החלטה בתיק פשר 1810/08

זוהי בקשת חייב למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"). בבקשה נטען כי חובותיו של המבקש מגיעים לסך של 4,531,747 ש"ח ומספר נושיו הוא 8.

החייב מזכיר בתצהירו הנלווה לבקשה, כי בשנת 2003 הגיש בקשה קודמת לצו כינוס ולפש"ר (תיק פש"ר 1127/03); ניתן נגדו צו כינוס ביום 11.2.03 והוא חויב בתשלום חודשי של 700 ש"ח. החייב מסביר כי ההליכים שם בוטלו, ודבר הביטול נודע לו בדיעבד ובמקרה, לאחר שאחד הנושים חזר לפעול כלפיו בתיק הוצל"פ. לדבריו, הוא צבר אמנם חוב פיגורים מסוים, של כמה אלפי שקלים, בשל מצוקה זמנית, אך במרבית הזמן עמד בתשלומים. גם לאחר ביטול ההליכים (שבוטלו ביום 7.5.06), ומאחר וכלל לא ידע על כך כאמור, המשיך ושילם עוד 15 (!) תשלומים חודשיים לקופת הכנ"ר. לאחר שנודע לו דבר הביטול, הגיש ב"כ החייב בקשה לעיון חוזר, אך זו נדחתה, בהחלטת כב' השופט ברוך (בש"א 22391/07). עוד מפרט החייב בתצהירו את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.

הכנ"ר הגיש התנגדות בכתב לבקשת החייב. הכנ"ר מתנגד נמרצות לבקשה; לטעמו, אין לחזור להליכי פש"ר בנסיבות העניין, במיוחד כשחלפו רק שנתיים מאז ביטול ההליך הקודם בשל ניצולו לרעה.

בדיון שהתקיים ביום 7.7.08 חזר כל צד על עמדתו.

אין חולק כי "אחד השיקולים שיש לבחון מקום בו מתעוררת השאלה אם ליתן צו כינוס נכסים ופשיטת רגל (או לבטל צו כזה לאחר שניתן), נוגע לתום ליבו של החייב, לנסיבות שהובילו ליצירת החוב ולאמצעים שבהם נקט החייב עד הגיעו לבית המשפט" (ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר; 22.1.07). כידוע, להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות , האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205 - 206 (2003). בהעדר תום לב בהתנהלות החייב בעת יצירת חובותיו ובהליכי פשיטת הרגל, אין הוא זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שנייה, בעמ' 169).

בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם, האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות והאם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיוצ"ב.

במקרה שבפניי דומה כי אין כרגע טענה בדבר חוסר תום לב בשלב יצירת החובות. עובדה היא, שהכנ"ר מצא את החייב כראוי לקבלת צו כינוס בזמנו, במסגרת ההליך הקודם. הקושי הנוכחי קובע מעצם עובדת ביטולם של אותם הליכים.

אכן, הגשת בקשה נוספת לצו כינוס אינה עניין של מה בכך. על המבקש מוטל הנטל להראות שינוי נסיבות שיצדיק זאת. עם זאת, נפסק גם, כי אין זה השיקול היחיד. בע"א 1693/06 תורג'מן נ' הכנ"ר (5.11.07) נדון ערעור של חייב על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשתו של המערער להכריזו פושט רגל והביא בכך לסיומם של ההליכים. בית המשפט נימק את דחיית הבקשה בכך שהמערער פעל בחוסר תום לב. בין היתר צוינה העובדה שהמערער הורשע בפלילים בגין עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, כי נתון זה לא צוין בבקשתו לצו כינוס, כי הוא לא שילם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו וכי לא הגיש דוחות כספיים שחובה הייתה להגישם. בית המשפט העליון מצא שקיימים "שיקולים לכאן ולכאן במקרה דנא", וקבע: "בנסיבות אלה נראה לנו שהדרך הנכונה הינה מתן אפשרות, שלמעשה קיימת תמיד, לפנות בבקשה חדשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל. בדרך זו יוכל המערער לתקן את דרך התנהלותו, למצער לעניין התשלומים החודשיים שיושתו והגשתם של דוחות כספיים. היה ותוגש בקשה חדשה כאמור תוכל הערכאה הדיונית לשקול מחדש העניין תוך התחשבות, בין השאר, באמור בפסק דין זה" (ההדגשה לא במקור - א.ז.).

גם במקרה זה הגעתי למסקנה כי יש לאפשר לחייב "לתקן את דרך התנהלותו". הסבריו של החייב נראים כנים. הרושם שמתקבל הוא שאין המדובר ב"מתחמק מקצועי". הא ראיה, שהחייב המשיך לשלם במשך יותר משנה נוספת את התשלומים החודשיים, לאחר אותו מועד שבו בוטלו ההליכים, כלומר - הפיגורים היו זמניים, ולא מדובר בהתנהלות המלמדת על ניתוק מוחלט מההליך.

עוצמת הפגיעה בחייב כעת אם לא יינתן הצו מחדש איננה שקולה ואיננה מידתית לעוצמת הכשל שנפל בהתנהלותו בהליך הקודם.

הבקשה מתקבלת. אני שב ומעמיד את הסכום החודשי על 700 ש"ח, כל עוד לא הוצגו נתונים המחייבים את התאמתו. מצ"ב צו פורמלי (ניתן לסגור גם את הבקשה לסעד זמני בבש"א 10616/08).

ניתנה היום י"ז בתמוז, תשס"ח (20 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: