החלטה בתיק פשר 202/97

זוהי בקשת עו"ד ערן קאופמן, מפרק חברת סילק ליין תעשיות בע"מ (להלן: "המפרק" ו-"החברה" בהתאמה), להורות למשיבים, אליהו מירקין ויעקב רונאל (להלן: "המשיבים") לשלם לקופת הפירוק סכומי כספים שטרם שילמו, בניגוד להסדר שנערך בין המפרק לבין המשיבים ואושר על ידי בית המשפט. כמו כן, מבקש המפרק כי המשיבים ישלמו הפרשי ריבית והצמדה בגין התקופה שבה לא שולמו הסכומים בהתאם להסדר.

1.         המשיבים הגישו הצעת הסדר לכונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") על פיה התחייבו לשלם לנושי החברה החיצוניים דיבידנד בשיעור 100% מהחוב. הצעת ההסדר אושרה באסיפת הנושים (ביום 1/7/02) ואושרה על ידי בית המשפט (ביום 28/4/03). לאחר שהמשיבים לא הפקידו את הסכומים המוסכמים, הגיש המפרק בקשה נוספת לאישרור הצעת ההסדר, וביום 17/5/07 ניתנה החלטה נוספת ובה נקבע, בין היתר:

"...על המשיבים לעמוד לאלתר בהצעתם לפי ובהתאם לתנאי התשלום שכללה"

2.         למרות זאת, הפחית המשיב 1 מסכום החוב סך 10,518 ש"ח בגין מס ערך מוסף (להלן: "סכום המע"מ"). בנוסף, לא שילמו המשיבים הפרשי ריבית והצמדה בגין התקופה שבה לא שולמו הסכומים בפועל.

          לעניין הפחתת סכום המע"מ, טוען המשיב 1 כי סכום זה לא ישולם על ידו כל עוד לא תתקבל התחייבות מטעם המפרק כי תועבר למשיב 1 חשבונית מס מצד הנושים. לטענת המשיב 1, לא ייתכן כי סכום החוב שישלם לנושים יכלול את מרכיב המע"מ, אשר אין בכוונת הנושים להעביר לקופת המדינה (כך לטענתו), ואילו מצידו, לא יוכל לקזז את המע"מ כיוון שלא הוצאה לו חשבונית מס.

דין טענה זו להידחות.

            הסדר הפשרה, אשר הוצע על ידי המשיבים ואושר על ידי אסיפת הנושים ועל ידי בית משפט זה בהיר ונוקב בסכום נומינלי ברור. לא ייתכן כי המשיב 1 יעשה ככל העולה על רוחו, ויטען לפתע טענה מיסויית שלא נשמעה קודם לכן, ואשר משמעותה גריעה ישירה מקופת הפירוק . תמהה אני; מדוע לא נשמעה טענה זו בטרם אושר ההסכם בידי אסיפת הנושים ובית המשפט? אין בידי לאפשר למשיב 1 לפגוע בדיעבד בנושים, בניגוד להסדר מפורש (אשר הוצע על ידו) על ידי שליפת "טענת מדף" כזו או אחרת.

            גם לגופו של עניין, דין הטענה להידחות. חובותיהם של הנושים לרשויות המס, ובאופן ספציפי - למע"מ, אינם משנים את התחייבותו של המשיב 1 אליהם במסגרת ההסדר. מסכימה אני עם עמדת המפרק אשר ציין כי המשיבים לא התנו את הצעתם בכך שהנושים יוציאו חשבוניות מס, ואין לכפות על הנושים תנאי שכזה בדיעבד.

3.         נותר עניין הפרשי הריבית וההצמדה. המשיב 1 טוען כי העיכוב בהעברת הכספים ממועד מתן ההחלטה הראשונה, אשר בה אושר ההסדר (ביום 28/4/03), ועד מועד מתן ההחלטה השניה  (מיום 17/5/07) נבע, בין היתר, מהתנהלותו של המפרק הקודם, עו"ד פישביין. מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, לאור עיון באמור בהחלטתי בבש"א 12275/05 (בה ניתנה ההחלטה השניה), נראה לכאורה כי העיכוב אינו באחריותם הבלעדית של המשיבים. לעומת זאת, עיכובים בתשלום הכספים ממועד ההחלטה השניה (17/5/07) ועד עתה הינם באחריותם הבלעדית של המשיבים. המשיבים נהנו מפירות הכספים אשר הוחזקו בידיהם, ואשר היה עליהם לשלמם לקופת הפירוק, ועל כן הם מחויבים לשאת בתשלום הפרשי ריבית והצמדה, המשקפים את הפירות הללו לקופת הפירוק.

            לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. המשיב 1 ישלם לאלתר, ולא יאוחר מ- 72 שעות מרגע קבלת ההחלטה לידיו, סך 10,518 ש"ח לקופת הפירוק, וזאת מבלי להתנות תשלום זה בהוצאת חשבוניות מס או כל תנאי אחר. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד יום התשלום בפועל.

            כמו כן, ישלמו המשיבים 1-2 את הפרשי הריבית וההצמדה מיום 17/5/07 ועד ליום התשלום בפועל.

            המשיב 1 ישא בהוצאות המפרק במסגרת בקשה זו בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין, מהיום ועד יום התשלום בפועל. 

היום, ז' בסיון, תשס"ח (10 ביוני 2008), בהעדר הצדדים.

תפארת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: