החלטה בתיק פשר 158/98

1.         בפני בקשת חייב למתן צו הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן - "הפקודה").

רקע עובדתי

2.         ביום 25.3.98 ניתן כנגד החייב צו כינוס בהתאם לבקשתו. ביום 12.5.99 הוכרז החייב פושט רגל. ביום 1.8.99 מונה עו"ד שלמה ארגוב כמנהל מיוחד עם סמכויות  של נאמן (להלן: " הנאמן").

כנגד החייב הוגשו 17 תביעות חוב  על סך  1,532,956 ש"ח.  הנאמן אישר 10 תביעות חוב  בסך 1,262,207 ש"ח, מתוכן 60,443 ש"ח בדין קדימה. 

3.         בהתאם לצו התשלומים שנקבע לחייב, החייב משלם מדי חודש סך של 1,400 ש"ח, ובקופת הכינוס נצברו עד עתה כ- 160,000 ש"ח.

במהלך הליך פשיטת הרגל החייב שיתף פעולה עם הנאמן ונציגי כונס הנכסים הרשמי (להלן: " הכונ"ר").

4.         לטענת החייב, נוכח התמשכות הליך פשיטת הרגל (מאז שנת 1998), שיתוף הפעולה עם הכונ"ר והנאמן, יכולתו הכלכלית ומטרת הליך פשיטת הרגל לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו, יש ליתן לו  הפטר. בנוסף, לטענתו, שותפיו לעסקים הכושלים, קיבלו הפטר זה מכבר.

5.         מדובר בחייב כבן 50 אשר חובותיו נגרמו עקב כישלון עסקי בניהול מסעדה ומרכול.

החייב נשוי ולו חמישה ילדים (חלקם מנישואין קודמים), הקטן מביניהם יליד 2004. הכנסתו הינה בגובה 5,800 ש"ח נטו לחודש והוא המפרנס העיקרי, ולעיתים, היחידי של משפחתו (אשתו חולת אפילפסיה).

6.         הבקשה למתן הפטר הוגשה בשנת 2004. באותה עת התנגדו לה הכונ"ר, הנאמן ומספר נושים (ביניהם נושיו העיקרייים של החייב, בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק מזרחי), וזאת הן מאחר והחייב פיגר בתשלומים לקופת הכינוס והן מאחר ומשמעות מתן ההפטר, באותו מועד, הייתה כי הנושים יקבלו דיבידנד בשיעור  1% בלבד מהחובות. 

מאז, שולם חוב הפיגורים, החייב ממשיך לשלם את התשלום החודשי, וכן החייב העביר  לקופת הכינוס סך 6,500 ש"ח  אותם קיבל החייב בירושה מאביו. בנוסף,  הציע החייב הצעה להסדר לפיה ישלם לקופת הכינוס סך 100,000 ש"ח בנוסף לסך אשר הצטבר בקופת הכינוס; וזאת באמצעות 10 תשלומים בסך 3,000 ש"ח כל אחד, וכן תשלום חד פעמי בסך 70,000 ש"ח.

טיעוני הצדדים

7.         הכונ"ר הגיש תסקיר לפי סעיף 62א' לפקודה ובו המליץ על מתן הפטר, וזאת נוכח תשלום הפיגורים, התמשכות ההליכים, והצעת החייב המאפשרת, בסופו של יום,  תשלום דיבידנד בשיעור 100% לנושים בדין קדימה, ותשלום דיבידבד בשיעור  13.5% (קרן) לנושים הרגילים.  

8.         בדיון אשר התקיים ביום 9.1.06 התנגדו הנושים, בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק מזרחי, למתן ההפטר.

בנק מרכנתיל דיסקונט טען כי מדובר באדם צעיר בעל כושר השתכרות גבוה, אשר אביו ז"ל הוריש לילדיו ירושה נדיבה עמה הם יכולים לעזור לחייב לשלם את חובותיו.  לפיכך אין להסתפק בהפטר נוכח תשלום דיבידנד נמוך בשיעור 13%.  עוד לטענת בנק מרכנתיל, מתן ההפטר לחייב יהווה אפליה כלפי שותפיו העסקיים של החייב אשר שילמו דיבידנד בשיעור גבוה יותר.

במהלך הדיון, הסיר בנק מזרחי את התנגדותו למתן ההפטר, אך לאחר מכן חזר בו והתנגדותו עומדת בעינה.   

דיון

9.         ככלל, העיקרון הגלום ביסודו של צו ההפטר הינו הכרה באינטרס הלגיטמי של פושט הרגל אשר נקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרעם,לפתוח דף חדש בחייו.

מאחר ומתן הפטר לחייב המשחרר אותו מחובותיו, פוגעת בזכות הקניין של הנושים, על בית המשפט הדן בבקשה להפטר, לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים המוגנת לפי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.