החלטה בתיק פשר 1932/07

זוהי בקשת חייב למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"). בבקשה נטען כי חובותיו של המבקש מסתכמים בסך של כ- 1,600,000 ש"ח, ל- 21 נושים.

המבקש מפרט בתצהיר שנלווה לבקשתו כי הסתבכותו נבעה מחובות שונים בשל כשלון עסק לייצור נעליים. דירתו נמכרה ע"י אחד מנושיו וכיום אין ברשותו נכסים כלשהם. הוא משלם לגרושתו מזונות של 1,500 ש"ח וחי בקושי מעבודות מזדמנות בשוק, תוך שהוא מתגורר אצל אמו, שיכולה לספק לו מיטה ואוכל מדי יום.

הכנ"ר הגיב בכתב לבקשה. לדבריו, בחקירתו הראשונית דיווח החייב כי אין זו בקשתו הראשונה לקבלת צו כינוס וכי בעבר כבר נוהלו הליכי פשיטת רגל נגדו. הכנ"ר מדגיש, ובצדק, כי מידע זה לא בא לידי ביטוי בבקשה הנוכחית. המדובר בתיק פש"ר 1543/01, שבמסגרתו ניתן צו כינוס ביום 2.7.01. ביום 8.12.02 בוטלו ההליכים, בשל ניצולם לרעה (בש"א 15671/02). מוסיף הכנ"ר, כי בהתחשב בפרק הזמן הארוך שחלף ממועד ביטולם של הליכים הראשונים, מחד גיסא, ובזכויות הנושים אשר כבר "נכוו" מניצולם לרעה של ההליכים בעבר, מאידך גיסא, ראוי לקבוע את הבקשה לדיון במעמד הנושים, וראוי כי החייב יפרט אילו תשלומים בוצעו על ידו לנושיו. בינתיים, נכון למועד עריכת התגובה, לא יכול הכנ"ר לתת את הסכמתו.

החייב השיב לתגובה זו. לדבריו, מדובר בחובות ישנים, שנוצרו כולם לפני יותר מ- 10 שנים. עד להגשת הבקשה שילם תשלומים לנושיו, כפי יכולתו. בשנת 2001 הוא שכר את שירותיו של מר מאיר הירש, שהיה בעברו עו"ד, שיטפל בעניינו, והוא עצמו כלל לא ידע ולא הבין שההליך שננקט הוא הליך בקשה לפש"ר. מר הירש נפטר בסמוך למועד צו התשלומים, והותיר אותו ללא סיוע או ייעוץ.

בדיון שהתקיים ביום 17.3.08 חזרו הצדדים על עמדותיהם. בתום הדיון ביקשתי מהמזכירות לאתר את תיק פש"ר 1543/01 ואת בש"א 15671/02 במסגרתו. התיקים אותרו בארכיב והועברו לעיוני. מסתבר אכן, כי הכנ"ר הסכים בזמנו למתן צו כינוס, בגין אותם חובות; הצו הוצא ביום 2.7.01, ובמסגרתו הושת על חייב סכום חודשי של 700 ש"ח, בהסכמתו (כב' השופטת שיצר). ביום 19.8.02 עתר הכנ"ר לביטול הליכי הפש"ר, הואיל והחייב צבר חוב של 2,100 ש"ח (3 תשלומים) וגם דו"חותיו אינם נראים אמינים, שכן כולם זהים. ההליכים בוטלו, בהחלטה מיום 9.9.02, ללא דיון וללא שהתבקשה תגובת החייב. עם זאת, בהחלטה נקבע כי החייב יוכל לסלק את חוב הפיגורים תוך 30 יום ואז תבוטל ההחלטה. לא מצאתי אינדיקציה למסירת החלטה זו לחייב.

אין חולק כי "אחד השיקולים שיש לבחון מקום בו מתעוררת השאלה אם ליתן צו כינוס נכסים ופשיטת רגל (או לבטל צו כזה לאחר שניתן), נוגע לתום ליבו של החייב, לנסיבות שהובילו ליצירת החוב ולאמצעים שבהם נקט החייב עד הגיעו לבית המשפט" (ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר; 22.1.07). כידוע, להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות , האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205 - 206 (2003). בהעדר תום לב בהתנהלות החייב בעת יצירת חובותיו ובהליכי פשיטת הרגל, אין הוא זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שנייה, בעמ' 169). בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם, האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות והאם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיוצ"ב.

שעה שמדובר בהגשת בקשה נוספת לצו כינוס, על המבקש מוטל הנטל להראות שינוי נסיבות שיצדיק זאת. עם זאת, זה לא מכבר נפסק, כי אין זה השיקול היחיד. בע"א 1693/06 תורג'מן נ' הכנ"ר (5.11.07) נדון ערעור של חייב על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשתו של המערער להכריזו פושט רגל והביא בכך לסיומם של ההליכים. בית המשפט נימק את דחיית הבקשה בכך שהמערער פעל בחוסר תום לב. בין היתר צוינה העובדה שהמערער הורשע בפלילים בגין עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, כי נתון זה לא צוין בבקשתו לצו כינוס, כי הוא לא שילם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו וכי לא הגיש דוחות כספיים שחובה הייתה להגישם. בית המשפט העליון מצא שקיימים "שיקולים לכאן ולכאן במקרה דנא", וקבע: "בנסיבות אלה נראה לנו שהדרך הנכונה הינה מתן אפשרות, שלמעשה קיימת תמיד, לפנות בבקשה חדשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל. בדרך זו יוכל המערער לתקן את דרך התנהלותו, למצער לעניין התשלומים החודשיים שיושתו והגשתם של דוחות כספיים. היה ותוגש בקשה חדשה כאמור תוכל הערכאה הדיונית לשקול מחדש העניין תוך התחשבות, בין השאר, באמור בפסק דין זה".

כאמור, בעניינו של החייב ננקטו הליכים קודמים. לטעמי, הם בוטלו, בכל הכבוד, בהליך מהיר מדי. גם ההפרות שהובילו להגשת הבקשה, ראינו כבר חמורות מהן. בנסיבות אלה ראוי להחיל את החריג לפי הלכת תורג'מן, ולתת למבקש הזדמנות "לתקן את דרכיו", כלשון פסק הדין.

הבקשה מתקבלת. הכנ"ר יואיל להגיש צו פורמלי לחתימה תוך 14 יום.

ניתנה היום ח' בניסן, תשס"ח (13 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: