החלטה בתיק פשר 1651/06

מונחת בפני בקשתו של המנהל המיוחד לנכסיו של החייב ירון גולדין (להלן: " המנהל מיוחד" ו-" החייב" בהתאמה), בה הוא עותר כי אורה לחברת אקס וולף בע"מ (להלן: " המשיבה") להחזיר מיטלטלין של החייב שעיקלה במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

לטענת המנהל המיוחד, משניתן ביום 16.10.2006 צו כינוס כנגד החייב, הרי שכל ההליכים בעניינו מעוכבים, לרבות הליכי הוצאה לפועל ועיקולים הנעשים על פיהם. לכן, הליכי העיקול אשר בוצעו על ידי המשיבה ביום 3.6.2007 בטלים, ועל המשיבה להשיב את כל המיטלטלין שעוקלו. המנהל המיוחד טוען כי כבר במעמד ביצוע העיקול ברישום טען החייב כי מתנהלים בעניינו הליכי כינוס, וכי הליכי ההוצאה לפועל מעוכבים. עוד טוען הוא כי במעמד העיקול עצמו, הוצג צו הכינוס בפני המעקלים, אך אלו בחרו להתעלם ממנו. כן מציין המנהל המיוחד כי פנה לב"כ המשיבה ביום בו בוצע העיקול והודיעו כי קיים צו כינוס כנגד החייב וכי עליו להשיב את המיטלטלין. תחת זאת, ככל הנראה, בחר ב"כ המשיבה לפנות ישירות לחייב ולדרוש ממנו תשלום של 5,200 ש"ח, שאם לא כן ימכרו המיטלטלין.

בהחלטה מיום 11.6.2007 התקבלה הבקשה, על יסוד אי עמידתה של המשיבה בהוראות סעיף 91 לחוק ההוצאה לפועל. כן חויבה המשיבה בהוצאות המנהל המיוחד בסך 5,000 ש"ח.

ביום 13.6.2007 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה, וביום 21.6.2007 הגישה את התצהירים התומכים בה. המשיבה טוענת כי הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב נפתחו בעקבות פסק דין שניתן לטובתה בשנת 2004. במסגרת הליכים אלו, התבצע ביום 7.3.2007 עיקול ברישום בדירת החייב, במהלכם טען החייב כי מתנהלים הליכי כינוס כנגדו. בדיקה שעשה ב"כ המשיבה במערכת ההוצאה לפועל העלתה כי לא קיים עיכוב הליכים בעניינו של החייב. לאחר זאת, ומתוך זהירות, שלחה המשיבה תביעת חוב למשרדי הכנ"ר, אך זו הוחזרה לה בצירוף מזכר כי "עדיין לא ניתן צו כינוס/פירוק בתיק זה". יצוין כי מזכר זה אינו מזכיר מהו התיק, מיהו החייב ואינו נושא תאריך.

על פי טענת המשיבה, צו הכינוס בעניינו של החייב מעולם לא פורסם, ועל כן לא יכולה הייתה המשיבה לדעת עליו, ואף אין לייחס לה כל ידיעה קונסטרוקטיבית. כן טוענת המשיבה כי החייב פעל בחוסר תום לב כאשר לא עדכן את המשיבה בעובדת היותו בהליכי כינוס, ומשום שלא ווידא כי דבר צו הכינוס בעניינו פורסם כדין.

עוד טוענת המשיבה כי משהוצגה למוציא לפועל החלטת בית המשפט, לפיה ניתן צו כינוס בעניינו של החייב, פנה המוציא לפועל למענה הטלפוני של מערכת בתי המשפט, שם נמסר לו כי אין עיכוב הליכים בתיק. כמו כן טוען ב"כ המשיבה כי ביצע שוב בדיקה ברשומות ובלשכת ההוצאה לפועל לאחר שהמנהל המיוחד שלח לו את אותה החלטה בפקס, אך גם שם לא נמצא זכר לצו כינוס או לעיכוב הליכים. על פי טענת המשיבה, פרוטוקול הדיון אשר הוצג בפניה על ידי החייב, ממנו עולה כי ניתן כנגדו צו כינוס, לא היה חתום או מאומת כדין. המשיבה טוענת כי אף פרוטוקול הדיון אשר שלח המנהל המיוחד לבא כוחה לא היה חתום או מאושר כדין.

המנהל המיוחד בתגובתו אינו מתייחס להיעדר הפרסום בדבר צו הכינוס ברשומות, וטוען כי המשיבה ידעה למעשה כי ניתן צו כינוס לחייב, וזאת בהתבסס על אמירות החייב במעמד ביצוע העיקול ברישום ובמעמד העיקול עצמו.

הכנ"ר בתגובתו טוען כי יש לקבל את הבקשה, וזאת נוכח ביצוע העיקול לאחר שניתן צו הכינוס, וכי אין בטענות המשיבה כדי לשנות מעובדה מהותית זו. יצוין, כי אין בתגובתו הלאקונית של הכנ"ר כל התייחסות להיעדר פרסום צו הכינוס ברשומות, או להחזרת תביעת החוב של המשיבה על ידו.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתגובת הכנ"ר, ניתנת החלטתי זו:

1.                   אין מחלוקת בין הצדדים כי אכן ניתן ביום 16.10.2006 צו לכינוס נכסיו של החייב, ולכאורה היה די בכך כדי לקבל את הבקשה, ולהורות על החזרת המיטלטלין תוך חיוב המשיבה בהוצאות.

2.                   אלא מאי? בענייננו מתן צו הכינוס לא פורסם מעולם, כנדרש על פי הוראת סעיף 24 לפקודת פשיטת הרגל. היעדר פרסום כדין, וכן נוכח טענותיו של ב"כ המשיבה כי פעל מספר פעמים על מנת לבדוק האם אכן הוצא, כטענת החייב, צו כינוס בעניינו, אין לייחס למשיבה או לבא כוחה כל ידיעה פוזיטיבית, לא כל שכן קונסטרוקטיבית, בנוגע לקיומו של צו הכינוס. החלטת בית משפט זה, כפי שהוצגה למוציא לפועל וכפי שנשלחה על ידי המנהל המיוחד לב"כ המבקשת, אכן איננה חתומה ואינה נושאת חותמת אישור בית המשפט.

3.                   זאת ואף זאת; כנגד החייב התנהל ביום 7.3.2007 הליך הוצאה לפועל של עיקול ברישום, ואין חולק על כך שבמעמד עיקול ברישום זה, טען החייב באוזני המוציא לפועל כי קיים כנגדו צו כינוס וכי הליכי ההוצאה לפועל אמורים להיות מעוכבים. כבר באותה עת, או בסמוך לכך, היה על החייב לפעול על מנת לעדכן את לשכת ההוצאה לפועל בדבר צו הכינוס ולבקש את הקפאת ההליכים. למצער, היה על החייב להודיע למנהל המיוחד או לכנ"ר בדבר העיקול ברישום. תחת זאת הגיש החייב בקשה לעיכוב ההליכים רק ביום 4.6.2007, לאחר הוצאת המיטלטלין (ר' נספח ח' לתגובת המשיבה). העתק מפרוטוקול הדיון בו ניתן צו הכינוס, כאשר הוא חתום ומאושר כדין, נשלח אף הוא לב"כ המבקשת רק ביום 4.6.2007. כמו כן אין להתעלם מתביעת החוב שהגישה המשיבה לכנ"ר ביום 25.4.2007, זמן מה לאחר ביצוע העיקול ברישום, ועוד טרם הגישה בקשה להוצאת המיטלטלין, ואשר הוחזרה לה בטענה הלאקונית כי "עדיין לא ניתן צו כינוס/פירוק בתיק זה".

4.                   הגם שהיה על ב"כ המשיבה ליתן משקל נאות לכך שדפי הפרוטוקול נשלחו אליו על ידי מי שמונה כידו הארוכה של בית המשפט, או למצער על ידי חבר למקצוע, הרי שאין לחייב את המשיבה או את בא כוחה לקבלם כדברם, נוכח היותם בלתי חתומים או מאומתים, ובמיוחד נוכח היעדר עיכוב הליכים בהוצאה לפועל, היעדר פרסום ברשומות, ולאחר שתביעת החוב הוחזרה כאמור לעיל. אין לצפות מזוכה בהליכי הוצאה לפועל, אשר מגיע לבצע הוצאת מיטלטלין כדין על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל, כי יסמוך על כל פיסת נייר אשר מציג בפניו החייב, כאשר זו אינה חתומה או מאומתת. אף מחדלו של החייב מלעכב את ההליכים כנגדו לאחר ביצוע העיקול ברישום מעיד כי הוצאת המיטלטלין נעשתה על ידי המשיבה בתום לב, ותוך שאין בידה אינדיקציה אמיתית לקיומו של צו הכינוס.

5.                   אני קובעת, אם כן, כי המשיבה ביצעה את הוצאת המיטלטלין בתום לב, תוך שהיא אינה מודעת, ואף בנסיבות המקרה לא הייתה לה כל סיבה לדעת, כי קיים צו כינוס בעניינו של החייב, וכי היה מקום לעכב את הליכי ההוצאה לפועל. אשר על כן ההוצאות אשר נפסקו כנגד המשיבה בהחלטה מיום 15.6.2007 בטלות.

6.                   עם זאת, אין בהיעדר הפרסום כאמור ובאי ידיעת המשיבה אודות צו הכינוס, כדי לבטלו. כבר ביום הוצאת המיטלטלין העביר המנהל המיוחד לב"כ המשיבה העתק חתום ומאומת של צו הכינוס, והיה על המשיבה לפעול מיידית להחזרת המיטלטלין. לו הייתה עושה כן היתה מתייתרת בקשה זו, והיה בכך גם כדי להקטין את הוצאות האחסנה לגביהם קובלת המשיבה בבקשותיה למתן החלטה.

7.                   לאור האמור לעיל, אני מורה למשיבה להשיב את המיטלטלין אשר הוצאו. הוצאות המשיבה בגין הוצאת המיטלטלין תיחשבנה כאמור בסעיף 92 לפקודת פשיטת הרגל, אך אין בכך כדי להתיר למשיבה למכור אילו מן המיטלטלין, אלא עליה לפנות למנהל המיוחד בבקשה כי הוצאות אלו תוחזרנה מקופת הכינוס.

8.                   עם זאת, אין להחיל על קופת הכינוס את עלויות התעקשותה של המשיבה להחזיק במיטלטלין, והמשיבה תהא זו אשר תשא בהוצאות אחסנתם.

9.                   טרם סיום, אין לי אלא להביע את פליאתי נוכח התנהלות הכנ"ר בעניין זה, אשר נמנע מחובתו על פי דין מלפרסם ברשומות אודות צו הכינוס, החזיר למשיבה את תביעת חובה כאילו לא קיים צו כינוס כלל, ולא מצא לנכון להתייחס למחדלים אלו בתגובתו. כולי תקווה כי יפעל למניעת הישנותם של מקרים כגון דא.

10.               בנסיבות העניין ולאור התוצאה, ישא כל צד בהוצאותיו.