החלטה בתיק פשר 1700/05

מונחת בפני בקשה אשר הגישו נאמני רשת קלאבמרקט (להלן: "הרשת"), וזאת כנגד לא פחות מ-79 (!) משכירי נכסים בהם פועלים סניפים של הרשת. עיקרה של הבקשה הינה כי אצהיר על בטלות גורפת של הסכמים שחתמו חלק מאותם משכירים עם צדדי ג', ובעיקר רשת הריבוע הכחול בע"מ, וכן בקשה כי אבהיר, כי עצם כניסתה של החברה להקפאת הליכים או אי-תשלום במועד של חובות עבר, אין בהם בכדי להוות עילה לביטול חוזי שכירות.

לאחר שעיינתי בטענות הנאמנים, מצאתי כי הבקשה בנוסחה הנוכחי אינה יכולה לעמוד, ואין מנוס מלמחקה, וזאת בלא לבקש בשלב זה את תגובות המשיבים.

ראשית אעיר, כי ספק גדול בעיני, אם ראוי היה להגיש מלכתחילה בקשה שהינה כוללנית, ואשר כורכת בחובה מספר כה גדול של משיבים. זאת גם ובעיקר לאור העובדה, כי לכל אחד מהמקרים אפיונים עובדתיים ומשפטיים אחרים. זאת ואף זאת; נקל היה לראות, כי כל אחד מן המשיבים (ולמצער, חלק ניכר מהם), היה נעזר בשירותי פרקליט אחר, ומגיש תגובה משלו, אשר היתה מצריכה את הנאמנים להגיב בכתב-תשובה נפרד - דבר אשר היה מסרבל את הדיון בתיק, ומקשה על מתן הכרעה יעילה וצודקת.

שנית, וחשוב אף יותר: נראה מן הבקשה, כי הנאמנים "מגששים באפלה", באשר במובנים רבים, רב הנסתר על הנגלה בכל האמור בעובדות אשר ראוי כי יתמכו בקשה מעין זו. לא הוברר במידה מספקת, האם כל המשכירים המופיעים ברשימה אכן התקשרו בחוזים עם הריבוע הכחול או צדדי ג' אחרים (מלבד רשת שופרסל); אף העובדה הנטענת, כי רשת הריבוע הכחול מקשה על הנאמנים להשיג מידע מספיק, אינה מצדיקה "קיצור דרך" שכזה - אלא לכל היותר, ראוי היה כי הנאמנים ינקטו בהליכים המתאימים להשגת המידע, טרם שהם מגישים בקשות גורפות כנגד משכירים כאלו ואחרים. מעבר לדרוש יוער, כי ניתן היה לפנות אל המשכירים עצמם (אלו מהם שלא מסרו הודעות ביטול מיוזמתם), ולנסות לברר עמם דברים לאשורם. זאת, תחת "להתכתב" עמם במסגרת הליכי בית-משפט.

לא זאת, אלא אף זאת; לגופו של עניין - מן הראוי לערוך אבחנה חד-משמעית בין שני סוגי מקרים אפשריים.

האחד - הודעות ביטול חוזי שכירות שניתנו בפועל בידי משכירים, וזאת בנסיבות הנראות לנאמנים כנגועות בחוסר תום-לב או מנוגדות לדין, ושמא אף בשל פעולתו או השפעתו של צד ג', אשר נהג באופן אשר הנאמנים סבורים כי הוא עולה לכדי עוולת גרם-הפרת חוזה.

האחר - מקרה בו מחליט משכיר שההסכם עימו עומד לפוג (בלא שקיימת לקלאב מרקט אופציה להארכה), כי אינו רוצה בחידוש החוזה, והוא מעדיף להתקשר עם צד ג'. במקרה כזה, ספק אם יכולים נאמני קלאב-מרקט לחייב משכיר כזה לשוב ולהתקשר עמם, להבדיל מהתקשרות רווחית יותר עם צד ג'. זאת ואף זאת; ספק גדול אף אם ניתן לכנות את פעולתו של צד ג' אשר "שכנע" את המשכיר לנהוג בדרך זאת בשם "גרם הפרת חוזה", באשר אי-חידושו של חוזה שתם אינו מהווה, לכאורה, הפרה כלשהי - ואי לכך דומה כי לא נתקיים אחד מיסודותיה הבסיסיים של אותה עוולה.

בשולי הדברים אעיר, כי בית המשפט אכן רואה בחומרה נסיון להאחז בעצם מתן צו הקפאת הליכים כעילה לביטול חוזים, בלא שלוותה לכך הפרה בפועל של החוזה - אלא שבשלב זה, אין טעם לדון בסוגיה זו, ודינה להידון במסגרת בקשות ספציפיות מתאימות, במידה ויוגשו כאלו.

לאור כל האמור, החלטתי למחוק את הבקשה בלא צו להוצאות, ובלא שתדרש תגובת המשיבים. הנאמנים, אם ירצו בכך, יגישו בקשות ספציפיות כנגד משכירים אשר לשיטתם פעלו שלא כדין.  אין ספק, כי תיק הקפאת ההליכים של רשת קלאב מרקט הינו חריג במימדיו ובקשיים שהוא מערים, ובאופן זה, הביא לא פעם לנקיטת צעדים והחלטות חריגות, שנדרשו בכדי להציל את הרשת מקריסה. אלא, שאין בכך בכדי להתיר חריגה רבתי מסדרי הדין, באופן המעלה חשש חמור לקיפוח זכויותיהם המהותיות של המשיבים.

המזכירות תודיע לנאמנים ולכונס הנכסים הרשמי על החלטתי.

היום י"ח בכסלו, תשס"ו (19 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.

תפארת

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: