החלטה בתיק פשר 1545/08

מונחת בפני בקשתה של חברת א.ב.ג.ד אורות טקסטיל בע"מ, לביטול צו הפירוק הזמני שניתן נגדה במעמד צד אחד. לאחר שעיינתי בבקשה ובנימוקיה, וכן בתשובת רשויות המס (שהן מבקשות הפירוק), תגובת כונס הנכסים הרשמי, ובתשובת החברה לתגובת המשיבים, הרי שלא זאת בלבד, כי לא מצאתי מקום לשנות את החלטתי הקודמת, אלא נהפוך הוא: בנסיבות המקרה, הרי שדווקא התמונה המצטיירת לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בצרופותיהם, אך מחזקת את המסקנות נשוא החלטתי הקודמת, וממחישה היטב את הצורך בהליך זה, דרסטי ואף פוגעני ככל שיהיה .

בעניין זה, די אם אעיר כי טענות המבקשת ומקורביה, מעבר לשורת טענות והאשמות כלפי רשויות המס, נראות כמגלות טפח ומסתירות טפחיים, תוך שהן מקפידות להתעלם מעובדות וטיעונים שאינם נוחים בעבור המבקשת, וזאת שלא בכדי. אלא, שגם מעיון בטיעוניהם, עולה אכן - פעם נוספת - המסקנה כי הן מר גואל אורגנזה, הן גב' עזרא והן החברות השונות מטעמם, ראו את חוק מדינת ישראל כ"המלצה" בלבד, והן מתארות בעצמן, ולא פעם אחת, כיצד "נאלצו" לעבור עליהם. זאת, במטרה לשמר את הפעילות והנכסים בידיהם, חרף העובדה כי חברת אורגנזה - שהיא מקורם הראשוני של אותם נכסים ופעילות (למצער, ברובם המכריע), נקלעה למצב מובהק של חדלות פרעון.

אין כל מחלוקת, כי עצם עריכת העסקה הבסיסית, שמהותה ריקון חברת אורגנזה מנכסיה, נעשתה בסמיכות מובהקת ובקשר עם בקשת הפירוק, וכאשר חברת אורגנזה עצמה היתה חדלת פרעון לעילא ולעילא, ואף סובלת מחבויות כבדות לשוק האפור (כך לפי העולה מגרסתה היא); אין אף ספק, כי לעסקה מאפיינים מובהקים של Self Dealing, כאשר הן החברה הרוכשת והן מי שעומדת מאחוריה הינה מקורבת - וככל הנראה גם כפופה - למר אורגנזה. בעניין זה, צודקות רשויות המס בטענה, כי הנוקט בדרך מכר כזו, חייב להוכיח את הגינותה המוחלטת, ואת העובדה כי נערכה בתנאי שוק; ודומה כי בנסיבות המקרה, לא עלה בידי המבקשת להוכיח את האמור לעיל, ולו אף לכאורה או בראשית ראיה. זאת, אף אם אתעלם מן העובדה, כי ממצאיה של המפרקת סותרים במידה רבה אף את טענותיה של גב' עזרא לעניין אורח התנהלות החברה החדשה.

זאת ואף זאת; המבקשת עצמה מודה, כיצד פעלה בדרכי עקיפין, ולמעשה שימוש פיקטיבי בחברה שלישית בכדי להתמודד עם סירובן של רשויות המס להוציא לחברה החדשה תעודת עוסק - סירוב שספק גדול בעיני, אם היה בלתי סביר בנסיבות המקרה.

דומה כי די בכך, כדי להבהיר, את הקשר הבל-ינתק בין א.ב.ג.ד אורות טקסטיל בע"מ לבין חברת אורגנזה, ועל היותה "בבואת הראי" או תוצאתה של עסקה שכל מהותה ריקון נכסים, אגב שימוש בתמורה (אם וככל שנתקבלה) - אף לשיטת המבקשים - לתשלום עצמי של חובות כאלו ואחרים (שמא, תוך העדפת הנושים מן השוק האפור על האחרים), וזאת חרף העובדה כי חברת גואל אורגנזה היתה, באותה עת, חדלת פרעון באורח מובהק. אף לו היו כל כוונותיה של גב' עזרא בלא רבב (וספק אם התמונה העובדתית תומכת במסקנה זו), הרי שלא ניתן היה להשלים עם דרך כזו של ריקון נכסים, והעברת כל המוניטין והפעילות לחברה אחרת, כאשר חברת אורגנזה עצמה מצויה במצב של חדלות פרעון, או על סיפה. בנסיבות המקרה, אין עסקינן במצב בו נכסיה של חברה חדלת פרעון מועברים אל תוך חברה קיימת שהיתה פעילה קודם לכן, והיתה אף קודם לכן בעלת הון ופעילות משל עצמה, באורח המאלץ את בית המשפט לנסות ו"לברור את המוץ מן הבר". נהפוך הוא;  בנסיבות המקרה וקשה לחלוק על העובדה, כי העברה זו הינה עצם סיבת הקמתה של הישות המשפטית החדשה, ומשם הועבר לה חלק מכריע (אם לא למעלה מזה) של הונה, המוניטין שלה ופעילותה, הרי שדי בכך, בנסיבות המקרה, כדי לחרוץ אף את גורלה של א.ב.ג.ד, כפי שאכן נעשה בהחלטה שהורתה על פירוקה הזמני.

