החלטה בתיק פשר 1700/05

: | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1700-05,23935-06
7.2.2007
בפני :
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
:
דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ
עו"ד מ. פירון ואח'
:
1. רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס בתפקידם כנאמנים של חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד רות מזרחי-לינקר
החלטה

מונח בפני ערעור שהגישה חברת דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ על הכרעתם של נאמני חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ (להלן: "הנאמנים") בתביעת החוב שהגישה להם. תביעת החוב התקבלה ברובה, אולם הערעור נסוב על סך של 1521183 ש"ח פרי רכיבים שנדחו על-ידי הנאמנים או התקבלו רק בחלקם, או של חיובים נגדיים אשר הנאמנים טענו כי המערערת חבה לקלאבמרקט, ואי לכך יש לקזזם מתביעת החוב.

בטרם ניתן יהיה לדון בערעור לגופו, התעוררה בין הצדדים מחלוקת מקדמית הנוגעת לחובת ההנמקה. לטענת המערערת, ההכרעה בתביעת החוב אינה עומדת בדרישה היסודית של הנמקה ראויה, ואי לכך היא אינה ראויה ואף בלתי מובנת.

הנאמנים, לעומת זאת, טוענים כי ההכרעה נעשתה אכן בטבלאות, אולם זאת על-ידי שימוש ב"שפה" בה משתמשים ספקים ומפיצי סחורה מניה וביה, וצורף לה דף הסבר מפורט אודות כללים ואמות מידה להכרעה בתביעות חוב, בהם נוקטים הנאמנים אל מול כל הספקים שהגישו תביעות חוב.


לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ניתנת החלטתי זו.

1.         אין חולק, כי חובת ההנמקה החלה על בעל תפקיד המכריע בתביעת חוב הינה חובה עקרונית ומהותית שאין להקל בה ראש.

הנמקה ראויה של ההחלטה, בעיקר כזו הדוחה תביעת חוב או חלקים ממנה, הינה חיונית בעיקר נוכח מעמדו המעין-שיפוטי של בעל התפקיד המכריע בתביעות חוב, והעובדה כי הוא משמש למעשה בתפקיד של מעין ערכאה דיונית הקובעת תשתית עובדתית. זאת, בעוד שבית המשפט של חדלות פרעון משמש כערכאת ערעור.

יוצא, כי הנמקה ראויה מחוייבת הן כדי ליתן לנושים תחושה כי עניינם נדון בכובד ראש וברצינות, ולא אגב חפזון ושרירות, לכאורה, והן בכדי שלנושה החולק על הכרעת הנאמן תהא תשתית להבין את ההחלטה ולהחליט האם ראוי לערער עליה, כולה או חלקה - כולל הערכת מפוקחת של סיכויי הערעור, אם ובמידה ויוגש.

2.         עם זאת, מן הראוי להוסיף ולהעיר:

כשם שהכרעה לקונית בת שורות ספורות תחשב כמעט תמיד לבלתי מספיקה, כך אין בעלי התפקיד מחוייבים, ברוב-רובם המכריע של המקרים, בהנמקות ארוכות המשתרעות על-פני עשרות עמודים ומכילות ניתוחים משפטיים מפורטים ההולמים תקדים משפטי חדשני של בית המשפט העליון.

היקפה, מהותה ומידתה של חובת ההנמקה משתנים ממקרה למקרה; אין דינן של הכרעות עובדתיות וחישוביות פשוטות כדין הכרעה במחלוקת משפטית סבוכה או צורך לחוות דעה ולקבוע מהימנות לעדויות ארוכות שנשמעו בפני בעל התפקיד. אי לכך, השאלה האם נומקה ההכרעה כדבעי נקבעת, בכל מקרה, ומקרה על-פי נסיבותיו.

3.         נקודה נוספת אשר ראוי לעמוד עליה הינה, כי אף אם "חטא" בעל התפקיד ולא נימק את הכרעתו כראוי, הרי שהתרופה הראויה אינה בשום פנים ואופן קבלת הערעור מטעם זה . אין צורך להכביר מילים, כי לא בכל פעם בה בעל התפקיד לא עמד בחובת ההנמקה, הרי שבהכרח היתה החלטתו שגויה לגופה; קבלת הערעור עליה בלא בדיקה ודרישה עשויה, אם כן, להמצא במקרים רבים פוגעת שלא כדין ביתר הנושים, אם וכאשר היא מאפשרת למערער לזכות בסכומים שאינם מגיעים לו, וזאת ללא חקירה ודרישה ראויה, ואך ורק משום שבעל התפקיד שגה.

יוצא, כי המענה הראוי להתנהלות כזו של בעל תפקיד אינה קבלת הערעור, אלא השבת תביעת החוב לבעל התפקיד , כדי שינמק אותה באורח הולם; לאחר מכן, יוכל הנושה להחליט האם להגיש את ערעורו מחדש, למחוק אותו כולו או חלקו, או לנקוט באמצעי אחר ההולם את הדין ונסיבות המקרה.

4.         אף הצעד האפשרי של השבת תביעת החוב לבעל התפקיד (ובמקרה זה, לנאמנים) אינו בבחינת "צעד אוטומטי" שאינו מסור לשיקול דעתו של בית המשפט. זאת, באשר במקרים מסויימים קיימות חלופות אחרות ומהירות יותר: כך למשל, הפניית הנושה לקבלת הבהרות מבעלי התפקיד, בעקבותיהם מתבקש הוא להודיע לבית המשפט האם הוא עומד על ערעורו, כולו או חלקו.

כמו כן, מן הראוי להמנע ממצב בו נגרר בית המשפט להליך סרק לשמו: מצב זה עשוי להתעורר אם וכאשר עולה מכתב הערעור עצמו בבירור, כי חרף הליקוי בהחלטת בעל התפקיד, הבין הנושה היטב את ההחלטה, והדבר משתקף בבירור בערעורו. במצב כזה, בו כל הצדדים מבינים היטב את המחלוקת, החזרת התביעה לנאמן אינה אלא בגדר סחבת של הדיון, שלא תועיל לאף אחד מהצדדים, באשר בסופו של יום יעמדו שניהם בפני בית המשפט, באותו מצב בדיוק בו היו בעת שקבל הנושה על העדר ההנמקה. במקרים כאלו, דומה כי לכל היותר ניתן לבקש הבהרות מבעל התפקיד אגב הדיון בערעור , ובמקרים המתאימים אף לשקול פסיקת הוצאות לטובת הנושה שזכותו לקבלת הנמקה קופחה.

הכרעה במחלוקת הנוכחית

5.         מה מלמדות נסיבות המקרה דנן?


מעיון בכתבי הטענות, בתביעת החוב ובהכרעת הנאמנים עולה תמונה ברורה, כי באשר לרוב רובן של הסוגיות הרלוונטיות, הרי שהמערערת הבינה הבן-היטב את הכרעת הנאמנים , דבר המשתקף בכתב הטענות הארוך והמפורט שהגישה , בו דומה כי ערערה "על כל צעד ושעל" של החלטת בעלי התפקיד, כולל בסעיפים שמשמעותם הכספית מסתכמת במאות שקלים בודדות, כאשר כל סעיף זוכה להנמקה מפורטת ממנה עולה כי בחלקו הארי של הערעור, הבינה, כאמור, המערערת הבן-היטב את ההכרעה, וידעה אף ידעה לזהות ולהצביע על גזרת המחלוקת המדוייקת בינה לבין הנאמנים בכל סעיף וסעיף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>