החלטה בתיק פשר 1700/05

מונחת בפני בקשתם של הנאמנים להסדר הנושים של חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ לפסיקת שכר טרחתם. זאת, על פי כללי שכר החלוקה הקבועים בתקנה 8א לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), אשר עניינם קביעת שכר-טרחה באחוזים מסך החלוקה בפועל לנושי החברה .

לאור העובדה, כי אין חולק שחישוב אריתמטי של שכר-הטרחה לפי התקנה דנן עשויה להביא לקביעת סכום גבוה ביותר (העשוי לעלות על למעלה מ-80 מיליון ש"ח), ביקשו הנאמנים, מלכתחילה, כי אם יקבע שכרם לפי מתכונת של שכר חלוקה, יזכו אך ל- 5% (במקום כ- 10% על פי התקנות) מסך החלוקה, דבר אשר יזכה אותם בסך של כ-45 מיליון ש"ח, לרבות שכ"ט בגין פעולות עתידיות. במקרה זה, מוותרים הנאמנים מראש על החזר הוצאות ותוספת בגין מאמץ מיוחד. לבקשה צורפו דיווחים אודות שעות העבודה, ונתונים נוספים הדרושים לשם תשלום שכר הטרחה.

ועדת הביקורת של החברה קיבלה, באורח עקרוני, את צורת החישוב לה עתרו הנאמנים, אולם נוכח גובה הסכום המבוקש, המליצה לבית המשפט "בגין מראית העין", להפחית את שכר הטרחה לסך של כ-4% מדמי החלוקה - דבר אשר יעמיד את הסכום המבוקש על כ-36 מיליון ש"ח.

כונס הנכסים הרשמי, בעמדה מפורטת ומנומקת שהגיש, מציע להפחית את אחוז שכר-הטרחה מעט יותר, דבר אשר יעמיד את שכר-הנאמנים על כ-31.75 מיליון ש"ח; עמדתו זו של הכונס הרשמי נסמכת על חישוב שערך בהתאם לדו"ח השעות שהשקיעו משרדי הנאמנים. לשיטת כונס הנכסים הרשמי, תתקבל תוצאה דומה מחישוב דיפרנציאלי של שכר-הטרחה בהשוואה לשכר ראוי למשרדים מובילים מסוג זה, בהתאם לחלוקת השעות בין מתמחים, עורכי דין והנאמנים עצמם.
הנאמנים התנגדו, במסגרת כתבי הטענות, לעמדת הכונס הרשמי, ובין היתר טענו כי אומדן זה אינו מבטא אובדן של תיקים בהם היה השכר מחושב בדרכים אחרות, כמו גם שעות עבודה חריגות רבות שדרש התיק המורכב בו עסקינן. תגובת הכנ"ר מעלה המלצה ל כ- 3.5% מדמי החלוקה .

לאור חשיבותה של הבקשה והסכום הגבוה העומד על הפרק, ראיתי לנכון לקבוע דיון, אשר יאפשר לנושי החברה להביע את עמדתם; ביני לביני, התקבלו מספר התנגדויות לבקשה, בעיקר מצידם של הבנקים; אלו עתרו, בין היתר, לקבוע את שכר הטרחה בדרכים אחרות - בין אם בדרך של חישוב שכר-הטרחה לפי שכר-ניהול או מימוש, ובין אם בדרך דומה למה שנפסק בתיקים גדולים וסבוכים אחרים של הקפאות הליכים ופירוק, כגון אלו שנוהלו בעניין תשלובת פוייכטוונגר, חברת תבל וכיוצא באלו; כמו כן, ביקשו הבנקים להחיל את ההלכה המקזזת משכר הטרחה את הכספים ששולמו מהקופה בגין יועצים שונים, אשר בנסיבות המקרה דנן עומד על 3 מיליון ש"ח לערך. בסופו של יום, טענו המתנגדים כי גובה שכר-הטרחה הראוי עומד על סכום הנע בין 11 ל-14 מיליון ש"ח.

במהלך הדיון שנערך, הוצגה בפני הסכמה, לכאורית, בין הנאמנים לבין חלק מן הבנקים, כולל בנק לאומי, שהינו הנושה הגדול ביותר בקבוצה זו.

לפי הסכמה זו, יעמוד שכר-הטרחה של הנאמנים על סך כולל של 28 מיליון ש"ח, אשר יחולק לשלושה חלקים:

א.                  תשלום מיידי של 10 מיליון ש"ח.

ב.                  תשלום עתידי באותו סכום.

ג.                    היתרה בתשלומים חודשיים.

עם זאת, ראוי לציין כי חלק מהבנקים, ובראשם בנק הפועלים, התנגדו לפשרה דנן ועמדו על דרישתם המקורית; כמו כן, התגלעה במהלך הדיון מחלוקת חדשה בין הנאמנים לבנק לאומי, הנוגעת לשאלה האם יקוזז משכר-טרחת הנאמנים סכום אגרת ההשגחה של כונס הנכסים הרשמי, העומדת על-פי דין על 20% מסך שכר-הטרחה שינתן לבעלי התפקיד. בנסיבות המקרה דנן, נקל לראות כי עניין לנו בסכום ניכר, העשוי להתקרב ל-6 מיליון ש"ח (!).

חלק מן הספקים אשר הביעו את עמדתם, תמכו בבקשת הנאמנים - זאת כאשר חלקם מפרטים את הסיוע הרב שקיבלו מן הנאמנים באורח אישי, אשר לשיטתם סייע להם להמנע מלקרוס בעצמם. ספקים אחרים, לעומת זאת, ובראשם הספק דואר נע וקבוצת ספקים שחברה אליו, העלו טענות חריפות כנגד גובה שכר הטרחה, וטענו כי מאחר ועניין לנו בבעלי תפקיד שהינם "ידו הארוכה" של בית המשפט, הרי שאת שכר-הטרחה אין לקבוע באחוזים, אלא "בהתאם לאמות המידה החלות על עובדי ציבור" - זאת, לשיטתם, "כשם ששר האוצר אינו נוטל שכרו באחוזים מתקציב המדינה". כמו כן, טענו כי מאחר ולא ברור עדיין מתי יסתיימו ההליכים המשפטיים, ורבים מהנושים טרם קיבלו, ואף אינם יודעים מתי יקבלו, את המגיע להם, אין לשלם שכר-טרחה אלא לאחר שתבדקנה ותוכרענה כל תביעות החוב, ויחולק דיבידנד סופי.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

1.         טרם אכריע לגופן של טענות, מן הראוי לשוב ולסקור בקצירת האומר את המקרה בו עסקינן - תיק הקפאת ההליכים והסדר הנושים של קלאבמרקט. אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי עניין לנו בתיק חריג שבחריגים, מיוחד במינו, שאין לו כמעט אח ורע בתולדות דיני חדלות הפרעון שנדונו במדינת ישראל , למצער מאז קריסתה של תשלובת כור, קל וחומר מאז שהותקנו הדינים החדשים החלים כיום.

היחוד הרב בעניין קלאבמרקט אינו נוגע אך ורק לסדרי הנשיה העצומים, אשר עומדים על כ-1.3 מיליארד ש"ח (וזאת אף לאחר פעולות משפטיות אשר צמצמו באופן ניכר את מסת הנשיה); עניין נוסף ורב משמעות המייחד את המקרה הנוכחי, הינו העובדה כי בניגוד למקרים אחרים, בהם הייתה עיקר הנשייה שייכת לבנקים וגופים דומים, הרי שבנסיבות המקרה, עיקר הנשיה שייך לציבור גדול של ספקים , רבים מהם ספקים קטנים ובינוניים. לא זו בלבד, כי הדבר העצים מאד את הסיכון ל"אפקט דומינו"- קרי, כי ספקים רבים עשויים לקרוס אם לא יוחזר להם חלק משמעותי מחובם, אלא שהפך את ניהול התיק לקשה בהרבה מן הרגיל, וזאת באשר הנאמנים נאלצו להתמודד עם מספר עצום של נושים; בעיה זו העצימה אף יותר, נוכח ההלכה החדשנית של בית המשפט העליון, המכירה בתניות שימור בעלות של ספקים. החברה, כחברה קמעונית בעלת מחזור פעילות גדול ומהיר, חייבת לשמור על אמון הלקוחות ולמכור מגוון מוצרים גדול בכדי להמשיך ולהתקיים (וזאת אף לתקופה קצרה). תניות שימור הבעלות דנן הקימו קושי נוסף ואקוטי, אשר דרש מספר גדול של הליכים משפטיים, וכן משא ומתן בהיקף ובאינטנסיביות החורגים פי כמה וכמה מתיקים סבוכים אחרים של חדלות פרעון.

יש לציין כבר בנקודה זו; ייחודו של תיק זה, בין היתר, הוא בהיות הספקים דווקא , צבור הנושים הגדול ביותר, כפי שנאמר לעיל. אחת התוצאות מריבויים של הנושים הרגילים ו"הקטנים" הינה העובדה כי בתיק זה אף אחד מהנושים לא היה נושה מהותי . זאת, במובנו של המושג בדין ובפסיקה.

נוסף לאמור לעיל, עניין לנו בהקפאת הליכים והסדר נושים של חברה שהעסיקה כ-3500 עובדים, אשר היו בסכנה מוחשית של פיטורין והדרדרות אל מעגל האבטלה; ההסדר אשר הושג בסופו של יום, מנע התממשות סיכון זה, אף אם לא בתנאים אופטימליים; כמו כן, כללה עריכת ההסדר משא ומתן סבוך עם הממונה על ההגבלים העסקיים ועם רשויות המס, ועורר סוגיות משפטיות תקדימיות, אשר טרם נדונו בחקיקה או בפסיקה הקיימת.