החלטה בתיק פשר 1700/05

מונחת בפני בקשתם של מנהלים ובעלי-שליטה לשעבר בחברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ, במסגרתה מועלות טענות קשות כנגד החוקרים שמונו לחקור את נסיבות קריסת החברה ואת התנהלותם של בעלי המניות. במסגרת הבקשה, קובלים המבקשים על התנהלות החוקרים, ובעיקר על העובדה כי הללו סירבו לאפשר לבא-כוחם להיות נוכח בחקירה. בנוסף, מעלים המבקשים שורה של טענות משפטיות כלליות שעניינן חוסר סמכות של החוקרים לנהל חקירה בכלל, ולמצער בעניינים שארעו למעלה משנה לפני קריסת החברה. כמו כן, קובלים המבקשים על התנהלות החוקרים במהלך החודשים האחרונים, ובעיקר אודות פרסום דוחות ביניים, וטוענים כי החוקרים גיבשו "דעה קדומה ונחרצת" כלפיהם.

עיינתי בכתבי הטענות המפורטים שהגישו הצדדים, וכן בעמדת כונס הנכסים הרשמי, ומהם עולה מסקנה ברורה וחד-משמעית, כי המחלוקת שבפני הינה מחלוקת משפטית טהורה , אשר אינה מצריכה בירור עובדתי כלשהו, אלא עוסקת רובה ככולה בסוגיות משפטיות ופרשניות הנוגעות למעמד וליכולת לערוך חקירות בתקופת הקפאת הליכים ולאחריה. זאת ואף זאת; בנסיבות המקרה, עניין לנו בהחלטה שיש חשיבות רבה להכרעתה מוקדם ככל האפשר, באשר היא דרושה לשם הכרעתם של עניינים דוחקים אחרים הנוגעים להליכי ההסדר של חברת קלאבמרקט. אי לכך, הרי שצודק ונכון בנסיבות המקרה ליתן הכרעה מהירה שלא במעמד הצדדים, וכך אני עושה.

1.         קלאבמרקט, אשר היתה אחת מרשתות השיווק הגדולות בארץ, קרסה ביולי אשתקד, בהותירה חובות בשיעור העולה בהרבה על מיליארד ש"ח, רובם כלפי ספקים (קרי, נושים בלתי מובטחים). חלפה תקופה לא ארוכה ובעזרת הנאמנים בהקפאת הליכים וכונס הנכסים הרשמי, הושג הסדר נושים במסגרתו נמכרה החברה לרשת שופרסל, וזאת בתמורה לסכום אשר יש בו כדי לכסות כ-50% מסך החובות הבלתי מובטחים (השיעור המדוייק טרם נתברר סופית, בשל סכסוכים משפטיים כאלו ואחרים הנוגעים להסדר הנושים, אשר חלקם עודו תלוי ועומד).

במילים אחרות; עניין לנו באחת הקריסות העסקיות הגדולות, החמורות והמזיקות ביותר שארעו במשק הישראלי מזה שנים. זאת במיוחד נוכח העובדה, כי בניגוד למקרים אחרים של קריסות עסקיות, הרי כאן נפל מרבית הנזק לא על שכם של הבנקים וגורמים אחרים שהינם בעלי חוסן כלכלי גדול ויכולת טובה ל"פיזור נזקים", אלא על ציבור הספקים. העובדה כי הסדר הנושים אינו מביא עימו אלא שיפוי על מחצית הנזקים לערך, ואף זאת לאחר חודשים ארוכים, גרם לנזק כלכלי גדול, והביא רבים מאותם נושים לסכנה כי יקלעו לקריסה ולחדלות-פרעון בעצמם.

2.         על רקע זה, כמו גם בשל סיבות אחרות וחשדות לכאורה כנגד מנהלים ובעלי שליטה ברשת, נוצר צורך משמעותי לערוך חקירה מקיפה, מעמיקה וממצה של נסיבות הקריסה והתנהלות החברה טרם קריסתה. אי לכך, נעתר בית המשפט לבקשה שהגיש כונס הנכסים הרשמי, וביום 4.8.05 ניתנה החלטה אשר מינתה את החוקרים, והסמיכה אותם לחקור את:

" הנסיבות אשר הובילו את חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ לקריסה, וחשדות לכאורה בדבר פעולות שלא כדין אשר נעשו בחברה ערב קריסתה".

זאת, בתוספת לצו איסור פרסום זמני (אשר תוקפו פג זה מכבר). בשל חשיבות הדברים, יצוטטו כאן מספר קטעים מתוך אותה החלטה, אשר יש בהן בכדי לשפוך אור על טעמי המינוי והסמכויות הכרוכות בו.

" אין ספק, כי עריכת חקירה מקיפה בכל הנוגע לנסיבות קריסתה של חברה שהגיעה להקפאת הליכים הינה בגדר דין רצוי, וזאת כמה וכמה סיבות. בין היתר, כדי למנוע הפיכתו של מוסד הקפאת ההליכים ל"עיר מקלט" למנהלים אשר פעלו שלא כדין ומבקשים להמנע מפירוק ומסמכויות החקירה המקיפות הקמות בעת פירוק, לפי סעיף 288 לפקודת החברות.

זאת ועוד; עריכת חקירה יסודית וממצה של הפעולות בחברה עולה בקנה אחד עם הגישה לפיה אלו המבקשים את הגנת הדין (קרי, צו הקפאת הליכים ועריכת הסדרת נושים אשר יכפה על המיעוט המתנגד) חבים בחובה גבוהה של תום-לב, גילוי נאות ונקיון כפיים. עריכת חקירות במתכונת דומה לאה הנערכות בפירוק הינה בגדר חובה, בכדי לתת לגישה זו "שיניים" ונפקות אמיתית בחיי המעשה".

ובהמשך:

" גם אם ימצא בסופו של יום (ויתכן וכך יהיו פני הדברים) כי לא נפל כל פגם בהתנהגות המנהלים ובעלי המניות, במקרה הנוכחי, הרי שהחקירה היסודית נדרשת אף כעניין של מדיניות שיפוטית ומראית פני-הצדק. זאת, בכדי להעביר מסר חד-משמעי למנהלים ובעלי מניות של חברות אחרות, כי הגעה לקריסה והקפאת הליכים יתכן מאד ותוביל אף לחקירה מדוקדקת של מעשיהם והתנהגותם - קל וחומר אם עסקינן בקריסה ובמצבת חובות גדולים שכאלו".

על החלטה זו, על כל האמור והקבוע בה לא הוגש ערעור , והיא הפכה חלוטה. אי לכך, הרי שכבר בשלב זה אעיר כי המבקשים מנועים מכל וכל מלתקוף את הקביעות והמסקנות העולות מאותה החלטה בשלב כה מאוחר. לעומת זאת, אין באמור לעיל בכדי למנוע מהם להעלות טענות בדבר הפירוש הנכון להחלטה, וכן לטעון כי לשינוי הנסיבות, ובעיקר סיומה של הקפאת ההליכים, ישנה נפקות משמעותית לגבי החוקרים וסמכויותיהם.

3.         על רקע זה, מן הראוי לעבור ולדון ולהכריע בטענותיהם של המבקשים. ראשית, יש לדון בטענות הגורפות בדבר חוסר סמכות כללית של החוקרים; לאחר מכן, היה וידחו טענות אלו, יהיה מקום לעבור ולדון בטענות הספציפיות יותר אודות העניינים המותרים בחקירה, וכן בסוגיה הנוגעת ליצוג משפטי (קרי, נוכחות פרקליט המבקשים בעת החקירה).

4.         שאלה מרכזית, העומדת בבסיס המחלוקת המונחת בפני, הינה מחלוקת בדבר הפרשנות הנכונה של ההלכה הכללית שקבע בית המשפט העליון בפש"ר 3911/01 בעניין כספי נ' נס.