החלטה בתיק פשר 1927/06

מונחת בפני בקשה לפירוק זמני של חברת רליסינג מימון בע"מ; עסקינן למעשה, בסכסוך בין השותפים בחברה, אשר עבר מספר הליכים משפטיים - כולל תביעה לפי חוק החברות, בוררות ונסיון למינוי בעלי תפקיד שלא במסגרת הליך חדלות פרעון. המשיב לבקשה, מר ציון בן-דלק אשר לטענתו מחזיק ב-50% ממניות החברה, מעלה אף הוא טענות קשות כנגד מבקש הפירוק, ועותר שלא להענות לבקשתו - ולחלופין, שלא למנות את עורך-דינו לתפקיד המפרק.

מעיון בבקשה, כי עניין לנו בשני צדדים אשר במקור החזיקו במחצית המניות כל-אחד, ואשר ביניהם פרץ סכסוך קשה אשר דומה כי "יצא משליטה" והרע מאד את מצבה של החברה עצמה; מקצת הטענות שמטיחים הצדדים זה בזה גובל בהאשמה בפלילים - ובין היתר מדובר בגניבה לכאורה מנכסי החברה, העברת מניות בלתי מורשית תוך זיוף או עריכת פרוטוקולים שלא בסמכות; ריקון נכסים, העסקת מקורבים בלא היתר והסכמה, בזיון של החלטות שיפוטיות ואי שיתוף פעולה - ואף נסיון לסכל את פעולתם של בעלי תפקיד קודמים שמונו במסגרת ההליכים האזרחיים.
אין ספק, כי הכרעה בהאשמות השונות, הגם שחלקן מגובות במסמכים לכאורה, דורשת דיון עובדתי סבוך שקשה מאד לקיימו במסגרת הליכי פירוק זמני. אלא מאי? בדבר אחד, כמעט ואין ספק - החברה, בצורתה הנוכחית, הגיעה לסוף דרכה. מעמדת שני הצדדים משתמע, כל אחד לפי דרכו, כי הסכסוך בין שני השותפים הביא את החברה לא רק למבוי סתום ניהולי, אלא גם לקריסה וחדלות פרעון למעשה. בין היתר, ננקטו כנגד החברה, או עומדים להנקט, הליכים של מימוש שעבודים; לקוחות עזבו את החברה או נמנעו מלשלם את המגיע מהם בגין הטענות שהעלו בגין השירות שקיבלו.

המסקנה החד-משמעית היא, כי אין ספק שמצבה של החברה הוא בכי-רע, ואין כל סיכוי שמצב זה ישתנה במצב הדברים הנוכחי, כשהיא נתונה בתווך של סכסוך כה קשה. בנוסף לאמור לעיל, עולה תמונה ברורה, כי הליכים אזרחיים שננקטו במטרה להשתמש בסעדיו של חוק החברות - בין אם בדרך של תביעה, ובין אם באמצעות הבוררות שבאה בעקבותיה - לא צלחו, ואך "נטמעו" בתוך הסכסוך, אליו נגררו אף בעלי התפקיד, לא פעם באל-כורחם.

סוגיה חשובה נוספת שיש להתחשב בה - מכתבי הטענות עולה, בסבירות גבוהה מאד, כי לחברה מספר נושים חיצוניים, אשר לא כולם בעלי בטוחות; קיים חשש מהותי, כי הותרת המצב הנוכחי על כנו יביא להתרסקות ערכם של החברה ונכסיה, באופן שהנושים הרגילים, למצער, לא יראו דבר על חשבון חובם. די בכך, בתוספת לעובדה כי החברה הינה, כמעט בוודאות, חדלת פרעון, בכדי שבית משפט זה יתערב ויוליך את החברה בדרך ההולמת גופים משפטיים במצבה - הליך פירוק בו ניתן יהיה לברר את מצבת חובותיה וזכויותיה של החברה, כולל זכויות תביעה אפשריות שלה כנגד מי מבעלי המניות בגין מעשים שלא כדין, אם ובמידה ונעשו כאלו. אין זה מיותר לציין, כי נוכח חומרת ההאשמות שמטיחים הצדדים זה בזה, הרי שאף האינטרס הציבורי בחשיפת האמת ובמניעת עבירות על הוראות דיני החברות, מוליך אף הוא לתוצאה דומה.

המסקנה המתבקשת היא, כי ראוי למנות מפרק זמני אובייקטיבי, אשר יוכל הן לאסוף ולשמור על נכסי החברה וזכויותיה, והן לחקור - בלא משוא פנים ובלא העדפה כלפי איש מהצדדים הניצים - את הטענות הקשות בדבר פעולות אסורות בנכסי החברה. כך גם ניתן יהיה, בהליכים היעילים והפשוטים יחסית של דיני חדלות הפרעון, להעמיק כראוי ולהכריע בטענות השונות שמעלים הצדדים, תוך נקיטת אמצעים מתאימים, היה ותמצא אמת בחלק מהן.

מהאמור לעיל עולה, אם כן, כי בעוד שדין התנגדותו של המשיב לפירוק עצמו להדחות, הרי שדין בקשתו החלופית להתקבל; אף במקרים רגילים, אשר הסכסוכים והחשש העולה מהם קטנים בהרבה מאשר במקרה הנוכחי, אין בתי המשפט נוטים למנות פרקליט המקורב לאחד מבעלי המניות לתפקיד המפרק. אף אם החשש קלוש יחסית, הרי שדין זה חל מניה וביה, בשל מראית פני הצדק והדרישה החד-משמעית לאובייקטיביות מצד בעל התפקיד המשמש כ"ידו הארוכה" של בית המשפט.

דברים אלו נכונים, מכח קל וחומר, למקרה הנוכחי. בנסיבות המקרה, ובלא לקבוע ממצא כלשהו אשר יטיל ספק ביושרו, עולה כי עו"ד גפן מעורב אף מעורב בסכסוך בין הצדדים, ודי בכך בכדי למנוע את מינויו לתפקיד מפרק זמני.

אי לכך, דין בקשת הפירוק הזמני להתקבל. בשלב זה, אינני עושה כל צו להוצאות.

הנני ממנה את עו"ד איתן ארז לתפקיד מפרק זמני לחברת  רליסינג מימון בע"מ.

סמכויותיו:  1.   לתפוס, לשמור, לבטח ובמידת הצורך לנהל את נכסי החברה בכפוף לכל דין.

                   2.    לא ימומשו נכסים אלא באישור בית המשפט ולאחר קבלת עמדת הכנ"ר.

                    3.   החלטה זו באה בנוסף ובכפוף לאמור בהחלטה שעל פני הבקשה ובהחלטות

אחרות.

דו"ח ראשון על פעולותיו יוגש תוך 14 יום ולאחר מכן מידי 30 יום.

המינוי כפוף ל: