החלטה בתיק פשר 1875/04

זוהי עתירה של עו"ד מאיר מזרחי, מפרקה של חברת 0514 מספר ארבע עשרה בע"מ (להלן: " המפרק" ו-" החברה", בהתאמה) הנמצאת בהליכי פירוק מרצון בפיקוח בית המשפט. הוא מבקש כי בית המשפט יתיר לו לחתום על הסכם שיתוף (להלן: " הסכם השיתוף") בשם שתיים מבעלות המניות בחברה המסרבות לחתום עליו. מן האמור בבקשה עולה, כי 68 מבין 70 בעלי המניות חתמו על הסכם השיתוף, אשר מטרתו להסדיר את רישומו של נכס המקרקעין היחיד של החברה (להלן: " המקרקעין") על שם בעלי מניותיה, ובכך לסלול את הדרך לבניית פרויקט בניה במקרקעין באמצעות קבלן מבצע, ולהביא להשלמת הליך הפירוק ולחלוקת נכסי החברה לבעלי המניות.

במסגרת הסכם השיתוף ניתנו לכל בעל מניות שלוש אפשרויות (ר' סעיף 5.1 להסכם השיתוף): האחת - התקשרות עם הקבלן המבצע עד להשלמת פרויקט הבניה, ביחד עם יתר בעלי המניות, כאשר כל בעל מניות יהא זכאי ליחידות דיור ביחס למניות המוחזקות על ידו, וזאת על דרך של הגרלה; השנייה - מכירת הזכויות במקרקעין אשר מקנות לו מניותיו בחברה, על פי הערכת שמאי; השלישית (אשר אינה רלוונטית לבקשה דנן, נוכח כמות המניות המוחזקות על ידי שתי המשיבות) - התקשרות עצמאית עם הקבלן המבצע בעסקת קומבינציה.

כל אחת מהמשיבות, ביניהן אף ככל הנראה, קשר משפחתי, מחזיקה ב-0.419% ממניות החברה, ובסה"כ ב-0.838%, המהווים 32.8 מ"ר בחלקה שגודלה 3,915 מ"ר. הגם שאחת מהמשיבות - דב' תמר חורי-שקד - פונה במכתביה אל המפרק באמצעות בא כוח - עו"ד רביב גבריאלי, בחרה זו להגיב בעצמה ובלא ייצוג. עולה מתגובתה, כי היא מתנגדת למבוקש, ומתנגדת לחתימה על הסכם השיתוף. עיקר טענתה: הסכם השיתוף בא להנציח את בעלות החברה במקרקעין, ובכך לעכב את הליכי הפירוק ויכולתה, כבעלת מניות, לקבל את שווי חלקה בחברה. המשיבה מעלה, בתגובתה, את האפשרות כי הקבלן המבצע ירכוש כבר עתה את חלקה במקרקעין, ויחסוך את הצורך "לגלגל את פתרון הבעיה" (כך, במילותיה) לזמן בלתי מוגדר בעתיד. כן טוענת המשיבה כי אין היא מסכימה לחיוב הקולקטיבי של בעלי המניות אשר יתקשרו בהסכם השיתוף, כלפי הקבלן המבצע, ומוסיפה ותוקפת את כל הסעיפים בהסכם השיתוף, שעניינם בחירת נציגות של בעלי המניות לשם התקשרות עם הקבלן המבצע לביצוע הפרויקט. עם זאת, מסכימה המשיבה  לפירוק החברה, ועותרת כי הקבלן המבצע, אם וככל שייבחר, ירכוש את מניותיה על פי שווי השוק של 3,000$ למניה. המבקשת לא צירפה ולו ראשית אסמכתא לשווי נטען זה.

לאחר עיון בכתבי הטענות, ניתנת החלטתי זו:

1.         עניין לנו בהליך של פירוק חברה מרצון, הנמצא לקראת "הישורת" האחרונה, בה יבוצע פרויקט בניה על המקרקעין שהם הנכס היחיד של החברה, ועם סיומו תחולקנה יחידות הדיור לבעלי המניות. כל בעלי המניות, למעט המבקשת ובת משפחתה, חתמו על הסכם השיתוף המכשיר פעולה זו, והמבקשת ובת משפחתה היחידות המתנגדות לחתימה על ההסכם, ודורשות כי חלקן הזעום בחברה יימכר על אתר וישחררן מן הצורך להמתין לסיום פרויקט הבניה ולהשלמת ההליכים, כפי שנקבעו בהסכם השיתוף. בת משפחתה של המשיבה, גב' רות חורי-דגמי, נמנעה מלהגיש תגובתה, או מלחתום על הסכם השיתוף.

2.         הפכתי בטענות המשיבה, ונראה כי על אף ניסיונה להתייחס לסעיפיו הפרטניים של הסכם השיתוף, לא עלה בידה לרדת לסוף דעתו של המפרק , ושל שאר בעלי המניות, בנסחו את ההסכם ובהסכימם על האמור בו. הסכם השיתוף בא לחלק את נכסה היחיד של החברה באופן שוויוני וצודק בין בעלי המניות בחברה, תוך השאת רווחיהם. עיון בו מגלה, כי אין המדובר בדחיית פירוק החברה למועד בלתי ידוע בעתיד, כי אם בסלילת הדרך להחלפת רישום המקרקעין בכללותו על שם החברה ברישום היחידות בו על שם בעלי המניות. הואיל והמדובר במקרקעין בלתי מוסדרים, על בעלי המניות להיעזר בהסכם שיתוף אשר יקצה לכל בעל מניות את חלקו הספציפי במושע.

3.         המשיבה ובת משפחתה, מבקשות למעשה לאחוז את המקל משתי קצותיו. אין הן מעוניינות לשאת בהוצאות אשר תידרשנה מהן, אם וככל שתידרשנה, בגין ביצוע פרויקט הבניה, מחד גיסא, ומאידך גיסא, הן מעוניינות כי חלקן במקרקעין יירכש על אתר על ידי הקבלן המבצע על פי שווי השוק שלו. בכך, נראה כי המשיבה מתעלמת מהיותה בעלת אחוז קטן ממניות החברה, ומהעובדה שדווקא אי חתימתה על הסכם השיתוף מותיר שטח של פחות מאחוז אחד מהמקרקעין כאשר הוא רשום על שם החברה, ומנציח בזאת את הליכי הפירוק.

התעקשותן של המשיבה ושל בת משפחתה שלא לחתום על הסכם השיתוף, מהווה למעשה שימוש לרעה בזכות, נראה כי נעשית שלא בתום לב, וככל הנראה מטרתה להחריג את המשיבה, ללא כל ביסוס, מהוראות הסכם השיתוף, ולמעשה מחובתה כבעלת מניות בחברה.

4.         משנדחתה טענתה של המשיבה כי הסכם השיתוף מנציח את בעלות החברה במקרקעין, נותרה טענתה כי אין לכפות עליה את החיובים אשר יוטלו עליה לו תחתום על הסכם השיתוף. פרשנות ראויה של טענה זו הינה כי המשיבה טוענת כי החלטת הרוב לפעול על פי הסכם השיתוף מקפחת אותה כבעלת מניות מיעוט, ועל כן אין לאשר למפרק לחתום בשמה על הסכם השיתוף. לעניין זה הריני להפנות לאמור בסעיף 6 להחלטתי בבש"א (ת"א) 6929/05 הצלחת יחזקאל (בפירוק מרצון) ואח' נ' עו"ד שחר הררי (פורסם בנבו):

"מן הראוי לזכור תמיד, כי המיעוט בחברה כשמו כן הוא, ואין הוא זכאי לצפות באורח לגיטימי לקבוע את מדיניות החברה במקומם של הרוב או בעלי השליטה. יוצא, כי כאשר קיימים (דרך משל) חילוקי דעות כלכליים בדבר הדרך הנכונה להוליך בה את החברה, הרי שבדרך-כלל לא יתערב בית המשפט בשיקוליו של הרוב, גם אם המיעוט טוען כי הם שגויים."

והדברים אשר נאמרו שם הולמים גם הולמים את הנסיבות בענייננו.

5.         אשר על כן, דין הבקשה להתקבל, ואני מאשרת למפרק לחתום על הסכם השיתוף בשם גב' תמר חורי-שקד (ת.ז. 57520272) ובשם רות חורי-דגמי (ת.ז. 57520264). נוכח היעדר תגובתה של גב' חורי-דגמי, ונוכח הימנעותה מלחתום על הסכם השיתוף, וכן לאור התנגדות הסרק שהגישה המשיבה, לאור היעדר כל ביסוס לטענותיה, ולאור התעקשותה על התנגדותה, על אף שבהחלטתי מיום 31.12.2007 ניתנה לה הזמנות למשוך אותה, תשאנה גב' חורי-דגמי וגב' חורי-שקד, ביחד ולחוד, בהוצאות המפרק ובשכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום ח' בשבט, תשס"ח (15 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

תפארת

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: