החלטה בתיק פשר 1896/02

מונחות בפני שתי בקשות למתן הוראות מטעם המנהל המיוחד לנגה אלקטרוטכניקה נדל"ן (1994) בע"מ- בפירוק (להלן: "הנאמן" ו"החברה", בהתאמה) כנגד אל-הר הנדסה ובנין בע"מ (להלן: "הקבלן המבצע").

בקשות אלו הונחו בפני לאור היותה של החברה שותפה בשותפות לא רשומה, ביחד עם קבוצת לב אופיר, להקמת מגדל דירות בפלורנטין (להלן: "שותפות פלורנטין"). ודוק; קבוצת לב אופיר אינה מצויה בהליכי חדלות פירעון .

1.         הליכי חדלות הפירעון כנגד החברה נפתחו בשלב ראשוני ביותר של הפרוייקט המשותף, אשר היה אחת מיוזמות הנדל"ן הגדולות ביותר של החברה. ביום 14/10/2002, ובהמשך לבקשתו של הנאמן, התרתי את המשך הפעלת הפרוייקט על ידי השותפות, ולצורך כך אף התמנה לשותפות פלורנטין מנהל מיוחד בעל ניסיון בתחום הבנייה (להלן: "המנהל המיוחד").

            המנהל המיוחד, הגיע בהמשך לכך, להסכם עם הקבלן המבצע (להלן: "ההסכם"), אשר קיבל עליו את העבודות שנותרו להשלמת הפרוייקט במלואו, עד תומו, לרבות הליך מסירת הדירות לרוכשים, וקבלת אחריות מלאה במהלך תקופת הבדק.

2.         בבקשות דנן מציין הנאמן כי ביצוע הפרוייקט התנהל תוך קשיים ניכרים ותוך חריגה מלוח הזמנים אשר הוקצב בהסכם, וכי בגין נזקי השותפות מתעתדים הנאמן והמנהל המיוחד לנקוט בהליכים משפטיים כנגד הקבלן המבצע. הנאמן אף מציין כי תביעה באשר לנזקי השותפות לא תעשה במסגרת בקשה למתן הוראות בפני בית משפט של חדלות פירעון לאור מורכבותה.

3.         עם זאת, עותר הנאמן בבקשות דנן בשתי סוגיות:

א.         בבש"א 6305/06 עותר הנאמן להורות כי פנייתו של הקבלן המבצע להליך בוררות לאור טענתו לאי תשלום החשבון הסופי אשר הגיש, אינה עומדת בתנאי הוראת סעיף 16 לנספח התנאים המיוחדים להסכם. אשר על כן, מבקש הנאמן להורות כי השותפות או מי מטעמה (הנאמן ו\או המנהל המיוחד ו\או הכנ"ר בתפקידו כמפרק הזמני של החברה) לא יתייצבו להליך הבוררות בין השותפות לבין הקבלן המבצע.

ב.         בבש"א 7359/06 עותר הנאמן בבקשה להורות לקבלן להעמיד לטובת השותפות ערבות ביצוע  על סך של 2,450,000 ש"ח, וזאת על פי הוראת סעיף 22 להסכם.

בקשות אלו, משתלבות למעשה זו בזו, ומעידות על קיומן של מחלוקות מהותיות בין השותפות לבין הקבלן המבצע , שאף הובילו את הצדדים לכדי מצב של הפרה כוללת של ההסכם.

4.         עיינתי בבקשות ובתגובות ואני מוצאת כי אין מקום לדון בסוגיות דנן במסגרת בקשות למתן הוראות, וכי גם מחלוקות אלו, דינן להתברר בערכאות אזרחיות מתאימות.

5.         אמנם, תחילה סברתי כי על רקע ההלכה הפסוקה המודרנית, המאפשרת הכרעה יעילה ומקוצרת במקום בו עיקר המחלוקת הינה משפטית, ניתן להכריע בבקשות דנן בדרך של בקשה למתן הוראות. זאת באשר אם מנתקים את הסוגיות העולות בבקשות דנן מן המחלוקות הסבוכות אשר נוצרו בין הצדדים ואשר בעטיין מתעתד המנהל המיוחד להגיש תובענה כנגד הקבלן המבצע, הרי שעל פניו לא עולות בבקשות אלו מחלוקות עובדתיות מהותיות בין הצדדים. אלא שבנסיבות המקרה, סבורה אני כי היותה של החברה מצויה בהליכי חדלות פירעון, אין בה די כדי להצדיק דיון בסוגיות האמורות לעיל במסגרת הליך מקוצר בבית משפט של חדלות פירעון. ודוק; החברה אמנם מצויה בהליכי פירוק, אולם הינה אך אחת מיחידי השותפות הקשורה בחוזה עם הקבלן המבצע , ואילו קבוצת החברות לב אופיר הקשורה אף היא בקשרי השותפות, אינה מצויה בהליכי חדלות פירעון.

6.         בהחלטתי בפש"ר 2629/86 בשא 11430/03 חברת אברהם גינדי נ' ארבל , סיכמתי באורח ברור את הרציונלים העומדים מאחורי דיון בדרך של "בקשה למתן הוראות". באותה החלטתי ציינתי כהאי לישנא:

"הלכה פסוקה ומבוססת היא, כי מסגרת של בקשה למתן הוראות יפה לבירור סכסוכים בין הגוף חדל הפרעון ובעל התפקיד הבא בנעליו לבין צד ג', כל עוד בירור העובדות פשוט יחסית, ולא נגרם לאיש מהמתדיינים עוול בשל דרך הדיון שנבחרה."

(ההדגשה אינה במקור- ו.א)

            אכן, אין חולק כי הנאמן, כבעל תפקיד בחברה שבפירוק, היה מחויב לקבל את אישורו של בית המשפט של חדלות פירעון להמשיך ולפעול במסגרת השותפות, ואף להתקשר בהסכם היזמי עם הקבלן המבצע, אולם לאחר שהסכם זה, שצדדיו הם השותפות מחד גיסא, והקבלן המבצע מאידך גיסא אושר, הרי שכל תובענה בעטיו צריך שתתברר בפני הערכאה האזרחית המתאימה.

7.         זאת ואף זאת; העברת הבקשות לפסים של תובענות רגילות אין בה כדי שתדלל את קופת הפירוק. ההסכם הושג בתאום מלא עם בנק המזרחי המאוחד בע"מ בהיותו נושה מובטח יחיד של החברה (להלן: "הבנק"), ומנוהל למעשה כמשק סגור, בליוויו הפיננסי ובמימונו המלא של הבנק ולטובתו, ואף המנהל המיוחד מונה לשותפות מטעמו של הבנק . במצב דברים זה, ובהיות כלל המחלוקות של הצדדים נושאות גם אופי עובדתי, הרי שככל שיידרש מימון הליכים, ראוי שזה יועמד על ידי הבנק, ולא מתוך קופת הפירוק.

8.         במצב הדברים הנוכחי, והואיל והשותפות אינה רשומה או מוגבלת, הרי שעל הנאמן, בהיותו נציגה של אחת מיחידות השותפות, להתייצב להליך הבוררות, וזאת ככל שלא יעתור לערכאה מוסמכת בדרישה לבטל את ההליך.

9.         סוף דבר; הבקשות דנן תמחקנה. בנסיבות העניין אין זו להוצאות.