החלטה בתיק פשר 1795/04

1.         מהות הבקשה:

הבקשה שבפניי הינה בקשת המבקש (להלן: " הבנק"), לאכוף את השעבודים הכלולים באגרת החוב ללא הגבלה בסכום אשר נחתמה והוצאה על ידי המשיבה (להלן: " החברה "), ביום 29.2.00 לטובת הבנק.

השעבוד הינו שעבוד קבוע ראשון על הון המניות הבלתי נפרע של החברה והמוניטין שלה, וכן שעבוד שוטף כללי ראשון על מפעלה ועל יתר הנכסים והזכויות שיש לחברה כעת ושיהיו לה בעתיד הנכללים באגרת החוב, כאמור לעיל.

בבקשה נאמר כי החברה עוסקת ביבוא ושיווק של כלי בית ומוצרי חשמל ביתיים. כפי שידוע לבנק, עיקר רכושה של החברה הינו זכיונות של החברה, חובות לקוחות וציוד.

חיוביה של החברה בחשבון הבנק המתנהל אצלה, עולה ליום 14.6.04, לסך של כ- 13 מליון ש"ח.

דפי החשבון צורפו לבקשה.

הבנק ציין כי ככל שידוע לו המשיבה איננה פעילה והודיעה לו כי החליטה להפסיק את הפעילות העסקית ופיטרה את עובדיה.

על פי מידע אשר התקבל אצל הבנק, הוגשה תביעה על ידי החברה כנגד חברה בשם SEB  ואח' ע"ס של 40 מליון ש"ח בגין הפרת הסכם סוכנות בלעדי, במסגרת תיק אזרחי (מחוזי ת"א) 2708/01.

בנסיבות אלה, התקיימו לדברי הבנק התנאים האמורים בסעיף 11 ו- 12 לאיגרת החוב, כך שקיימות נסיבות המזכות את הבנק להעמיד לפרעון מיידי את כל החובות המובטחים ולמנות לצורך כך כונס נכסים.

בבקשה תמך תצהירו של מר רפאל מנטין, מנהל תחום באגף אשראיים מיוחדים של הבנק.

בתצהיר חזר מר מנטין על האמור בבקשה.

2.         תגובת החברה:

במסגרת התגובה טענה החברה כי ההליך אשר ננקט על ידי הבנק איננו מוכר בהוראות הדין ולוקה בחוסר תום לב, כמו גם במצגי שווא וחצאי אמת.

לתגובה זו צורף תצהירו של מר יצחק ספקטור, (להלן: "מר ספקטור"), מנהל החברה.

בתצהיר נאמר על ידי מר ספקטור כי החברה היא חברה פעילה בעלת מוניטין רב, העוסקת מזה שנים ארוכות בתחום העיצוב והייבוא הבינלאומי של כלי בית ובהשכרת נכסי נדל"ן.

מר ספקטור טען כי הבנק מבקש סעדים גורפים וכלליים שאינם דרושים, וזאת בשעה שפרט לנכסי המקרקעין אשר בבעלות החברה המשועבדים לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט בשעבוד ראשון, כל רכושה הממשי של החברה הינו מלאי קבוע המהווה מלאי עסקי שוטף ומתחלף המוחזק מעת לעת במחסני החברה. לכן, אין צורך בסמכויות המתבקשות לעניין ביטוח רכוש החברה או תפיסת מסמכי הנהלת החשבונות.

עוד טענה החברה כי הבנק לא הסביר מהי התועלת במינוי כונס נכסים על רכוש החברה, שהינו כאמור מלאי מתחלף ושערכו משתנה על פי היצע וביקוש הן בשוק המקומי והן בשוק הבינלאומי.

החברה טענה גם כי בפי הבנק אין כל טענה בדבר האשראי אותו חבה החברה.

אילו היתה מועלית טענה כזו, אין ספק כי ניתן היה להגיע להסכמות.