החלטה בתיק פשר 1621/02

מונחת בפני בקשת המנהל המיוחד לחברת היללה בע"מ- בפירוק (להלן: "המנהל המיוחד", ו"החברה", בהתאמה), להצהיר כי מר ערן דרור (להלן: "המשיב") ואימו, הגברת מלכה מוליש (להלן: "המשיבה", וביחד: "המשיבים"), חבים בחובות החברה, יחד ולחוד, באחריות אישית ללא הגבלה. כן מבקש המנהל המיוחד להורות למשיב להחזיר סכומי כסף לחברה, וזאת מכוח סעיף 374 לפקודת החברות. 

1.         לטענת המנהל המיוחד, נוהלה החברה על ידי המשיבים מתוך כוונה לרמות את נושיה, תוך שנכסי החברה מוצאים מרשותה לכיסו הפרטי של המשיב. המנהל המיוחד מעלה מספר טענות כנגד המשיבים, אלה נתמכות הן באסמכתאות והן בתצהירו של מר אלכסנדר פופוב , אשר שימש כעובד בחברה עובר לפירוקה. טענותיו של המנהל המיוחד מפורטות להלן:

א.         תשלום השכר לעובדי החברה נעשה  במזומן או על ידי הסבת המחאות שקיבלה החברה , לרבות המחאות תרומה שקיבלה החברה. אם לא די בכך, הרי שהחברה כלל לא הנפיקה תלושי שכר לעובדיה חרף דרישותיהם בעניין. המנהל המיוחד מוסיף בעניין זה כי החברה נהגה שלא לשלם את שכר עובדיה באופן קבוע, ואף לא עמדה בחובתה לשלם בגין זכויותיהם של עובדים אשר עזבו את החברה.

ב.         עת עברה החברה ממקומה המקורי בכפר סבא, לבית פרטי בקריית אונו, לא עודכנה כתובתה העדכנית של החברה במכוון , ואף נטען כי המשיב דרש מעובדי החברה שלא יספרו לעובדיה הקודמים היכן משכנה החדש. בעניין זה מתגלה מתדפיס רשם החברות כי כתובתה המפורסמת של החברה נותרה ברחוב התע"ש 14 בכפר סבא.

ג.          אם לא די בכל אלו, מוסיף המנהל המיוחד כי החברה מסרה הצהרת כזב בהוצאה לפועל. ובמה דברים אמורים?  מן הבקשה עולה כי משפתח אחד העובדים תיק בהוצאה לפועל, מכוח פסק דין לזכותו, בגין שכר אשר לא שולם לו, הוגשה מטעם החברה, ביום 7/4/2002 בקשה להוצאה לפועל שעניינה מניעת עיקול נכסי החברה, וזו לשונה:

"החברה לצערי נסגרה ואין זו כתובת החברה וזו כתובתי הפרטית (הבית בקריית אונו- ו.א) , כמו כן אנו בפשיטת רגל לאור המצב במדינה."

אלא מאי? בניגוד להודעה זו בה נטען כי לחברה אין כל כספים, זוכה חשבונו של המשיב ביום 25/4/2002 בסך של 4,384 ש"ח .

זאת ואף זאת; לבקשה מצורפת תרשומת משיחה שנערכה בין המנהל המיוחד לבין המשיב ביום 9/7/2002. מתרשומת זו מתגלה כי לכשנשאל המשיב מדוע לא הגיעו כספים אשר יועדו לחשבון החברה אל יעדם, השיב כי חשבונה של החברה "היה מעוקל" (כך מסר המשיב בשיחתו עם המנהל המיוחד).

2.         מהדברים האמורים בבקשה עולה כי משך כל תקופת פעילותה הצהירה החברה כי אין לה כל הכנסות, אלא שבפועל הגיעו כספי החברה אל כיסו הפרטי של המשיב. אשר על כן טוען המנהל המיוחד כי המשיבים עשו יד אחד להסתיר את מצבה הכלכלי של  החברה, ואף הסתירו את עובדת מעבר משכנה של החברה לקריית אונו. כל זאת לתפיסתו, בניסיון להתחמק מעיקולים אשר נתבקשו על נכסי החברה. אשר על כן עותר המנהל המיוחד להורות על קבלת בקשתו.

3.         בכתבי הטענות הכחישה המשיבה את טענות המנהל המיוחד ככל שהן מופנות כלפיה . לטענתה, לא אחזה בכל תפקיד ממשי בחברה. לגירסתה, בנה, המשיב, ניהל בפועל את החברה לבדו, וזאת לאחר שציין בפניה כי ניהול החברה ייעשה באופן תקין לחלוטין. המשיבה מציינת כי אכן פעמים אחדות קיבלו עובדי החברה שכר באמצעות מזומן או באמצעות המחאות אשר הוסבו , אלא שלטענתה העובדים הם שביקשו מהמשיב שלא לנפק תלושי שכר. עוד טוענת היא כי אין כל כזב בבקשתה מול ההוצאה לפועל, שכן במועד הגשת בקשה זו, לא היתה החברה פעילה.

4.         אשר למשיב, הרי ש תגובתו העניינית מעולם לא הונחה בתיק בית המשפט . אף בתצהירו של המשיב, אשר ניתן כתמיכה לתגובתה של המשיבה מיום 26/6/2003, לא הונחה כל התייחסות לרוב הטענות החמורות העולות מן הבקשה . דברים אלו יפים אף לגבי התצהיר שהגיש המשיב כתמיכה בתגובתה האחרונה של המשיבה אשר הונחה בפני יום אחד בלבד עובר ליום הדיון .

            בעניין זה מוצאת אני לנכון להתייחס להתנהלותו של בא כח המשיבה בכל הקשור לשאלת ייצוגו של המשיב. זאת, לאחר שבמהלך הדיון בפני התגלו סתירות בכל הקשור לשאלת ייצוגו של המשיב על ידי עו"ד בן עוזר. עוד מתחילת השתלשלותה של הפרשה  הבהיר עו"ד בן עוזר כי אינו מייצג את המשיב. עם זאת, ועוד במסגרת התגובה הראשונית אשר הוגשה ביום 26/6/2003, ואשר נתמכה בתצהירו של המשיב ,  ציין עו"ד בו עוזר כדלקמן:

"לשם הזהירות נאמר- אין מלכה ו\או ערן, מקבלת את טענות המצהירים.."

(ההדגשה שלי - ו.א)

            אם לא די בכך, הרי שתצהירו זה של המשיב אומת על ידי עו"ד בן עוזר , וכך גם הדברים ככל בנוגע לתגובה אשר הוגשה ביום 12/2/2007.  כך גם במסגרת חילופי דברים שקויימו בין המנהל המיוחד ובין עו"ד בן עוזר,  במסגרתם "הציע" האחרון למנהל המיוחד, כי ישקול לוותר על תביעתו כנגד המשיבה, תוך הותרת המשיב כנתבע יחיד . בהתייחסו לדברים אלו ציין עו"ד בן עוזר כי מקום מגוריו של המשיב אינו ידוע לו . וכיצד מתיישבים דברים אלו עם קיומם של מפגשים בין עו"ד בן עוזר לבין המשיב בקשר לאימות תצהיריו של אחרון? לעו"ד בן עוזר הפיתרונים.

            זאת ואף זאת; לשאלת בית המשפט במסגרת הדיון האחרון בבקשה, ציין עו"ד בן עוזר כדלקמן:

"לגבי פסק דין נגד ערן, הוא לא נמצא".

ומיד לאחר מכן תיקן וציין כדלקמן:

"אני לא מייצג אותו".