החלטה בתיק פשר 142/04

1.         בפני בקשת החייב להכרזתו פושט רגל.

ביום 10.5.04 ניתן צו כינוס על נכסי החייב בגין חובות מוצהרים על סך 2,500,000 ש"ח ל-47 נושים. על החייב הושתו תשלומים חודשיים על סך 300 ש"ח החל מיום 1.6.04.

            כנגד החייב הוגשו 6 תביעות חוב על סך  1,060,128 ש"ח, מתוכם נדרש על ידי מס הכנסה סך של 519,663 ש"ח כאשר סכום של 299,389 ש"ח נדרש בדין קדימה ועל ידי מע"מ נדרש סך של 484,400 ש"ח, כאשר סכום של 440,775 ש"ח נדרש בדין קדימה.

החייב והנושים לא התייצבו לאסיפות הנושים שהתקיימו.

2.         גירסת החייב לגבי סיבת הסתבכותו הכלכלית  הינה כי עסק להסעות שפתח בשנת 1995 התמוטט והוא הסתבך בחובות. גם עסק נוסף שפתח בשנת 1999 לשירותי הסעות וניקיון בע"מ התמוטט ובשנת 2003 סגר החייב את העסק בעקבות ההפסדים והחובות.

3.         על פי דו"ח הכונ"ר שהוגש על פי סעיף 18(ד) לפקודה עולים הנתונים הבאים:

החייב לא הגיש דוחות למס הכנסה לשנים 1999-2003.

כשנשאל החייב בחקירתו בדבר הסיבות לכשלון עסקיו, ענה כי הדבר נבע מרשלנותו, מכך שהוא נהג לשתות כל הזמן, ולחפש בחורות כלשונו.

            נגד החייב הוגש כתב אישום בגין עבירות מס.

            נוכח כל אלה, מתנגד הכונ"ר להכרזת החייב כפושט רגל.

דיון

כללי

4.         סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל הוא הסעיף העקרי הדן בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1)...ו

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;"

            בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, על בית המשפט ליתן את הדעת להתנהגות החייב ותום ליבו לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל - מהדורה שנייה, עמ' 169).

            השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בדונו בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל הינם רבים. בין היתר, ישקול בית המשפט את אופן יצירת החובות והאם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות; האם החובות שנוצרו בדרך של רמייה, או הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחובותיו; האם התנהגותו של החייב היתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו (לא כל אי חוקיות תחשב כהתנהגות חסרת תום לב, ויש לבדוק האם החובות נוצרו כתוצאה ישירה של אי החוקיות) ועוד.

5.         על בית המשפט לשקול אף את התנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל שכן, ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, מלמד על חוסר תום ליבו של החייב.

            כך; נקבע כי חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחות שהגיש לכונ"ר; נמנע מהתייצבות לחקירה; נמנע מהצגת מסמכים ובין היתר דוחות כספיים; נמנע משיתוף פעולה עם הכונ"ר; צבר חובות נוספים במהלך הליכי הפש"ר; חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים; נמנע מלשלם התשלומים החודשיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס; נמנע מלהתפרנס ונוקט בשב ואל תעשה ועוד כיוצ"ב, כל אלה מעידים על חוסר תום ליבו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל.

ומן הכלל אל הפרט