אוסיף ואעיר; קיימים אף בלבול ואי-בהירות (בלשון המעטה) בתאריכים הרלוונטיים בכל הנוגע לשינוי שם החברה, באורח שמטיל ספק משמעותי בגרסתה של גב' עזרא בכל הנוגע לסיבת השינוי. אעיר, כי אף תצהירה של גב' עזרא, בעניין זה, אינו אלא חזרה מדוייקת על טיעוני הבקשה, באורח שרחוק מלתרום לאמינות הדברים, וזאת בלשון המעטה.

די באמור לעיל כדי להבהיר, שחברת א.ב.ג.ד אורות טקסטיל, כמוה כחברת אורגנזה, אינן אלא שותפות, או שמא "שלוחות" של אותם אנשים, ובעיקר - של אותה סדרת מעשים אשר הינה - אף לפי גרסתם הם - בלתי חוקית, ובאורח המחזק את המסקנה, כי עצם לידתה של א.ב.ג.ד כן קשור בטבורו באותם מעשים, הנראים כנסיון מובהק לריקון נכסים והעדפת נושים; די בכך, בנסיבות המקרה, להבהיר כי קמה אף קמה עילת פירוק לפי סעיף 257(5), באשר צורת קיומה זה של הישות המשפטית נראית כנסיון גרידא לסכל דין ולשים לאל את דיני חדלות הפרעון.

בעניין זה, אוסיף כי עם כל הכבוד הראוי לנסיונם של בעלי שליטה ומקורבים לחברה להמשיך ולהציל את פעילותה הכלכלית (ואף אם, אכן, למעשה נודעת משמעות חיובית לגבי עובדי החברה, וכיוצא באלו), הרי שקיימת בדין נקודה, אשר מעבר לה הופכים הנסיונות דנן לבלתי ראויים ואסורים - וזאת כאשר עצם הנסיון להמשיך בפעילות הופך לכרוך במעשים אסורים המפרים את דיני חדלות הפרעון, כגון ריקון נכסים והעדפת נושים; אין ספק, כי נקודה זו נחצתה - במובהק - במקרה דנן, והדברים גובלים לכאורה בנסיון מודע להעדיף את האינטרס של בעלי שליטה בעסק קורס, ושמא אף את זה של נושים מסויימים שלהם, על פני הדין והאינטרס של שאר הנושים.

עוד אעיר, כי אין בעובדת הענקת תעודת העוסק בכדי לשנות מצב דברים זה; ראשית, צודקות רשויות המס בטענה כי אין בדבר כל "הבטחה מנהלית" להמנע מפעולה עתידית כנגד החברה, וזאת אף אם, במשתמע, שוכנע פקיד המע"מ באותו שלב בכמה מטענותיה. על אחת כמה וכמה, שאין בכך בכדי לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט, מקום בו נחשפים לעיניו מעשים מסוג זה. מעבר לנדרש ניתן אף להוסיף, כי מדיניות משפטית שהיתה רואה בכל הענקת תעודה מסוג זה "מצג מחייב" המונע מן הרשויות לחקור בעניינן של חברות, או מהווה השתק מוחלט כנגדן, הרי שהיתה נודעת לכך תוצאה בלתי-רצויה, של זהירות ועיכובי-יתר במתן תעודות עוסק, וזאת בעיקר לגופים הקשורים לחברות בקשיים, דבר שהינו מצב בלתי רצוי Ex-ante, המסוגל במקרים רבים לחרוץ את גורלן של חברות אשר - בניגוד לנסיבות המקרה דנן - ניתן וראוי לנסות ולהצילן.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להדחות.

בנסיבות המקרה, מאחר ועסקינן מניה וביה בחברה חדלת פרעון, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

היום, ז' בסיון, תשס"ח (10 ביוני 2008), בהעדר הצדדים.

תפארת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: