פש"ר
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
1934-02
28/12/2005
|
בפני השופט:
ד. קרת-מאיר
|
- נגד - |
התובע:
המסנן התקנות ושירותים (1995) בע"מ
|
הנתבע:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ 2. בינוי והשקעות ש.ט.א.י. בע"מ (בפירוק) 3. עו"ד שלמה זאב ורטהיים - כונס הנכסים על זכויות החברה במגרשים 448 449 בחלקה 31 גוש 1293
|
החלטה |
1.
מהות הבקשה:
במסגרת הבקשה ציינה המבקשת כי היא קבלן משנה לביצוע עבודות אינסטלציה בפרויקט אשר נבנה על ידי החברה ברובע י"א באשדוד (להלן:
"הפרוייקט").
המבקשת ביקשה להורות לבנק ולכונס הנכסים להחזיר למבקשת את יתרת דמי העכבון אשר בידיהם, בסכום של 40,729 דולר בצרוף מע"מ ובצרוף ריבית כחוק מיום 4.12.01.
במסגרת הבקשה התבקשו הוראות נוספות לתשלום בגין עבודות אשר בוצעו בפרויקט, ובקשה לבצע עבודות נוספות.
כמו כן התבקש בימ"ש לתת הוראה לפצות את המבקשת בגין אבדן רווח הצפוי לה מאי השלמת עבודות בפרויקט, אם לא יענה בימ"ש לבקשה להורות על ביצוע אותן עבודות ע"י המבקשת.
במסגרת הדיון במעמד הצדדים נקבע כי תידון רק בקשת המבקשת להשבת דמי העכבון בסכום של 40,000 דולר. לכן, אין צורך לפרט את טיעוני המבקשת באשר ליתר הבקשות.
המבקשת ציינה כי החברה ביצעה את הפרויקט והבנק העניק לפרויקט מימון וליווי פיננסי בהתאם להסכם ליווי בינה לבין החברה מיום 14.2.95 (להלן: "
הסכם הליווי הראשון").
בין החברה לבין הבנק התגלעו מחלוקות וביום 29.7.97 נחתם הסכם ליווי שני.
עפ"י הסכם הליווי השני, מינה הבנק מפקח מוסכם מטעמו אשר יפעל לפי הוראות נציגי הבנק לצורך מעקב ובקרה על ביצוע הפרויקט.
עוד נאמר בבקשה כי הוסכם שהתשלום לגורמים שונים הקשורים לפרויקט יבוצע על ידי הבנק בהתאם לאישורי המפקח.
המבקשת טענה כי עו"ד זוהרי מונה כנאמן לשמירת קיום כל התחייבויות החברה כלפי הבנק.
בין המבקשת לבין החברה נחתם הסכם ביום 27.1.97 אשר עניינו ביצוע עבודות אינסטלציה בפרויקט (להלן: "
ההסכם").
המבקשת קיבלה על עצמה לבצע עבודות בשני בניינים בפרויקט (448 ו- 449), בהתאם להנחיות המפקח והחברה.
המבקשת הפנתה לנספח התמורה של ההסכם בו נאמר כי 10% מכל חשבון מאושר יעוכב ע"י החברה עד לסילוק החשבון הסופי.
המבקשת ציינה בבקשה כי בהתאם להסכם הליווי השני ועפ"י דרישת החברה והבנק, הוסבה ערבות הביצוע אשר נתנה המבקשת להבטחת ביצוע התחייבויותיה עפ"י ההסכם -לטובת הבנק.
עו"ד זוהרי אישר כי הבנק התחייב לשלם ישירות למבקשת, מחשבון הליווי הפיננסי, את התמורה המגיעה עבור העבודות בכפוף לאישור המפקח.
המבקשת טענה כי מכוח הסבת הערבות וההסכמה של הבנק נוצר קשר מחייב בין הבנק למבקשת.
המבקשת טענה כי הבנק ניצב בנעלי החברה לצורך הפיקוח על הביצוע, הערבות והשלמת הביצוע.
המפקח אישר תשלומים חלקיים עפ"י חשבונות ביניים שהגישה המבקשת.