליך לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות, אשר להם גוון מעין-פלילי.

ב.         סעיף 36 לפקודת הראיות, העוסק ברשומה מוסדית, המהווה ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי. לטענת מר אוזן, נקבע בפסיקה כי תרשומת של חוקר אודות חקירה שניהל, הינה רשומה מוסדית וניתן להגישה כראיה במשפט.

בכתבי טענותיו, מסתמך, עו"ד קסוטו, ב"כ של מר אוזן, על הנטיה הכללית בהלכה הפסוקה, להסיט את הדגש מכללים נוקשים של קבילות, לעבר כללים גמישים יותר של משקל הראיה. אי לכך טוען הוא כי אין כל סיבה או הצדקה לחסום אותו א-פריורית מהעלאת ראיותיו, דבר אשר יפגום קשות ביכולתו להתגונן - וזאת בתביעה שעשויה להביא לתוצאות קשות בעבורו, היה ותתקבל. כמו כן, טוען פרקליטו של מר אוזן כי כונס הנכסים של החברה מושתק למעשה מהתנגדות להבאת הראיות, לאור העובדה כי אף מסכת טענותיו שלו לוקה בליקויים ראייתיים חמורים. לאור זאת, מוסיף מר אוזן וטוען, אין כל עילה להתיר לכונס להתנגד להבאת גרסתו של מר גולדברג בחקירתו ברשות לניירות ערך, שהינה מניה וביה גרסה מפורטת מאד, וספק אם ניתן היה להוציא ממנו גרסה מפורטת יותר לשפיכת אור על הפרשה נשוא התביעה לא הגיע למתן עדות בבית המשפט.

כונס הנכסים וכן כונס הנכסים הרשמי מתנגדים לבקשה, וטוענים כי המסמכים המבוקשים אינם נהנים מתחולת אף אחד מהחריגים שבפקודה, וכמו כן מעלה ספקות לגבי אמיתותו של הפרוקוטול מישיבת הדירקטוריון, באשר אינו חתום ואינו מוכר לכונס כלל ועיקר.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ניתנת החלטתי זו:

1.         טרם אכריע בגוף המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, מן הראוי להדגיש מספר נקודות עקרוניות:

אין כל ספק, והצדדים אף אינם חלוקים על העובדה, כי מר גולדברג אכן נחקר ברשות לניירות ערך, וענה את אותן תשובות ספציפיות הרשומות בכתב החקירה שצירופו מבוקש בבקשה שבפני. לשון אחר: מטרתו המרכזית של מר אוזן בנסותו להביא את הפרוטוקול כראיה, לא באה אך בכדי להוכיח את האמור לעיל, אלא במטרה שבית המשפט יקבל את התשובות שניתנו שם כנכונות - באופן אשר יתמוך בגרסתו של מר אוזן עצמו.

כל זאת, יש לזכור, על רקע העובדה כי כיום אין עוד מחלוקת כי סך מיליון הדולר, אכן הועבר בפועל מקופת החברה לחשבונו האישי של מר אוזן (וניתן אף להרחיק עוד יותר לטובת המבקש ולהעיר, כי הדבר נעשה מניה וביה בידיעתו ואישורו של מר גולדברג). המחלוקת העובדתית המרכזית בין הצדדים, אשר במסגרתה מתבקשת הוספת הראיות, הינה בשאלה מה נעשה בכספים , והאם נעשה בהם שימוש ראוי או שהוחזרו לקופת החברה , אם לאו. לעניין זה, ניתנו מספר התייחסויות בפרוטוקולים נשוא הבקשה הנוכחית, ומר אוזן מבקש להכשירן בטענות מתחום דיני הראיות.

2.         השאלה הראשונה בה עלי להכריע הינה, האם יכול מר אוזן לעשות שימוש בחריג הרשומה המוסדית: