החלטה בתיק פשר 1639/07

ביום 26.6.07 ניתן צו לכינוס נכסיה של החייבת, לבקשתה. עו"ד מאלק עמרור מונה כמנהל מיוחד. על החייבת הושת תשלום חודשי של 500 ש"ח.

התיק נקבע לדיון להכרזת פש"ר.

לקראת הדיון הגיש המנהל המיוחד תסקיר. המנהל המיוחד מצביע על מספר בעיות הקשורות בהתנהגותה של החייבת:

א.      הסתבכותה של החייבת לא הייתה בתום לב, שכן "עצמה את עיניה" בכך שמסרה בידי בעלה פנקסי שיקים, התירה לו לחתום עליהם ורק סמכה עליו שיפקיד כספים בחשבון לשם פרעונם.

ב.      החייבת לא הצליחה להסביר להיכן "נעלמו" כספי מכירת דירת המגורים בסך 460,000 ש"ח. החייבת הצהירה כי 160,000 ש"ח הועברו לכיסוי המשכנתא ואילו 300,000 ש,ח הופקדו בחשבון המשותף. לעומת זאת, בחקירה טענה שרק 80,000 ש"ח הועברו לכיסוי המשכנתא, ומכל מקום, לא הוצג כל אישור בהקשר זה. המנהל המיוחד מצא כי לא מדובר בחשבון משותף אלא בחשבון החייבת, ולפיכך העלה את החשד שלפיו הכספים "הוברחו" לחשבון בעלה, בכוונה ושלא בתום לב. 

ג.       קשה לקבל את גרסת החייבת שלפיה חששה מבעלה והסתבכותה נבעה מחולשתה ומהתנהגות בעלה, שכללה זיוף שיקים ואיומים.

ד.      החייבת לא הסבירה לאן נעלם מלאי הסופרמרקט, אשר שוויו מוערך בעשרות אלפי שקלים, ולא הסבירה מדוע היו נחוצים לה 5 חשבונות בנק.

ה.     אי מסירת מידע ומסמכים - החייבת לא המציאה את מסמכי המשכנתא ואף לא את העתק בקשתה להכריז עליה כמוגבלת באמצעים.

בעקבות הדיון וההחלטה מיום 3.3.08 הגישה החייבת תגובה בכתב. היא קובלת על כך, שהמנהל המיוחד לא פגש בה מעולם, אלא התסקיר הוכן על ידי עו"ד אגבריה, שכלל לא התמנה לכך. החייבת מבהירה ומציגה מסמך בדבר גובה המשכנתא - 151,269 ש"ח וכן אישור בדבר היות החשבון חשבון משותף. עוד הראתה החייבת כי היא פועלת כנגד בעלה בהוצל"פ. החייבת טענה כי לא התבקשה כלל להמציא את העתק בקשתה להכריז עליה כמוגבלת באמצעים ולמען הסר ספק היא מצרפת העתק עתה.

המנהל המיוחד השיב לתגובת החייבת. הוא ציין כי עו"ד אגבריה ממשרדו פעל משמו וחקר את החייבת אך הוא עצמו היה בקשר מתמיד עימו ופיקח על החקירה. לגוף העניין מדגיש המנהל המיוחד, כי החייבת "פיזרה" שיקים משלושה בנקים, ביודעה היטב כי אין להם כיסוי מספיק. עוד ציין כי כבר במסגרת תיק הוצל"פ (0142738065) נקבע כי מתעורר חשד כי החייבת מסתירה הכנסות.

הכנ"ר ערך דו"ח והגישו ביום 1.6.08 (בש"א 10962/08). לדבריו, מהנתונים שהצטברו בידי הכנ"ר עולה, כי הסתבכותה הכלכלית של החייבת נבעה מסופרמרקט שנפתח על שמה ועל שם גיסה. בעת פתיחת העסק ידעה החייבת כי הפרוד שלה ניהל סופרמרקט עם אביו, כי העסק כשל והפרוד היה חדל פרעון וצבר חובות. החייבת אפשרה לפרוד לנהל את העסק ולפעול בחשבון הבנק של העסק. הכנ"ר סבור כי לאור חקירתו של המנהל המיוחד ולאור חוסר תום הלב המסתמן בהסתבכותה הכלכלית אין להכריז על החייבת פושטת רגל.

            כידוע, בבסיס הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות: האחת, שעניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות; האחרת, שעניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש" לאחר שיופטר מחובותיו. בהקשר זה ישנה חשיבות גדולה לתום ליבו של החייב, אשר נבחן לא רק בנוגע לתקופה שלפני הגשת הבקשה, בקשר לדרך היווצרות החובות, אלא גם לאחר הגשתה, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003); רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810 (2004); ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ " ר, תק-על 2007 (1), 959 (2007)). על האיזון המתחייב לקחת בחשבון גם את זכויותיהם החוקתיות של הצדדים, ובהם זכות הקניין והזכות לקיום מינימלי ולחיים בכבוד.

הפסיקה הנ"ל ופסיקה נוספת הדגישה, כי חייב שלא גילה את כל מצבת נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש, לא הציג מסמכים שנדרש להמציאם, נמנע מלשתף פעולה, כל אלה מעידים על חוסר תום ליבו במהלך הליכי פשיטת הרגל ועלולים להביא לביטולם (ראו והשוו: פש"ר (מחוזי חיפה) 352/06 מסארווה נ' הכנ"ר; 3.9.07).

דומני כי במצב הדברים המתואר לעיל אין אמנם מקום לבטל כרגע את הליכי הפש"ר, אך גם מוקדם להכריע האם ראוי להכריז על החייבת פושטת רגל. יש להעמיק את החקירה ולמצות אותה, ולגבש עמדה סופית רק לאחר בירור מירב הנתונים האפשריים. המנהל המיוחד יוכל לעתור ולקבל צווים לקבלת מסמכי בנק (בקשר לפעילות בחשבונות הרלוונטיים), לבקש לחקור את הפרוד ולנקוט כל פעולה אחרת שימצא לנכון. לקראת הדיון הבא יגישו כמובן המנהל המיוחד והכנ"ר תסקירים מעודכנים.

אני קובע דיון נוסף ליום 2.2.09, 11:30.

ניתנה היום ט"ז באב, תשס"ח (17 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.