החלטה בתיק פשר 2048/07

זוהי בקשת חייב למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"). בבקשה נטען כי חובותיו של המבקש מגיעים לסך שבין 3,500,000 ש"ח לבין 4,000,000 ש"ח (עשרות נושים). 

באשר לדרך יצירת החובות, מציין החייב בתצהיר מ- 9.5.07, כי "... לאחר שהעסק הראשון [סוכנות כלי רכב - א.ז.] החל לעבוד ואף להניב רווחים התחלתי להתמכר להימורים באופן שבו התחלתי להמר בבתי קזינו בארץ ובחו"ל ללא יכולת שליטה בהתמכרות... כתוצאה מכך שהימרתי בבתי ההימורים הפסדתי סכומי עתק של למעלה מ- 2,500,000 ש"ח. את הכספים אשר הפסדתי ואשר נאלצתי באיומים להחזיר לבתי ההימורים משכתי מקופת העסק הראשון כך שהעסק הראשון החל לנחול הפסדים ולצבור חובות... בשנת 2000 סגרתי את העסק הראשון... פתחתי מוסך של פחחות רכב... מאחר והכספים אשר התקבלו כתוצאה מהפעלתו של המוסך שולמו לטובת נושים מהשוק האפור החל המוסך להיות בגירעון כספי... הפסדיי בבתי ההימורים גרמו לקריסת העסקים ולצבירת חובות בקני מידה עצום כמפורט לעיל ולהלן, בעקבות החובות הוגשו כנגדי תביעות בבתי המשפט ונפתחו כנגדי תיקי הוצאה לפועל רבים כמו גם נותרתי חייב כספים...".

הכנ"ר התנגד למתן הצו. בדיון שהתקיים ביום 19.6.08 אישר למעשה החייב כי "העסק עצמו לא קרס, כי לקחתי את הכסף של העסק והלכתי להמר בו". ב"כ החייב ביקש שהות כדי להגיש חוו"ד פסיכיאטרית. כזו לא הוגשה, ובמקומה הוגשה "הודעה" שמבקשת ליתן החלטה.

כידוע, בבסיס הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות: האחת, שעניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות; האחרת, שעניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש" לאחר שיופטר מחובותיו. בהקשר זה ישנה חשיבות גדולה לתום ליבו של החייב, אשר נבחן הן בנוגע לתקופה שלפני הגשת הבקשה, בקשר לדרך היווצרות החובות, והן לאחר הגשתה, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי הפש"ר (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003); רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810 (2004); ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ " ר, תק-על 2007(1), 959 (2007)). אכן, העיקרון הגלום בצו הפטר הוא הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו. ראוי לזכור כי "החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993)).

בהקשר זה, בבוא בית המשפט לבחון האם יש להעדיף את הגנת החייב על פני אינטרס הנושים, יש לבחון, בין היתר, האם החייב עומד בתנאים לקבלת הפטר. כדברי בית המשפט ב ע"א 5503/92 קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 749 (1994): "שיקול נוסף לענייננו הוא הסיכוי למתן הפטר חובות לחייב. מקום בו מגיע השופט למסקנה, כי סיכוייו של החייב לזכות בהפטר קלושים, הרי שאינטרס החייב בצו כינוס נחלש, ובכך מתחזק עוד יותר אינטרס הנושים לקביעת הסדר אשר יביא למירב התועלת מבחינתם" (שם, ע' 756). אכן, סעיף 63(ב) לפקודה דן בסייגים למתן הפטר, ובס"ק (6), קובע כדלקמן: "פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו". דומה, כי בנסיבות שבהן חייב הצהיר כי חובותיו נבעו מהימורים, הרי שיש להחיל בעניינו את הסייג הנ"ל ועל כן מלכתחילה אין תכלית להכרזה עליו כפושט רגל.

אמנם, גם שעה שמדובר בפעילות בלתי חוקית מצד חייב, אין הדבר שולל מניה וביה את האפשרות שיזכה בכל זאת להגנות הפקודה (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003)). עם זאת, לא ניתן גם להסיק את ההיפך. בפרשת אשכנזי הנ"ל נקבע, כי יצירת חובות במסגרת הימורים שוללת את תום ליבו של החייב, כדלקמן: "העדר תום הלב יכול שיהיה בשלב יצירת החובות, כגון אדם אשר משך שנים נהג להמר בסכומי כספים במסגרת משחקי מזל, ויכול שיהיה בשלב הליכי אכיפת החובות, כגון מי שנוקט פעולות שונות לשם התחמקות מפרעון לנושים במצב שיש בידיו כספים או נכסים. חייב שכזה איננו ראוי להגנה מפני נושיו, ובקשתו לצו כינוס נכסים נגדו והכרזתו כפושט רגל, איננה אלא שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל. אין מקום להיענות לבקשתו" [ההדגשה שלי - א.ז.] (שם, ע' 58).

בעקבות פסיקות בית המשפט העליון, גם פסיקת בתי המשפט המחוזיים מהעת האחרונה עקבית וברורה: חובות שנצברו בשל הימורים, אפילו חוקיים, אינם יכולים להיחשב כחובות שנוצרו ב"תום לב". ראו: פש"ר (מחוזי, חיפה) 730/07 דיאב סוהיל נ' כונס הנכסים הרשמי (2007); פש"ר (מחוזי י-ם) 5007/08 שבת נ' כונס הנכסים הרשמי (2008).

לפיכך, אין עניינו של המבקש נכנס לגדר המקרים המתאימים לחסות תחת הליך פשיטת הרגל אלא אך תחת הוראות חוק ההוצאה לפועל (שם יוכל להציג את מצבו ואת נסיבותיו האישיות במסגרת איחוד תיקים, חקירת יכולת וכיוצ"ב).

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום ד' בתשרי, תשס"ט (3 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: