החלטה בתיק פשר 174/04

1.         בפניי בקשת חייב להכריזו פושט רגל.

            ביום 8.11.04 ניתן צו כינוס על נכסיו של מר אבו ריא קאסם (להלן: "החייב "), בגין חובות מוצהרים בסך 2,367,786 ש"ח  ל-6 נושים. על החייב הושתו תשלומים חודשיים בסך 750ש"ח החל מיום 1.12.04.

2.         על-פי חוות דעת הכונס הרשמי שהוגשה על פי סעיף 18ד' לפקודת פשיטת הרגל (להלן - "חוות דעת הכונ"ר") , נגד החייב הוגשו 5 תביעות חוב על סך כולל של 2,148,288 ש"ח. הוגשו 3 תביעות חוב בדין קדימה בסך של 382,224 ש"ח על ידי מע"מ - 183,653 ש"ח,  מס הכנסה - 159,242  ש"ח, המוסד לביטוח לאומי - 39,329 ש"ח.

            כנגד החייב עומדים שני תיקי הוצאה לפועל. נערכה לו חקירת יכולת ותיקיו לא אוחדו.

            במועדים 14.4.05 ו-20.4.05 התקיימו אסיפות נושים בעניינו של החייב. באסיפות לא הייתה נוכחות של החייב ושל הנושים.

3.         לטענת החייב, בשנת 1989 פתח עסק לעבודות טיח ושיפוצים שפעל כהלכה עד 1994. בשנה זו החלה ירידה בביקוש אשר גרמה להסתבכותו הכלכלית. לטענתו העביר לרו"ח של העסק כספים עבור תשלום מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי וביטוח לעובדים.

            בשנת 2000 סגר את העסק ונותר חייב כספים לספקים ולעובדים. לטענתו נדהם לגלות כי אף על פי ששילם את מרבית החובות לספקים ולעובדים בעזרת בני משפחתו, נותר חייב למס הכנסה סך 743,149 ש"ח, למע"מ סך של 1,425,245 ש"ח ולביטוח לאומי סך 150,000 ש"ח. לדבריו רואה החשבון לא עדכן אותו במתרחש והחייב העביר לו כספים לפי דרישתו.

            החייב העביר את ספרי החשבונות לבדיקת רו"ח נוסף אשר הסביר לו כי במס הכנסה פסלו את ספרי החשבונות והוצאו לו שומות לפי מיטב השפיטה.

4.         ממצאי חקירת הכונ"ר, המבוססים על טענות החייב מעלים כי החייב פתח תיק עוסק מורשה במסגרת עסקו העצמאי בתחום עבודות הטיח. החייב העביר דיווחים למע"מ על עסקאות עד שנת 2001. בשנת 1994 חלה הידרדרות בהכנסות עסקו כיוון שקבלנים עימם עבד לא שילמו לו בזמן בגין עבודות שביצע עבורם. כיום אינם חייבים לו עוד כספים, שכן בהסכמתו העבירו אלה כספים ישירות לקבלני המשנה. לטענתו מחד גיסא לא קיבל חשבוניות מקבלני המשנה כנגד התשלומים ומאידך גיסא שלטונות המס הוציאו לו שומות על הכנסות. לדבריו נדרש על ידי פקיד שומה לשלם את הסכומים שנדרשו ממנו, אך סירב והגיש ערעור על השומות שהוציא פקיד השומה אולם ערעורו נדחה. בפסק הדין שניתן בתיק עמ"ה 113/01 נקבע כי החייב השמיט בדיווחיו הכנסות בשנים 94, 97 ע"ס 173,061 ש"ח. כמו כן לדבריו בשנת 1997 בכדי להימנע מכתב אישום, שילם כופר למס הכנסה.

            בשנת 1997 שכר רכב מסוג טויוטה הילקס ושילם מידי חודש סך 2,024 ש"ח במשך 60 חודשים. סך כולל של העסקה עמד על 121,440 ש"ח.

5.         החייב יליד 1954, מתגורר בסחנין עם אישתו ושני ילדים בגירים. החייב עבד בשנת 2001  כפועל בניין שכיר בכל חלקי הארץ אולם מאז 2002 הוא מובטל וחי מקצבת הבטחת             הכנסה בסך 1,225 ש"ח. אשת החייב אינה עובדת. החייב מתגורר בנכס חכור בסכנין.

6.         בדיון מיום 20.6.05 וגם בדיון שנקבע ל-12.12.05 ניתנה לחייב ארכה להגיש תגובה לחוות          דעת הכונ"ר. עם זאת החייב טרם הגיש תגובה זו, ולנוכח נסיבות העניין, החלטתי כי אין          מקום לדחייה נוספת, וכי ההחלטה תינתן על בסיס החומר שבתיק.

7.         מחוות דעת הכונ"ר עולים הנתונים הבאים:

א.         החייב משלם את התשלומים החודשיים כסדרם.

ב.         החייב לא הופיע לאסיפות הנושים שהתקיימו בעניינו.

ג.          החייב לא הוכיח כי הסתבכותו הכלכלית נוצרה בשל כשלון עסקיו בתום לב.

החייב לא הוכיח גרסתו לעניין תשלום חובותיו לנושים ולא הציג שום  אסמכתאות שאכן בוצע תשלום, כנטען על ידו. ללא המסמכים הנדרשים לא ניתן להתחקות אחר פעולותיו של החייב ולברר האם נהג בתום לב בעת יצירת חובותיו.

ד.         החייב העביר דיווחים כוזבים למס הכנסה בגין הכנסותיו. בין היתר, השמיט הכנסות בסכומים ניכרים ואף חויב בתשלום כופר בגינם.

ה.         לחייב חובות רבים לרשויות המס ולמל"ל, אשר מהווים למעלה מ-90% מחובותיו. לחייב חובות בדין קדימה המגיעים כדי סך 382,224 ש"ח ובנסיבות כאלה אין תועלת בתיק הפש"ר.