החלטה בתיק פשר 1792/02

1.      לפני מספר בקשות, האחת ביטול החלטה שניתנה ביום 21.1.07 ובה נעתרתי לבקשת הנאמן לחייב את המבקשים בהגדלת הסכומים החודשיים באופן רטרואקטיבי, בש"א 9969/07. השניה, בקשת החייבים להפטר בש"א 8983/06. בקשה נוספת הינה אישור הסדר שבין המבקשים לבין הנאמן בדבר קרן השתלמות של המבקשת בבש"א 24696/05.

2.      תמצית העובדות הדרושות לענין:

ביום 20.8.02 ניתן כנגד המבקשת לבקשתה, צו כינוס נכסים ועו"ד אטלס מונה כנאמן לנכסיה. ביום 21.8.02 ניתן נגד המבקש לבקשתו צו כינוס ועו"ד אטלס מונה כנאמן גם לנכסיו.

בהמשך, ביום 13.2.04 הוגשה בקשה להגדלת התשלום החודשי שהושת על כל אחד מהחייבים מסך 400 ש"ח לסך 1,000 ש"ח.

מנסיבות שאינן תלויות בבית המשפט, לא התקיים דיון בבקשה למרות הזמן הרב שחלף מאז הוגשה.

הבקשה הובאה להכרעתי רק ביום 21.1.07. לאחר שעיינתי בבקשה ומשלא נמצאה בה של המבקשים, הוריתי על הגדלת התשלומים החודשיים לסך של 800 ש"ח לכל אחד מהם וזאת מיום הגשת הבקשה.

יאמר כי ההחלטה ניתנה בעקבות תגובה חדשה שהוגשה לבית המשפט שלא במסגרת הבקשה המקורית ומבלי שתגובת המבקשים לה היתה לפני. בנסיבות אלה עתרה ב"כ המבקשים להורות על ביטול ההחלטה מהטעם שלא היתה בפני בית המשפט תגובת המבקשים וכן בהתחשב בכך שעסקינן בבקשה חדשה.

בין לבין, ביום 11.4.06 הגישו המבקשים בקשה למתן הפטר אשר היתה תלויה ועומדת במקביל לבקשה להגדלת התשלום החודשי. סבורני כי מן הראוי היה שתוסב תשומת לב בית המשפט לכך שבקשה כאמור תלויה ועומדת עת התבקש להחליט בבקשה להגדלת התשלומים.

עוד אוסיף כי בשלב מסויים הגיעו הנאמן והמבקשים לידי הסכמה באשר לקרן ההשתלמות של המבקשת (להלן: "הקרן"), תישאר ברשותה של המבקשת כאשר המבקשים ילוו מכספי הקרן סך של 50,000 ש"ח ויפקידו אותו בקופת הפש"ר. להסכמה זו לא ניתן אישורו של הכנ"ר ואף לא של בית המשפט, כאשר בקשה לאישור מונחת לפני .

3.         בדיון שהתקיים ביום 11.7.07, השאיר הנאמן את הבקשות לשיקול דעת בית המשפט ואילו הכנ"ר התנגד להן.

4.         לטעמי, חלה שגגה מינהלית באופן בו התבקש מתן החלטה בבקשה להגדלת התשלומים, שכן בית המשפט לא הופנה לבקשה המקורית בה היתה מצויה התנגדות המבקשים. מכאן שבית המשפט לא נתן דעתו לטעמי המבקשים שהתנגדו לבקשה ולא בחן לגופו את התנגדות המבקשים. די בכך כדי לבטל את ההחלטה.

אף לגופו סבורני שאין מקום להגדיל את התשלומים שהושתו על המבקשים. עסקינן בבני זוג המצויים בגיל מתקדם יחסית שעובדים לפרנסתם, כאשר המבקשת הינה מורה והמבקש הינו נהג שכיר העובדים שעות מרובות ביום. השתכרותם מחד גיסא והוצאותיהם מאידך גיסא אותן בחנתי אינן מבססות את הגדלת הסכום החודשי. קל וחומר אין מקום לעשות כן באופן רטרואקטיבי גם אם לא ניתן לשלול את האפשרות שהמבקשים יכלו לצפות להגדלת הסכום התשלום החודשי בעקבות הבקשה שהוגשה, אך יש לתת את הדעת שלא ניתנה החלטה בבקשה במשך תקופה ממושכת וכי חיוב רטרואקטיבי בפרק זמן כה ארוך, הינו מכביד ביותר.

3.      בחנתי גם את בקשת החייבים למתן הפטר והגעתי למסקנה כי כפוף להעברת כל כספי קרן ההשתלמות של המבקשת לקופת הפש"ר, יש מקום להעתר לבקשה. בהקשר זה אני מביא בחשבון את גילם המתקדם של המבקשים. המבקש הינו בן 57 והמבקשת הינה בת 55 המתקרבים לגיל פרישה, אין להם נכסים, הם מתגוררים בשכירות, לא נראה באופק שיוכלו לפרוע את מלוא חובותיהם וכן העדר ענין של הנושים. זאת ועוד, המבקשים קיימו את צווי בית המשפט, שיתפו פעולה, הגישו דוחות חודשיים כנדרש ועמדו בתשלומים כסדרם. חובות המבקשים נוצרו בתום לב בעקבות כשלון עסקי כאשר חובות המבקשת נוצרו רק מכוח היותה ערבה למבקש (ספרם של השופטים שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל עמ' 191).

הנאמן השאיר גם בקשה זו לשיקול דעת בית המשפט.

בחנתי את עמדת הכנ"ר המתנגד לבקשה, בין היתר מאחר וסבור שהיה מקום לחייב את המבקשים כתנאי למתן ההפטר בתשלום המבטא את הפרשים של תשלומים חודשיים בעבר, אי חשיפת קרן ההשתלמות של המבקשת ועוד.

לא מצאתי בכל אלה כדי סיבה לדחות את הבקשה.

נושא קרן ההשתלמות של המבקשת עלה מתלושי השכר שלה שצורפו במסגרת הדוחות התקופתיים גם אם הדבר לא בא לידי ביטוי בעת הגשת הבקשה לכינוס נכסים, אם כי מן הראוי שהיה לכך ביטוי במקום המיועד לכך בטופס שמצורף לבקשה. כאמור לא מצאתי מקום להגדיל את החיוב החודשי שהושת על המבקשים בהתחשב בהוצאות ובהכנסות ולכן אין בהסתייגות הכנ"ר בענין זה כדי לשנות.

5.         עם זאת, תנאי להפטר הינו שכל כספי קרן ההשתלמות של המבקשת יועברו לקופת הפש"ר ולא רק חלקם כפי שהוסכם בשעתו בין המבקשים לבין הנאמן. לטעמי, שעה שאדם מוכרז כפושט רגל, כל נכסיו מוקנים לנאמן לטובת נושיו  ואין זה ראוי שחלקם ישארו בידו ולא ראיתי בנסיבות המקרה מקום לסטות מהמקובל. מסקנתי זו תומכת בהחלטתי לדחות את התנגדות הכנ"ר מאחר והמבקשים הסכימו שלא לעמוד על ההסדר עם הנאמן בענין קרן ההשתלמות וזאת על מנת שבית המשפט יעתר לבקשת ההפטר ובכך גילו נכונות שסכום גדול יותר במידה משמעותית יועבר לקופת הפש"ר.

6.         מכל הטעמים האמורים הגעתי לידי מסקנה שהמבקשים זכאים להפטר.