חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק פשר 2016/01

: | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי בתל אביב
2016-01,27002-04
25.5.2005
בפני :
אלשיך ורדה

- נגד -
:
שמש ניסים
עו"ד צ. קצף ואח' 		:
1. עו"ד אורן הראל
2. בתפקידו כנאמן על נכסי החייב יחזקאל יצחק
3. כונס הנכסים הרשמי
4. יחזקאל יצחק

עו"ד שגב אלדד
החלטה

עסקינן בערעור על החלטת הנאמן לנכסי החייב, בדחותו בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב מטעם הנושה, המבקש.

בתאריך 20.5.01 ניתן לטובת המבקש פסק דין כנגד החייב בהעדר הגנה. לאור זאת, ביום 11.6.01 פתח הוא תיק הוצאה לפועל כנגד החייב בלשכת ההוצל"פ בנתניה. לטענתו, במסגרת הליכי ההוצל"פ, פעל לצורך גביית החוב הפסוק, לרבות באמצעות הטלת עיקול על מטלטלי החייב.

בין לבין, בתאריך 1/1/02 ניתן צו כינוס כנגד החייב.

הליכי ההוצאה לפועל המשיכו להתקיים, כאשר לטענת המערער, החייב עשה ככל העולה בידו על מנת לחמוק מתשלום החוב, תוך שהוא מגיש בקשות סרק בלשכת ההוצל"פ, ושומר בסוד את היותו בהליכי פשיטת רגל .

מהעולה מכתבי הטענות, רק בתאריך 22.04.02, כמעט 4 חודשים לאחר מתן צו הכינוס, עת ביצע המערער הליך מבצעי מטעם לשכת ההוצל"פ בבית החייב, נודע לו כי זה האחרון מצוי בהליכי פשיטת רגל. מכאן ואילך החל המערער מנהל מסע התכתבויות עם הכנ"ר בעניינו של החייב. כך למשל, במכתב לכנ"ר מב"כ המערער, שצורף לבקשת הערעור דנן, הנושא תאריך ה- 10.6.02, מציין ב"כ המערער בסעיף 2 את יתרת החוב המגיעה למרשו מכוח תיק ההוצל"פ נכון ליום 22.4.02. בסעיף 4 למכתב הוא מציין כי רק כשהגיע לצורך עיקול בבית החייב, הומצא לו העתק צו הפשט"ר, לדבריו, מיום 1.1.02. מסכת ההתכתבויות בין ב"כ המערער לכנ"ר התמשכה תקופה ארוכה, כאשר רק בתאריך 8.3.04, השיב הכנ"ר, לטענת המערער, כי עו"ד הראל אורן מונה כנאמן על נכסי החייב.

לאחר מכן, פנה ב"כ המערער לנאמן וביקש הארכת מועד להגשת תביעת חוב. בקשתו נדחתה, ומכאן הערעור.

המסגרת הנורמטיבית ;

סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע-

"71.  חובות בני תביעה -

(ב)      נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר ; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע"

(ההדגשות שלי - ו.א.) .

הגשת תביעות חוב במועד נתפסה בעיני המחוקק כעניין מהותי עקרוני , ולא פרוצדוראלי גרידא. זאת באשר על פי ההלכה הנוהגת, קיימת לחייב ולנושים האחרים זכות מהותית, כי בחלוף המועד להגשת תביעות החוב, ידעו אל נכון את מצבם, ולא יוטרדו חדשות לבקרים בידי נושים אשר "התעוררו" מאוחר.

החריג בסעיף 71(ב), המאפשר חריגה ממסגרת הזמנים להגשת תביעות חוב, חל, במפורש, אך ורק במקרים בהם לא יכול היה הנושה , מטעמים אובייקטיביים שאינם תלויים בו , להגיש את תביעת החוב במועד.

טוען המערער, כי החייב עשה ככל העולה בידו על מנת לחמוק מתשלום החוב, תוך שהוא מגיש בקשות סרק בלשכת ההוצל"פ, ושומר בסוד את היותו בהליכי פשיטת רגל .  מעשה הטעייה פוזיטיבי מצד החייב, ככל שאכן קרה בנסיבות המקרה, הוא דוגמא לחוסר יכולת אובייקטיבית מצד נושה להגיש תביעת החוב במועד, ומהווה עילה טובה להארכת מועד להגשת תביעת חוב. יש לציין, כי ברגע שנודע לנושה על מעשה ההטעיה, נוצר לו חלון זמן קצר ביותר, לצורך הגשת בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב.

ברם, במקרה בו עסקינן, לא יוכל המערער להיתלות בעילה זו של הטעייה פוזיטיבית מצד החייב. מהעולה מכתבי הטענות, נודע למערער כי החייב נמצא בהליכי פשיטת רגל כבר ביום 22.04.02. כאמור, צו הכינוס ניתן בתאריך 01/01/02, כך שלמעשה, המועד האחרון להגשת תביעות החוב היה ה - 01/07/02. קרי, לנושה נודע על הליכי פשיטת הרגל של החייב יותר מחודשיים לפני המועד האחרון להגשת תביעות החוב. אין עוררין, כי  הנושה, או בא כוחו לצורך העניין,  צריכים היו להגיש תביעת חוב כדין לכנ"ר, מיד עם היוודע להם אודות הליכי פשיטת הרגל, וכאמור, נותר להם פרק זמן ארוך דיו לצורך הגשת תביעת חוב במועד. חרף זאת, ניהלו הם התכתבות ארוכה עם הכנ"ר, וחדלו מלהגיש את תביעת החוב.

עיון בכתבי הטענות ובנספחים מעלה, שלכנ"ר נשלחו 2 מכתבים מב"כ המערער עובר לחודש יולי 2002 , המועד האחרון להגשת תביעת החוב. לא היה מקום כי הנושה יקווה ששמו יצורף לרשימת הנושים ע"י החייב לדיווח שהועבר לכנ"ר. אמנם, בדיעבד התברר כי שמו לא צורף ולא דווח. במקום זאת, היה עליו להגיש מייד תביעת חוב לכנ"ר. אומנם, ב"כ המערער ציין במכתביו לכנ"ר את עובדת היות מרשו נושה של החיי, ואף ציין את גובה החוב, אך אין בכך כדי הגשת תביעת חוב כדין, כאמור בתקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985:

"76. הגשת תביעה -

(א)   תביעת חוב תיערך לפי טופס 21, תאומת בתצהיר של הנושה או של מי שהוא הרשה ותוגש לכונס הרשמי או לנאמן, אם נתמנה ; תביעה שתוגש לאחר תום ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס לא תקובל, אלא אם כן הוארך המועד להגשתה כאמור בתקנת משנה (ג)".  

בהחלטתי בעניין פאן אל (פש"ר 1021/98 בש"א 5844/04 הבנק הבינ"ל הראשון נ' עו"ד קאופמן) קבעתי כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>