החלטה בתיק פשר 1554/08

מונחת בפני בקשה להקפאת הליכים שהגישה חברת פסיפיקה אחזקות בע"מ (להלן: "החברה"). אשר הינה חברת אחזקות העומדת בראש שרשור חברות מסועף, אשר חלק ניכר ממנו מורכב מחברות הרשומות בקפריסין וברומניה. עיסוקן המרכזי, כפי שעולה מן הבקשה, הינו בפרוייקטים של בניה ברומניה. הגורם המרכזי, אשר הביא להגשת הבקשה, הינו סכסוך שפרץ בין החברה לבין חלק מבעלי אגרות החוב, אשר דורשים את העמדתן לפרעון מיידי; זאת, לטענת החברה, שלא כדין ובלא כל סיבה, מלבד נסיון להתעשרות שלא כדין. מוסיפה החברה וטוענת, כי כחלק מאותו סכסוך, מונעים בעלי אגרות החוב דנן שחרור כספים המיועדים לחברה, ואשר הינם חיוניים לתוכנית הבראה שגיבשה.

לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי נסיבות המקרה, ובעיקר טיב החברה והסכסוך המאיים עליה, אינם הולמים שימוש בסעיף 350 לחוק החברות. זאת, מכוחם של כל הטעמים הבאים:

1.                  עניין לנו בחברה, אשר למעשה אינה אלא חברת אחזקות - קרי, ישות משפטית אשר פעילותה הכלכלית מתמצה באחזקת חברות אחרות, וזאת להבדיל מניהול פעילות כלכלית עצמאית; אכן, אין ולא קיים כלל גורף לפיו אין לעשות בשום מקרה שימוש בסעד הקפאת הליכים לגבי חברת אחזקות. אולם מאידך גיסא, אין לשכוח כי סעד הקפאת ההליכים מיועד, בראש ובראשונה לשיקום חברות המנהלות פעילות כלכלית , מן הסוג העשוי לרדת לטמיון במקרה של קריסה (כולל האלמנט החשוב, של איבוד מקור פרסנתם של עובדים רבים ). אמנם, יתכנו מקרים בהם אף לאותה "יד משפטית מחזיקה" יש תוכן משל עצמה, תוכן הראוי לפעול לשימורו באמצעות הקפאת הליכים. זאת, בדרך-כלל במצבים בהם נעשה שימוש בסעד הזה לכל או רוב אשכול החברות המוחזק בידי אותה חברה.

            אלא מאי? ספק גדול בעיני, אם כאלו הינן נסיבות המקרה שבפני. לא זאת בלבד, כי הקפאת ההליכים מתבקשת בנסיבות המקרה אך ורק לחברת האחזקות, ולא לחברות האחרות באשכול (אשר רובן חברות זרות), אלא שאף עולה מן הבקשה, כי עניין לנו בחברות אשר תקציבן מאוזן, ואין הן נזקקות להליך שיקום כלשהו.

2.                  עובדה זו קשורה, למעשה, בקשר הדוק לסוגיה אחרת העולה מן הבקשה, והיא הקשר ההדוק בין הנסיון להיזקק להקפאת הליכים לבין סכסוך משפטי סבוך בין החברה למחזיקי אגרות החוב ; אך ברור הוא, כי במסגרת הבקשה שבפני עלו אך ורק טיעוניו של אחד הצדדים. אלא, שאף מאלו ניתן ללמוד, כי בין הצדדים קיימת מחלוקת עמוקה בדבר נפקותם של הסכמים קודמים; זכאותם של בעלי אגרות החוב לנקוט בהליכים לפרעון מיידי, כולל שאלת המחוייבות להסכם נטען קודם בין הצדדים, המורה לכאורה אחרת, וכך הלאה.

            לא זו בלבד, כי עניין לנו בסוגיה שמהותה סכסוך בין החברה למקורבים אליה (להבדיל מנושים חיצוניים), אלא שקשה להשתחרר מן הרושם, כי האורח בו החברה פונה בשלב זה להקפאת הליכים, מכוון בין היתר אף ליתן לה יתרון בכל הנוגע לאותו סכסוך משפטי בינה לבין מחזיקי אגרות החוב.

אמנם, אין ספק כי לעיתים יש מקום ליתן צו להקפאת הליכים אף במקום בו קשייה של החברה נובעים מסכסוך בעלי מניות המביא אותה אל עברי פי-פחת, ולאו דווקא בשל פעולת גורם חיצוני או הדרדרות "קלאסית" לחדלות פרעון. אלא מאי? דברים אלו נכונים, במצב בו סכסוך בעלי המניות עשוי להביא למצב בו הצדדים הניצים "שופכים את התינוק יחד עם המים" - קרי, במצב בו עקב הסכסוך, נפגעת פעילות כלכלית בה עוסקת החברה - זאת תוך גרימת נזקים לצדדים שלישיים, הן נושים, הן מתקשרים חוזיים והן עובדים.

ספק גדול בעיני, אם אלה הן נסיבות המקרה דנן; קשה להשתחרר מן הרושם, כי בהעדר תוכן כלכלי עצמאי לחברה (אשר אינה מעסיקה אלא ארבעה עובדים ), הרי שעניינו של הסכסוך הינה בעיקר חלוקת השליטה בחברות הבנות , שהן והחברות הקשורות אליהן מרכזות את הפעילות והתוכן הכלכלי הממשי, ורובו בחו"ל. לאור האמור לעיל, אין לי אלא להבהיר באורח חד-משמעי: לא לכך נועדו דיני הקפאת ההליכים , ואין להשתמש בהן בכדי לעקוף את בירור המחלוקת במסגרת הערכאות האזרחיות המתאימות, באורח אשר ימנע מ"קביעת עובדות בשטח", ואשר יתן לשני הצדדים את יומם הראוי להם. אוסיף ואעיר, כי אף במסגרת הליכים אזרחיים שכאלו מוכרים וידועים סעדים זמניים, כגון צוי מניעה כנגד פעולות שנטען לגביהן כי אינן חוקיות או גורמות נזק שלא כדין, וכיוצא באלו.

3.                  סוף דבר; בנסיבות המקרה, לא הוכחו הנסיבות המצדיקות שימוש בסעד הקפאת הליכים; לאור האמור לעיל, ולאור הצורך להזהר ממתן סעדים גורפים שכאלו בנסיבות שאינן הולמות, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה. לאור העובדה כי לא נתבקשו תגובות, לא מצאתי לנכון ליתן צו להוצאות.

היום ב' בניסן, תשס"ח (7 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.

תפארת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: