החלטה בתיק פשר 1509/05

עסקינן בערעורה של חברת יתרן תקשורת בע"מ (להלן: "המערערת") על החלטת הנאמן בהליכי הסדר של חברת מיי.נט תקשורת בע"מ (להלן: "החברה") בו דחה הנאמן את הערעור בטענה כי לא נוצר חיוב כלפי החברה, וזאת מכיוון שהמוצרים ו\ או הרכיבים לא סופקו על ידי המערערת.

1.         בהחלטתו בדבר תביעת החוב מיום 10/7/2005 קבע הנאמן כהאי לישנא:

"כנאמן בהקפאת ההליכים של חברת מיי. נט תקשורת בע"מ ולאחר בדיקה של תביעות החוב שהוגשו הריני להודיעך כי לא אושרה לך תביעת החוב.

ההפרש בסך של 242,940 שקלים, אשר נתבע על ידך בתביעת החוב לא אושר, שכן מדובר במוצרים אשר לא סופקו על ידך לחברה, ולא הוצאה בגינה חשבונית מס כדין."

2.         ערעורה של המערערת הוגש ביום 12/9/2005, כחודשיים לאחר מתן החלטתו בה דחה את הערעור.

טוען הנאמן, כי המערערת אחרה בהגשת הערעור מטעמה, וזאת לאור הוראת תקנה 96(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה- 1985 (להלן: "התקנות") הקובעת כי המועד להגשת ערעור הוא עד 45 ימים מיום קבלת ההחלטה על ידי הנאמן.

דין טענה זו של הנאמן להידחות. מתקנות סדר הדין האזרחי אשר מוחלות על התקנות בהתאם לתקנה 2 להן, עולה כי אין להביא את פגרת בתי המשפט במניין הימים עובר להגשת הערעור , וזאת בהתאם להוראת תקנה 529. בכך שונים הם פני הדברים ממקרה בו חל איחור בהגשת תביעת החוב עצמה לבעל התפקיד, אשר פעילותו אינה כפופה לימי הפגרה, ועל כן איחור בהגשתה אינו יכול להסתמך על ימי הפגרה. 

3.         אשר לטענות הנאמן לגופו של עניין, סבורה אני כי גם דין טענות אלה להידחות. אין מחלוקת בין הצדדים כי בין המערערת ובין החברה נכרת חוזה לפיו סיפקה המערערת לחברה רכיבים אלקטרוניים יחודיים, התואמים את צרכיה של החברה. בחוזה זה סוכמו סוג הרכיבים, תמורת החוזה, מועדי האספקה ומועדי התשלום בעבור המוצרים המסופקים.

כמו כן, אין חולק כי החברה העבירה למערערת המחאה בסך 236,692.58 ש"ח, אשר לא כובדה על ידי הבנק במועד ההפקדה , ודוק; ההפקדה בוצעה כתשעה חדשים לאחר המועד המקורי לביצוע התשלום, וזאת לבקשת החברה .

במצב דברים זה, בחרה המערערת שלא לספק את המוצרים לחברה, ואלה מונחים בחצריה כאבן שאין לה הופכין, שהרי כיום, לאחר שנמצא לחברה משקיע חדש, אין לחברה עוד צורך באותם מוצרים. הנה כי כן, עולה כי חרף טענותיו של הנאמן, ביצעה המערערת את חלקה עפ"י החוזה. המערערת הזמינה את המוצרים מחו"ל, קיבלה אותם, ועל פי הוראותיה של החברה, אשר הסכימה לחיוב , הפקידה את ההמחאה שקיבלה בבנק. אשר על כן, לא ניתן לטעון כי לא נוצר חיוב של החברה כלפי המערערת, אך בשל העובדה כי המוצרים לא הועברו לידי החברה.

יחד עם זאת, סבורה אני כי בנסיבות דנן קיים ספק אם דין תביעת החוב להתקבל במלואה. אותם מוצרים יחודיים עדין מונחים בחצרי המערערת, ולא נטען מצידה כי היא פעלה בדרך כלשהי על מנת למזער את נזקה. המערערת בחרה להגיש תביעת חוב לנאמן, מבלי שפנתה אליו בדרישה כי יקיים את החוזה ויאסוף את הרכיבים מחצריה בתמורה לתשלום, והצעתה של המערערת לקיים את חלקה ולמסור את המוצרים לידי החברה הונחה לראשונה עם הגשת ערעור זה, עת אין לחברה כל תועלת בהם.

אשר על כן, אני מחליטה כי תביעת החוב תוחזר אל הנאמן, אשר ייבחן האם ערכם של המוצרים פחת מאז מתן צו הקפאת ההליכים כנגד החברה, והאם אכן אותם רכיבים הינם יחודיים באופן כזה שלא ניתן להשתמש בהם או למכרם לצד שלישי. כל זאת בשים לב לשאלה האם פעלה המערערת במטרה להקטין את הנזק, אם כזה אכן נגרם.

ככל שייעלה מבדיקה זו כי המערערת הייתה יכולה למנוע, ולו חלקית, נזק אשר נגרם לסחורה מבלי שעשתה כן, יוכל הנאמן לקזז בהתאם מגובה החוב את שווי הרכיבים המצויים ברשותה של המערערת.

אין צו ל            הוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום א' בסיון, תשס"ו (28 במאי 2006) בהעדר הצדדים.

תפארת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: